מי ייצג את ישראל באירוויזיון 2026? – גמר ״הכוכב הבא״ הערב יכריע
ינואר 2026 – בעוד שעות ספורות יתקיים הגמר הגדול של ״הכוכב הבא לאירוויזיון״ (קשת 12), שבסופו תיבחר הנציגה או הנציג של ישראל לאירוויזיון ה-70, שייערך בווינה במאי הקרוב. השידור יתחיל בשעה 21:30 שעון ישראל (20:30CET), וההכרעה מגיעה השנה בסביבה חריגה: מצד אחד התחרות מצטמצמת ל-35 מדינות בלבד בעקבות חרמות של כמה מדינות אירופיות; מצד שני, ישראל מובילה בהימורים לזכייה עוד לפני חשיפת השיר הרשמי, שצפוי להיחשף רק במרץ.
המשמעות המעשית לערב הזה כפולה: בחירת פרפורמר/ית שיוכל לשאת את הלחץ הבינלאומי סביב התחרות, ובמקביל להתחיל לבנות כבר עכשיו ״מעטפת אירוויזיון״ שתתאים לשדה תחרות קטן ומקוטב – שבו תשומת הלב הציבורית, לטוב ולרע, נוטה להתכנס סביב מספר מצומצם של מועמדות בולטות.
אירוויזיון 2026: וינה, 70 שנה לתחרות, ושדה מצומצם במיוחד
אירוויזיון 2026 ייערך בווינה בין 12 ל-16 במאי, במסגרת חגיגות 70 שנה לתחרות. השנה צפויות להשתתף 35 מדינות – מספר נמוך במיוחד ביחס לשנים האחרונות, והנמוך ביותר מאז 2003, על רקע חרמות מצד מדינות כמו איסלנד, אירלנד, הולנד, סלובניה וספרד, שמחו על השתתפות ישראל בהקשר המלחמה בעזה.
איגוד השידור האירופי (EBU) אישר את השתתפות ישראל, אך המחאה הציבורית והפוליטית סביב התחרות נמשכת. במקביל, תוכנן סיבוב הופעות אירופי חגיגי עם אמנים בולטים ב-10 ערים – אירוע שנכנס מראש לסביבה רגישה, שבה כל הופעה, מסר או אירוע צד עלולים להפוך לנושא תקשורתי.
מתי ישראל מופיעה, ומי יהיו היריבות בחצי הגמר
בהגרלה שנערכה ב-12 בינואר, ישראל שובצה ל-חצי הגמר הראשון שיתקיים ב-12 במאי, בחלקו השני של הערב. בחצי הגמר הזה ישראל צפויה להתמודד מול 14 מדינות נוספות, כולל זוכות עבר ומדינות עם ״מסורת אירוויזיון״ חזקה כמו שוודיה, פינלנד, יוון, פורטוגל, סרביה ואסטוניה.
התאריך עצמו כבר מעורר שיח בקרב מעריצים בארץ: ב-12 במאי 2018 זכתה נטע ברזילי עם ״Toy״, והעובדה שישראל חוזרת להופיע באותו יום מוסיפה שכבה סמלית – גם אם אין לה משקל תחרותי אמיתי.
ברקע, נתון נוסף שמזכיר עד כמה הערב הזה הוא רק תחילת הסיפור: מאז 2008 ישראל העפילה לגמר 11 מתוך 16 פעמים. הנתונים ההיסטוריים מצביעים על שונות בין חצאי הגמר, אך גם על מגמה עקבית אחת: כשישראל מגיעה בחלק השני של המופע, יש לה לעיתים יתרון מסוים בתודעה הציבורית – בעיקר במדינות שבהן ההצבעה מושפעת מהזיכרון המיידי של הביצוע.
״הכוכב הבא״ 2026: ארבעה פיינליסטים
הבחירה שלנו מתבצעת גם השנה דרך ״הכוכב הבא לאירוויזיון״ – פורמט שנהנה מחשיפה גדולה, אך זוכה לביקורות מעורבות על הפער בין ריאליטי טלוויזיוני לבין צרכי תחרות בינלאומית שמוכרעת לעיתים על שפת פרטים: בחירת שיר, מסר, עיבוד, בימוי ויכולת עמידה במבנה ההצבעה האירופי.
ארבעת הפיינליסטים שנותרו הם:
- גל דה פז – זמרת רוק וסול מנוסה, שמובילה בסקרי גולשים עם 37% תמיכה לאחר רצף ביצועים חזקים.
- שירה זלוף – זמרת צעירה עם קול ייחודי, שנמצאת במקום השני בסקרים בהפרש קטן מאוד.
- נועם בתן – זמר פופ שזכה בתמיכת הקהל בפרק האחרון עם 70% מהקולות, אף על פי שבחלק מהשיפוט נשמעה הסתייגות.
- אלונה ארז – אמנית ותיקה עם סגנון אתני-מודרני וניסיון בימתי שמכוון לבמה גדולה.
חידוש מרכזי בגמר השנה: ההצבעה תתבצע דרך אפליקציית ״כאן״ בלבד. מבחינת ההפקה, זה מהלך שמחדד שליטה בזרימת ההצבעות ובמדידה; מבחינת הצופים, זה שינוי שיכול להשפיע על דפוסי השתתפות, קצב הצבעה, ואפילו על ״מומנטום״ בזמן אמת – מרכיב שמוכר היטב לכל מי שעוקב אחרי תוכניות בחירה לאירוויזיון בעולם.
השיר עוד לא נחשף – אז איך ישראל כבר מובילה?
השיר הישראלי הרשמי צפוי להיחשף רק במרץ, אבל ההימורים כבר מציבים את אותנו במקום הראשון. ואיך?, דרך שילוב של שלושה גורמים:
- מומנטום של שנים אחרונות: ישראל התבססה בחמש התחרויות האחרונות כמדינה שמצליחה להגיע גבוה כשיש התאמה נכונה בין פרפורמר, שיר ובימוי.
- שדה קטן יותר: כאשר מספר המדינות מצטמצם, המאבק על תשומת הלב נהיה חד יותר, ולעיתים קל יותר לזהות ״פייבוריטיות״ מוקדם.
- ציפייה למקצוענות: הימורים משקפים בעיקר סנטימנט וציפיות מוקדמות, לא בהכרח את התוצאה בפועל – אבל הם כן מייצרים נרטיב תקשורתי שמלווה את הנציג/ה עוד לפני שהשיר נחשף.
הנקודה הקריטית: ההימורים הם כלי מדידה של מצב רוח, לא תחליף לתוצר המוזיקלי. מהרגע שהשיר יוצא, הקלפים נטרפים במהירות – במיוחד בשנה שבה כל החלטה אמנותית יכולה להיקרא גם דרך פריזמה פוליטית.
המחלוקות סביב התחרות: חרמות, הפגנות ושיח ברשת
החרמות המדינתיים הם הכותרת הגדולה, אבל בשטח נבנית שכבת רעש נוספת: שיח ברשתות, פוסטים פוליטיים של אמנים, ודיונים שמדליקים קהילות מעריצים. דוגמה לכך היא המחלוקת סביב נציג מולדובה, סאטושי, שפרסם פוסט פוליטי נגד ישראל והצית ויכוח בקהילת האירוויזיון.
עבורנו, זו תזכורת שהשנה ״ניהול אירוויזיון״ לא יהיה רק מוזיקה: הוא יהיה גם משמעת תקשורתית. לא בגלל רצון לייצר פרובוקציה – אלא להפך: כדי לצמצם רעשי רקע, לשמור על מיקוד מקצועי, ולתת לשיר ולביצוע להוביל.
מה קורה אחרי הגמר: לוח זמנים עד וינה
כדי להבין למה גמר הערב הוא רק התחלה, הנה הציר המרכזי קדימה:
- 20 בינואר (הערב): בחירת נציג/ה לישראל בגמר ״הכוכב הבא״.
- מרץ: חשיפת השיר הישראלי הרשמי.
- 12 במאי: חצי הגמר הראשון – ישראל מופיעה בחלק השני של הערב.
- 16 במאי: הגמר הגדול בווינה.
בין ינואר למרץ, העבודה האמיתית היא לא ״לחכות לשיר״, אלא לבנות מעטפת: בחירת קו אמנותי, התאמת שיר לפרפורמר/ית, החלטות בימוי, והכנה לסביבה בינלאומית רועשת.
מאז ערב הגמר, נועם בתן נבחר לייצג את ישראל באירוויזיון 2026 והשיר "Michelle" כבר נחשף. בכתבה הנוספת שלנו, ישראל לאירוויזיון 2026: נועם בתן נבחר, אבל האם זה מספיק כדי ללכת רחוק? , ניתחנו את התגובות לבחירה, את אופי השיר ואת השאלה האם לישראל יש השנה פוטנציאל אמיתי להתקדם על הבמה בווינה.
השאלה שמרחפת מעל הערב
האירוויזיון תמיד היה יותר משיר – הוא רגש, פריים טיים, ושואו. אבל ב-2026, עבורנו, יש שכבה נוספת: האם הנציג או הנציגה שייבחרו הערב יצליחו לשמור על הדיוק המוזיקלי ועל יציבות מקצועית גם כשהתחרות עצמה הופכת לזירה רועשת?
ההכרעה תגיע בשידור חי, אבל המשמעות שלה תימדד רק בעוד כמה חודשים – כשהשיר ייחשף, והמסע לווינה יתחיל באמת.
קרדיט תמונה: EBU (לוגו, שימוש הוגן). מקור: ויקיפדיה (curid 2473119)
