איך לגבות תשלום בכרטיס בלי לאבד לקוחות ובלי לשלם עמלות מיותרות?
עסק קטן שמקבל רק מזומן או העברה בנקאית עלול לשלם על כך מחיר שלא מופיע באף דוח. לקוח מגיע בלי ארנק, הטיפול נגמר בהבטחה להעביר בערב, ואחרי שבוע צריך לשלוח תזכורת מביכה. לקוחות רבים מעדיפים לשלם בכרטיס או בטלפון גם על סכומים קטנים. עסק שלא מאפשר את זה מעביר את אי הנוחות אל הלקוח, וחלק מהלקוחות עלולים שלא לחזור.
מה באמת קורה כשלקוח מעביר כרטיס
הפעולה שנראית כמו העברה אחת מורכבת משרשרת שלמה. המסוף או מערכת התשלום מעבירים את פרטי העסקה לחברת הסליקה, בקשת האישור מועברת למנפיקת הכרטיס, ובהמשך מגיע הזיכוי לחשבון הבנק של העסק. הפער בין אישור העסקה לרגע שבו הכסף נמצא אצלכם תלוי במסלול ובסוג העסקה: הזיכוי עשוי להתבצע בתוך כמה ימי עסקים או במועד שבועי או חודשי שנקבע בהסכם.
סליקת אשראי כבר לא מחייבת בהכרח מסוף קבוע וחוזה ארוך. אפשר לגבות דרך אפליקציה בטלפון, דרך קישור תשלום שנשלח בהודעה, או דרך מכשיר נייד קטן. לעסק שעובד בשטח, אצל הלקוח או מרחוק, שלוש האפשרויות האלה משנות את סדר העבודה היומי אפילו יותר משהן משנות את העלות.
ההחלטה הראשונה היא אפוא לא איזו חברה לבחור אלא איך העסק שלכם באמת עובד. נותן שירות שמסיים אצל הלקוח בבית זקוק לאמצעי שנוסע איתו. חנות עם דלפק קבוע ותור בשעות העומס זקוקה למכשיר מהיר עם חיבור תקשורת יציב. מי שמוכר מרחוק או גובה מראש עשוי להסתדר עם קישור תשלום בלבד, בלי מסוף פיזי ייעודי. התשובה לשאלה הזאת מצמצמת את רשימת המסלולים הרלוונטיים לפני שבכלל מסתכלים על מחירים.
מה כדאי לבדוק לפני שבוחרים מסלול
- אחוז העמלה על עסקה רגילה, ובנפרד העמלה על עסקה בתשלומים ועל כרטיס זר. השיעורים האלה לא תמיד זהים.
- דמי מנוי חודשיים ועלות הציוד, כולל עמלת מינימום ומה קורה בחודש שבו כמעט לא גביתם דבר.
- מועד העברת הכסף לחשבון, והאם אפשר לקצר אותו בתוספת תשלום.
- תקופת ההתחייבות ועלות היציאה ממנה, כי היקף הפעילות של עסק צעיר משתנה מהר.
- אופן הטיפול בזיכוי ובביטול עסקה, וכמה כל פעולה כזאת עולה.
- הפקה אוטומטית של חשבונית או קבלה, והחיבור לתוכנת הנהלת החשבונות שאתם כבר עובדים איתה.
- עמידה בדרישות אבטחת מידע לטיפול בפרטי כרטיס, בעיקר אם מאפשרים שמירת אמצעי תשלום לחיוב חוזר באמצעות ספק הסליקה.
- אפשרות לפרוס עסקה לתשלומים, ומי נושא בעלות הפריסה, אתם או הלקוח.
העלות שמסתתרת מתחת לאחוז העמלה
האחוז הוא המספר שמופיע ראשון בכל הצעה, אבל לבדו הוא אינו מספיק להשוואה. קחו דוגמה חישובית בלבד: עסק שגובה בכרטיסים 15,000 ש״ח בחודש. מסלול של 0.9 אחוז בתוספת דמי מנוי של 90 ש״ח יעלה לו 225 ש״ח בחודש. מסלול של 1.4 אחוז בלי דמי מנוי יעלה 210 ש״ח. ברמה של 60,000 ש״ח בחודש התמונה מתהפכת: 630 ש״ח במסלול הראשון מול 840 ש״ח בשני. אותה הצעה בדיוק משתלמת או לא משתלמת לפי מחזור הסליקה שלכם, ולכן אי אפשר להשוות בלי להכניס אותו לחישוב. המספרים נועדו להמחשה ואינם הצעת מחיר של ספק מסוים; החישוב אינו כולל מע״מ ועלויות נוספות, ככל שחלות.
נקודת המפנה בין שני המסלולים האלה נמצאת ב־18,000 ש״ח מחזור סליקה חודשי. עסק שנמצא קרוב לגבול הזה ומתכנן לצמוח יבחר אחרת מעסק עונתי שחלק מהשנה כמעט לא פעיל. זו הסיבה שכדאי לקחת את מחזור הסליקה של שנים עשר החודשים האחרונים, ולא של החודש החזק ביותר.
גם מועד הזיכוי שווה כסף. עסק שמשלם לספקים בתוך שלושים יום ומקבל את תמורת הגבייה פעם בחודש עשוי להזדקק לאשראי נוסף כדי לגשר על הפער, גם אם עמלת הסליקה שלו נמוכה במיוחד. לעומתו, עסק עם מלאי קטן ותזרים רגוע עשוי להעדיף זיכוי מאוחר יותר בתמורה לעלות נמוכה יותר. לפני שמשווים הצעות, שווה להעריך כמה שווים לכם שבועיים של כסף מוקדם יותר.
הדבר האחרון שכדאי לבדוק הוא מה קורה כשמשהו משתבש. ביטול עסקה, חיוב כפול או מחלוקת מול לקוח עלולים לקרות לכל עסק. מסלול עם תמיכה טלפונית זמינה ועם תהליך זיכוי פשוט יכול לחסוך שעות עבודה, והשעות האלה עשויות לעלות לכם יותר מכמה עשיריות האחוז שחסכתם בעמלה.
