בחירות 2026 – החיבורים והפיצולים לקראת 27 באוקטובר

בנט ולפיד מופיעים באותה רשימת מועמדים, איזנקוט וגנץ ברשימות נפרדות, והציונות הדתית וזהות ברשימה משותפת. החיבורים שפורסמו לקראת בחירות 2026 משנים את האפשרויות המוצעות לבוחרים, אך אינם קובעים מראש מי יוכל להרכיב ממשלה לאחר ההצבעה.

הבחירות לכנסת ה־26 יתקיימו ביום שלישי, 27 באוקטובר 2026, כפי שמפורט בעמוד הבחירות של משרד הפנים. הסקירה מציגה את החיבורים והפיצולים ברשימות המועמדים שאושרו בידי מליאת ועדת הבחירות המרכזית ב־27 בספטמבר 2026, בהתאם לפרסום הרשמי שעודכן ב־12 באוקטובר. הרכב הרשימות ידוע, אך מספר המנדטים והשותפויות שיתגבשו לאחר ההצבעה עדיין פתוחים.

למי שמסתמך על כתבות וסקרים מוקדמים, ההבחנה חשובה: שם מוכר של מפלגה אינו בהכרח רשימה נפרדת בקלפי, והתמודדות משותפת אינה מבטיחה הסכמה על הקואליציה שתקום בהמשך.

בנט ולפיד יחד, איזנקוט וגנץ ברשימות נפרדות

ברשימת ״ביחד בראשות נפתלי בנט״, שהוגשה מטעם ביחד ויש עתיד, בנט מוצב ראשון ולפיד שני. לכן, הצגה של בנט ושל יש עתיד כשתי רשימות מתחרות אינה תואמת את ההרכב שהוגש לבחירות.

גם השימוש בשם ״המחנה הממלכתי״ כמסגרת אחת מחמיץ את הפיצול בין הרשימות: גדי איזנקוט עומד בראש ״ישר!״ ובני גנץ בראש ״כחול לבן״. תקווה חדשה משתתפת ברשימת הליכוד, שבה נכלל גם גדעון סער.

ברשימות המועמדים של ועדת הבחירות המרכזית מופיעים שמות הרשימות, המפלגות שהגישו אותן וסדר המועמדים. אלה כמה מההרכבים שפורסמו לקראת הבחירות:

הרשימה	ההנהגה וההרכב שהוגש
ביחד בראשות נפתלי בנט	רשימה משותפת של ביחד ויש עתיד; בנט ראשון ולפיד שני
ישר! עם איזנקוט לראשות הממשלה מאחדים את ישראל	גדי איזנקוט ראשון; הרשימה הוגשה מטעם ישר לישראל עם איזנקוט ויסודות ישראל
כחול לבן	בני גנץ ראשון ברשימה
הליכוד	בנימין נתניהו ראשון; הרשימה הוגשה מטעם הליכוד ותקווה חדשה – הימין הממלכתי
הדמוקרטים בראשות יאיר גולן	יאיר גולן ראשון; הרשימה הוגשה מטעם הדמוקרטים מיסודה של תנועת העבודה ומפלגת מרצ
הציונות הדתית וזהות	בצלאל סמוטריץ׳ ראשון ומשה פייגלין שני
יהדות התורה	יעקב אשר ראשון; הרשימה כוללת את אגודת ישראל, דגל התורה וחומת תורת ישראל

ברשימות הנוספות שפורסמו מופיעים אריה דרעי בראש ש״ס, אביגדור ליברמן בראש ישראל ביתנו ואיתמר בן גביר בראש עוצמה יהודית. ברשימת המילואימניקים והכלכלית יועז הנדל מוצב ראשון וירון זליכה שני, ובראש עמך ישראל מוצב עופר וינטר.

הטבלה אינה כוללת את כל הרשימות שהוגשו ואינה מציגה דירוג לפי כוחן. מספר המנדטים ייקבע לפי תוצאות ההצבעה.

הרשימה המשותפת ורע״ם מופיעות בנפרד

חד״ש, תע״ל ובל״ד מופיעות יחד במסמכי הרשימה המשותפת, שבה יוסף ג׳בארין מוצב ראשון ואחמד טיבי שני. רע״ם, בראשות מנסור עבאס, מופיעה ברשימה נפרדת.

ההפרדה הזאת חשובה גם בקריאת סקרים. הכינוי הכללי ״המפלגות הערביות״ אינו מסביר אילו רשימות נכללו בחישוב של גוש מסוים, ואינו מעיד שהן יקבלו החלטות זהות לאחר הבחירות.

בשאלת התמיכה בממשלה צריך להבחין בין הצטרפות לקואליציה, תמיכה מבחוץ והימנעות בהצבעה. לכל אפשרות משמעות אחרת, ואין להסיק על הבחירה בה מעצם ההתמודדות בבחירות.

התמודדות משותפת אינה קובעת את הרכב הממשלה

בקלפי מצביעים לרשימת מועמדים אחת. כאשר כמה מפלגות מגישות רשימה משותפת, הקול ניתן לרשימה כולה ולא לכל אחת מהמפלגות בנפרד. גם סדר המועמדים חשוב: הוא קובע מי ייכנס לכנסת בהתאם למספר המושבים שהרשימה תקבל.

הרכבת הממשלה היא שלב אחר. לאחר הבחירות, מספר המנדטים של כל רשימה פוגש את התנאים הפוליטיים שהיא מציבה: עם מי היא מוכנה לשתף פעולה, אילו קווי יסוד היא דורשת ועל מה היא מוכנה להתפשר.

לכן, חיבור בתוך רשימה אינו מבטיח הסכמה עם רשימות אחרות. גם קרבה אידיאולוגית אינה מחליפה הסכמות בנושאי ביטחון, גיוס, תקציב, דת ומדינה וחלוקת תפקידים.

בקריאת ניתוח של ״גוש״ כדאי לשאול אם מדובר בקבוצת רשימות שהפרשן חיבר לצורך החישוב, או בשותפות שהרשימות עצמן הצהירו שהן מוכנות לקיים.

מה המשמעות של 61 מנדטים בהרכבת ממשלה

61 מנדטים הם רוב של כלל 120 חברי הכנסת. קואליציה בגודל הזה מחזיקה ברוב מוחלט של המושבים, אך המספר לבדו אינו מבטיח שכל חבריה יתמכו בכל החלטה.

בהצבעת האמון הרגילה לכינון ממשלה יש הבחנה משפטית. סעיף 13(ד) לחוק־יסוד: הממשלה קובע שהממשלה מכוננת לאחר שהכנסת הביעה בה אמון. במסלול הזה לא נקבעה דרישה מיוחדת ל־61 קולות בעד.

לפי כלל הרוב שבסעיף 25 לחוק־יסוד: הכנסת, מספר התומכים צריך להיות גדול ממספר המתנגדים, והנמנעים אינם נכללים במניין. לכן ממשלה יכולה לזכות באמון גם בפחות מ־61 קולות בעד, אם התומכים רבים מהמתנגדים.

תמיכה מבחוץ היא עניין נפרד: היא יכולה לסייע לקואליציה שמספר חבריה קטן מ־61 להשיג תמיכה פרלמנטרית רחבה יותר. לעומת זאת, החלפת ממשלה בהצבעת אי־אמון קונסטרוקטיבית מחייבת רוב של כלל חברי הכנסת – לפחות 61 – המביע אמון בממשלה אחרת.

מה יוכרע רק לאחר ההצבעה

הרכבי הרשימות אינם קובעים מראש את הרכב הכנסת או הממשלה. שלוש שאלות מרכזיות תלויות בתוצאות ובמהלכים שיבואו אחריהן:

• אילו רשימות ישתתפו בחלוקת המנדטים. לפי ההסבר של ועדת הבחירות על שיטת הבחירות, אחוז החסימה הוא 3.25% מכלל הקולות הכשרים. רק רשימות שקיבלו לפחות שיעור זה משתתפות בחלוקת המושבים.
• כמה מושבים תקבל כל רשימה. המספר ייקבע לפי הקולות שייספרו וכללי חלוקת המנדטים.
• אילו שותפויות יוכלו לקבל את אמון הכנסת. את החיבור המספרי צריך לבחון לצד נכונות הרשימות לשתף פעולה וההסכמות שיושגו ביניהן.

כשקוראים סקר, בדקו את מועדי איסוף הנתונים ואת הרכב הרשימות שנכללו בו. סקר שבחן מפלגות בנפרד אינו בהכרח בר־השוואה ישירה לסקר שבחן אותן ברשימה משותפת. חשוב גם להבחין בין מנדטים משוערים לבין הצהרה של מפלגה על שותפים אפשריים.

לפני הבחירה כדאי לעיין ברשימת המועמדים ובתוכניות שהרשימה מפרסמת. את ההכנות להגעה עצמה אפשר להשלים באמצעות מדריך ההצבעה בבחירות 2026, הכולל איתור קלפי, אמצעי זיהוי וסידורי נגישות.