שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר – החזרה לקיבוצים והשיקום שנותר
שלוש שנים אחרי אסון 7 באוקטובר, החזרה ליישובי העוטף מתקדמת בקצב שונה מקהילה לקהילה. בכיסופים חזרו רוב התושבים, בחולית ובכפר עזה החל תהליך חזרה הדרגתי, ובבארי ובניר עוז ההיערכות לשיבה עדיין נמשכת. לצד שיקום הבתים והתשתיות, עומדת משימה רחבה יותר: יצירת התנאים לחיי משפחה, עבודה וקהילה לאורך זמן.
בראיון שפורסם בגלובס ב־7 באוקטובר, תיאר ניר מסיקה, ראש מערך הבינוי, הדיור והתשתיות במנהלת תקומה, מצב שבו יותר מ־90% מתושבי החבל חזרו לבתיהם. עם זאת, בארי, ניר עוז, כפר עזה וחולית עדיין לא השלימו את חזרת הקהילות.
ההתקדמות משמעותית, אבל כדי להבין אותה צריך להבחין בין שלושה דברים: בית שאפשר להתגורר בו, משפחה שחזרה אליו וקהילה שמחדשת את שגרת חייה.
כיסופים, בארי וניר עוז נמצאים בשלבים שונים
ההבדלים בין הקיבוצים ממחישים מדוע קשה לדבר על ״החזרה לעוטף״ כאירוע אחד. שיקום מבנים, הקמת שכונות והחלטות של הקהילות יוצרים מסלולים ולוחות זמנים שונים.
בדיווח חדשות 13 על עדכון מנהלת תקומה מ־24 בספטמבר פורסמה תמונת המצב הבאה:
| יישוב | החזרה שעליה דווח | מה חשוב לדעת |
|---|---|---|
| כיסופים | יותר מ־96% מהתושבים חזרו | שיעור החזרה מתייחס לשיבת התושבים; הוא אינו מדד להשלמת כלל עבודות השיקום |
| בארי | חזרת הקהילה עדיין לפניה | תחילת חזרה מתוכננת לסוף דצמבר 2026, והשלמתה מתוכננת ליולי 2027 |
| ניר עוז | חזרת הקהילה עדיין לפניה | תחילת חזרה מתוכננת במהלך 2027 |
בבארי חשוב במיוחד להבחין בין תחילת החזרה לבין השלמתה. כניסה של משפחות ראשונות אינה מלמדת שכל בתי המגורים מוכנים או שכל הקהילה שבה באותו מועד.
גם שיעור חזרה גבוה, כמו זה שדווח בכיסופים, עונה על שאלה מוגדרת: כמה מהתושבים שבו. לצד הנתון הזה יש לבחון את מצב המבנים, התשתיות והשירותים הנדרשים לחיים ביישוב.
המועדים שפורסמו הם מועדים מתוכננים. עבור משפחה שנערכת למעבר, נדרשת גם תמונה הנוגעת לבית שלה, למסגרת החינוך ולשירותים שיהיו זמינים במועד החזרה.
גידול באוכלוסייה וחזרת התושבים הם מדדים שונים
בראיון בגלובס הוצגה אוכלוסייה של כ־65.4 אלף תושבים בחבל תקומה, לצד שיעור חזרה של כ־92%. אלה שני נתונים שעונים על שאלות שונות.
מספר התושבים הכולל מתאר את גודל האוכלוסייה באזור. שיעור החזרה מתייחס לשיבה של מי שהתגוררו בו קודם. קליטת משפחות חדשות יכולה להגדיל את האוכלוסייה גם כאשר חלק מהתושבים הוותיקים עדיין מתגוררים מחוץ ליישוביהם.
גם החלוקה בתוך החבל חשובה. גידול בעיר אינו מעיד בהכרח על גידול בכל קיבוץ ומושב. בגלובס דווח כי הגידול בשנת 2025 התרכז בשדרות, בעוד שבמרחב הכפרי נרשמה ירידה קלה.
לכן, תמונה אזורית חיובית יכולה להתקיים לצד קשיים מקומיים. כדי להבין את מצבו של קיבוץ מסוים, צריך להתבונן בחזרת הקהילה שלו, בהתקדמות הבנייה ובשירותים העומדים לרשות תושביו.
מה נדרש כדי לחיות בבית ששוקם
שיפוץ או בנייה מאפשרים את החזרה הפיזית. שגרת החיים נשענת על מערכת רחבה של שירותים וקשרים.
למשפחה עם ילדים חשוב לדעת היכן מתקיימים הלימודים ומהם סידורי ההגעה. לאדם מבוגר עשויות להיות שאלות על נגישות למרפאה, לתרופות ולסיוע יומיומי. עבור מי שעובד מחוץ ליישוב, המרחק והתחבורה הם חלק מהיכולת לקיים שגרה.
אפשר לבחון את ההתקדמות דרך ארבע שאלות מעשיות:
- מגורים: האם הבית והתשתיות מוכנים לשימוש, ומהן העבודות שעדיין מתבצעות בסביבתו?
- חינוך: אילו מסגרות פועלות, היכן הן נמצאות וכיצד מגיעים אליהן?
- בריאות ותמיכה: אילו שירותים זמינים בפועל, באילו שעות ובאיזה מרחק?
- תעסוקה וקהילה: האם אפשר לקיים שגרת עבודה, מפגשים ופעילות משותפת?
השאלות האלה מתחברות גם לדיון על בריאות הנפש אחרי 7 באוקטובר, שפורסם באתר בנובמבר 2025. בבחינת צורכי הקהילה, יש מקום גם לנגישות לתמיכה רגשית ולליווי מתמשך.
הקצאת תקציב או אישור תוכנית הם שלבים חשובים בדרך. עבור התושבים, המשמעות המעשית מתבררת כאשר השירות נפתח ואפשר להשתמש בו.
הקהילה שותפה לקצב ולדרך השיקום
בראיון עם מסיקה תואר תהליך שבו הקהילות היו שותפות לבחירת פתרונות הדיור ולתכנון השיקום. חלקן העדיפו מגורים זמניים בסביבה עירונית, ואחרות ביקשו מסגרת כפרית. גם קצב ההתקדמות השתנה בין הקהילות.
הבחירות האלה נוגעות לאופן שבו אנשים מבקשים לשמור על קשרים, לגדל ילדים ולהתארגן לקראת חזרה. הן מזכירות ששיקום קיבוץ כולל גם החלטות משותפות על החיים שיתקיימו בו.
לצד חידוש החיים המשותפים, העיסוק בשימור העדויות והסיפורים של 7 באוקטובר נותן מקום לזיכרון האישי והקהילתי. הוא מאפשר לשמור את נקודות המבט של האנשים שחוו את האירועים, תוך התחשבות בבחירתם מה לספר ומה לחשוף.
באוקטובר 2026, השאלה המועילה היא מה כבר מאפשר לכל קהילה לחיות במקום מחדש, ומה עוד נדרש כדי לתמוך בכך. התשובה נמצאת בבתים, בשירותים וביכולת של התושבים להשפיע על המשך הדרך.
