מהשבי הביתה – 20 חטופים חוזרים לישראל אחרי 738 ימים

שחרור החטופים מעזה – 20 שבים היום הביתה אחרי 738 ימים בשבי חמאס

אחרי 738 ימים מאז ה- 7 באוקטובר 2023, חווינו את אחת מנקודות המפנה המרגשות והכואבות גם יחד: שחרורם והחזרתם של 20 החטופים החיים מעזה – במסגרת המתווה שנתניהו השיג יחד עם עזרתו המשמעותית של הנשיא טראמפ בין ישראל לחמאס בתיווך בינלאומי.

לפי הדיווחים הרשמיים והעדכונים מהשטח, החטופים הועברו לכוחות צה״ל ושב״כ, עברו קליטה רפואית ראשונית והמשפחות כבר החלו לפגוש את יקיריהן במתחמי הקליטה ובבתי החולים.

בין השבים הביתה נמנים: מתן צנגאוקר, מקסים הרקין, שגב כלפון, יוסף-חיים אוחנה, נמרוד כהן, אבינתן אור, אביתר דוד, איתן הורן, דוד קוניו, אריאל קוניו, אלקנה בוחבוט, בר קופרשטיין, רום ברסלבסקי, מתן אנגרסט, איתן מור, גלי ברמן, זיו ברמן, עומרי מירן, אלון אהל וגיא גלבוע-דלאל – כולם נחטפו בבוקר שמחת תורה, והיום שבו הביתה אחרי 738 ימים בשבי.

על פי כלי תקשורת זרים וגורמים ישראליים, ההחזרה היום 13.10.25 היא חלק ממתווה רחב יותר שכולל גם שחרור מחבלים שהיו במאסר בישראל, ונשענת על תיווך אמריקני וקטארי. במסגרתו דווח כי לצד החיים יושבו גם גופות של חטופים שנהרגו בשבי. לפי פרסומים בינלאומיים מדובר בעשרות חללים שמוסרים לישראל בשלבים. פרטים אלה עודם מתעדכנים בשעות האחרונות.

מאז אותו בוקר שחור – ה- 7 באוקטובר

המלחמה הנוכחית, ״חרבות ברזל” – הוכרזה מיד לאחר מתקפת חמאס ב- 7 באוקטובר 2023, שבה נרצחו יותר מ- 1,200 איש, וכן נחטפו 251 אזרחים וחיילים לעזה. באותו היום שבו פרצה המלחמה, הוגדרו המבנה הפיקודי והיעדים כבר בימיה הראשונים, והיא התפתחה למערכה ארוכה ורב חזיתית.

בתוך כל זה, נושא החטופים הפך לציר המרכזי של הלחימה, הפוליטיקה והחברה שלנו. כבר בנובמבר 2023 הושגה הפסקת אש זמנית של כשבוע, שבמהלכה שוחררו 105 חטופות וחטופים (ישראלים וזרים) בתמורה לשחרור מחבלים, והוגדל היקף הסיוע ההומניטרי.

זאת הייתה נקודת האור הראשונה שהוכיחה שלחץ צבאי מתמשך, לצד מגעים עקיפים, יכול להביא לתוצאות בשטח.

במקביל, נרשמו שתי פרשיות חילוץ צבאיות דרמטיות: ב- 12 בפברואר 2024 חולצו בחיים לואיס (לואי) הר ופרננדו (פרננד) מרמן מרפיח בפשיטה מורכבת; וב-8 ביוני 2024 בוצעה ״מבצע ארנון” בלב מחנה נצרים (נוסייראת), שבמהלכו חולצו ארבעה חטופים – נועה ארגמני, שלומי זיו, אלמוג מאיר-יאן ואנדריי קוזולוב.

שני האירועים האלו חיזקו את תחושת היכולת של צה״ל בחברה הישראלית, אך לצד זה היה מחיר כבד שנגבה בזירות הלחימה.

היום, 13 באוקטובר 2025 – אבן דרך בהחזרת החטופים

החזרת 20 החיים היום נתפסת כרגע מסכם לשנתיים של מאבק וסבל. מעבר לממד האנושי – החיבוק הראשון, המילים הראשונות, והזכות להתחיל שיקום – יש כאן גם תזוזה מדינית: שילוב של תיווך בינלאומי אקטיבי, הסדרה בטחונית נקודתית בשטח, ורצון (ברמות שונות) של הצדדים לייצר סיום שלב במלחמה.

לפי ההערכות, השחרור של היום עשוי להיות חלק ממהלך רחב יותר שעדיין מתהווה – מהלך שכולל גם החזרת גופות חטופים, צעדים מדיניים והסדרה הומניטרית-ביטחונית רחבה יותר.

עדיין מוקדם לדעת לאן זה יוביל, אבל עצם העובדה שהיום הצלחנו להחזיר 20 חטופים חיים זה אומר שקרתה ״סגירת מעגל״.

מבט קדימה – בין שיקום לחשבון נפש

מבחינת המדינה שלנו, תשומת הלב תתמקד כעת בשלושה צירים:

שיקום אישי ומשפחתי – קליטה רפואית, בריאות הנפש, וליווי ארוך טווח לשבים ולמשפחותיהם. מערכת הביטחון ומשרדי הממשלה הצהירו כי ילוו את התהליך מקצה לקצה.

בירור גורל נעדרים והחזרת חללים – החזרת גופות, תשובה למשפחות, והשלמת מידע מודיעיני על מה שקרה בשבי.

היום שאחרי – שאלות על הסדרי בטחון, מנגנוני תיווך עתידיים, והסכמה אזורית/בינלאומית שתאפשר להימנע מחטיפות נוספות בעתיד, ולשקם את מרחב האיום.

סיכום

היום הזה (13 באוקטובר 2025), ייזכר לדורות כהיום שבו התקווה הפכה למציאות: לראות את יקירינו חוזרים הביתה. הדרך לשם הייתה מלווה ב״דם, יזע ודמעות״ של מבצעים נועזים: מרפיח ועד נצרים, ולצד משא ומתן מפרכים והפסקות אש נקודתיות. וכן, המאבק הציבורי והמשפחתי שלא חדל לרגע.

אם אכן ההחזרות של היום מסמנות את תחילתה של תקופה חדשה, היום הזה ייבחן ביכולת לכבד את ההתחייבויות להסכמים, להמשיך להשיב נעדרים וחללים, ולהניח תשתית בטוחה יותר ליום שאחרי.

בלי לדעת מה יביא המחר, יש דבר אחד ודאי: שיבתם של בנינו ובנותינו לגבולם היא ערך עליון, וישראל מחויבת לכך – אתמול, היום, וגם מחר.