בערב יום השואה: האיורים של דוש והבריחה מן הטבח בצ'רבנקה

בערב יום השואה, שני איורים של דוש פוגשים צילום עכשווי ממפעל הלבנים בצ'רבנקה שבסרביה, ולצדו אנדרטת זיכרון לנרצחים. יחד הם מחזירים אל אחד הפרקים הפחות מדוברים של השואה: מחנה עבודת הכפייה בבור וצעדת המוות שיצאה ממנו, שבמהלכה נרצחו כאלף יהודים בצ'רבנקה.

דוש, קריאל גרדוש, היה מן הבודדים שניצלו מן הטבח. האיורים הללו, שנעשו אחרי המלחמה, אינם רק זיכרון אישי שלו, אלא הד רחוק לדור שלם שלא הרבה לדבר, לא הרבה לחשוף, ובוודאי לא מיהר להפוך את מה שעבר עליו לסיפור.

בור, אז חלק מיוגוסלביה וכיום עיר במזרח סרביה, היה אזור מכרות שבו הוחזקו יהודים בעבודת כפייה. משם הובלו רבים מהם בצעדת מוות לעבר הונגריה. בצ'רבנקה, במפעל לבנים מקומי, נרצחו כאלף מהם. מן המקום הזה הצליחו להינצל מעטים בלבד.

בליל הטבח, באוקטובר 1944, שמע דוש את היריות ואת צעקות הנרצחים והבין שהצריף שלו הוא הבא בתור.

הוא קם, יצא מן הצריף, והסתתר תחילה מעל ערימת לבנים. כשגם שם נשקפה לו סכנה, ירד והחל לרוץ לעבר חורשה סמוכה. ירו לכיוונו, אך הכדורים לא פגעו בו. כך הצליח להימלט ולהינצל.

לאחר כמה ימים הצטרף לפרטיזנים של טיטו שפעלו ביערות האזור. כשחזר בהמשך לבודפשט, גילה שכל בני משפחתו הובלו לאושוויץ ולא שבו.

הצילום ממפעל הלבנים והאנדרטה שלצדו מחזירים את הסיפור אל המקום עצמו. האיורים של דוש מחזירים אליו את הזיכרון. בערב יום השואה, המפגש ביניהם מזכיר גם את הפרקים שפחות נצרבו בזיכרון הציבורי, וגם את מי שנשארו לשאת אותם הלאה.

קרדיט לאיורים: קריאל גרדוש דוש