מתי מתנה הופכת לעבירה פלילית?

מתנה הופכת לעבירה פלילית ברגע שבו ניתן יסוד סביר להניח כי היא ניתנה כנגד פעולה שקשורה בתפקידו של עובד הציבור או כדי להטות את שיקול דעתו והשאלה המרכזית שעומדת בלב דיני העונשין היא האם ניתנה טובת הנאה במטרה להניע תהליך או לתגמל על ביצועו.

אז בואו נבחן מהו הגבול הדק שבין מחווה אנושית לבין עבירה חמורה, איך בתי המשפט מפרשים את המונח שוחד ומהן הדרכים המעשיות למנוע את אותה הסתבכות משפטית.

אנחנו במשרד עו"ד בועז ראובן רוצים להסביר לכם הכול, כדי שתוכלו להבין את המורכבות המשפטית והאתית של סוגיית המתנות והשחיתות הציבורית.

מהו ההבדל המשפטי בין מתנה סבירה לבין עבירת שוחד?

ההבדל טמון בכוונה שעומדת מאחורי הנתינה וביחסים שבין הנותן למקבל. מתנה סבירה היא לרוב בעלת ערך קטן וניתנת בנסיבות חברתיות רגילות, עבירת שוחד מתגבשת כשקיימת זיקה בין טובת ההנאה לבין תפקידו של  מקבל המתנה.

איך מבדילים ומבינים האם מדובר בעבירה? הנה כמה פרמטרים שמערכת המשפט בוחנת:

• ככל שהערך הכספי גבוה יותר כך גובר החשד שמדובר בטובת הנאה פסולה.
• האם קיימת חברות רבת שנים שקדמה לתפקיד הציבורי?
• האם המתנה ניתנה סמוך לצומת הכרעה חשוב לנותן?
• האם המתנה ניתנה בגלוי או בהיחבא?

מעבר לכך יש לבחון אם מדובר במנהג מקובל באותו מגזר, אבל יש לזכור שגם "נוהג" לא מהווה הגנה מוחלטת בפני החוק.

פרשנות בתי המשפט למושג טובת הנאה

טובת הנאה מפורשת על ידי בתי המשפט באופן רחב מאוד והיא לא מוגבלת למעטפות מזומנים, שוחד יכול להיות כל דבר בעל ערך שניתן לאדם כדי להשפיע על החלטותיו.

הגישה כיום מחמירה ולפיה גם הבטחה למשרה בעתיד או סיקור תקשורתי אוהד יכולים להיחשב כטובת הנאה שמגבשת את יסודות העבירה ויש לנו לא מעט דוגמאות לכך מהשנים האחרונות.

מניעת שוחד בעסקים בינלאומיים והיישום בישראל

חברות ישראליות שפועלות בחו"ל כפופות לכללים נוקשים: איש עסקים ישראלי שישחד פקיד ממשלתי במדינה זרה כדי לקדם עסקים, עובר עבירה פלילית כאן בישראל.

בעקבות הצטרפות ישראל לאמנות בינלאומיות, רף האכיפה עלה וחברות נדרשות כיום לוודא שנציגיהן לא מעורבים בעבירת שוחד מעבר לים.

כדי לשמור על הארגון מוגן, יש לפעול לפי המדריך הבא:

א. מינוי קצין ציות לבדיקת התקשרויות עם ספקים וגורמי שלטון בחו"ל.

ב. יצירת קוד אתי שמגדיר במדויק מתי מתנה הופכת לטובת הנאה אסורה.

ג. הדרכת עובדים שמייצגים את החברה בחו"ל לגבי זיהוי מצבי סיכון.

ד. הקמת מערכת לדיווח אנונימי על חריגות מהנהלים בתוך הארגון.

האם שוחד יכול להתבצע באמצעות שירותים או מידע?

כן, שוחד לא חייב לכלול מזומן והוא יכול להתבצע גם כ"שוחד לבן", זאת אומרת טובת הנאה לא כספית אך שוות ערך לכסף.

הכוונה היא למתן שירותים כמו שיפוץ הבית בלי תשלום, ייעוץ מקצועי חינם, העברת מידע עסקי רגיש או הבטחה לקידום פוליטי.

רשויות החוק מזהות את זה כשפקיד ציבור מקבל החלטה חריגה לטובת מי שנתן לו את השירות. במצב כזה, קשה מאוד להוכיח שההטבה הייתה "מתנה תמימה" ולא עסקה מושחתת של תן וקח.

המחיר הכבד של הרשעה: מה אתם עלולים להפסיד?

הרשעה בעבירה של שוחד היא אירוע משנה חיים עם השלכות הרסניות, כי מעבר לעונשי מאסר שיכולים להגיע ל-10 שנים וקנסות של מיליוני שקלים, קיים גם נזק בלתי הפיך לשם הטוב.

ברמה העסקית, חברה שהורשעה עלולה להיכנס ל"רשימות שחורות", דבר שימנע ממנה להשתתף במכרזים ציבוריים בארץ ובעולם.

רוצים דוגמאות שיעזרו לכם להבדיל בין מתנה תמימה לשוחד? הנה כמה:

פרמטר	שוחד פלילי	מתנה תמימה
מה המטרה?	ניסיון להשפיע על החלטה מקצועית	תשומת לב חברית בלי אינטרס
כמה זה שווה?	סכום גבוה או שירות ששווה הרבה כסף	סכום נמוך (מארז שוקולד, בקבוק יין וכו’)
מי המקבל?	פקיד ממשל, נבחר ציבור או מנהל בכיר	חבר אישי או קרוב משפחה
איך זה ניתן?	בסתר, בחדרי חדרים או במסווה של עסקה	בגלוי, לפעמים מול אנשים נוספים

בסוף, הגבול בין נחמדות לבין שחיתות הוא דק מאוד ודורש ערנות מתמדת והבנה עמוקה של חוקי השוחד לכל מי שרוצה לעשות עסקים בראש שקט מול המגזר הציבורי.

אנחנו במשרד עו"ד בועז ראובן מלווים חברות בבניית תוכניות מניעה ומספקים הגנה משפטית במקרה של חקירות פליליות, מוזמנים לפנות אלינו כבר עכשיו, אנחנו כאן לרשותכם.

שאלות תשובות

האם גם הבטחה למתנה נחשבת לשוחד?

כן, החוק קובע שגם הצעה או הבטחה לתת טובת הנאה נחשבת לעבירה, גם אם המתנה עצמה מעולם לא עברה לידי המקבל.

מה קורה אם עובד הציבור ביקש את המתנה בעצמו?

זה לא משנה, גם אם היוזמה הגיעה מהצד שלו, מי שנותן את המתנה כדי לזכות בהטבה עדיין עובר עבירה פלילית חמורה.

האם חברה יכולה להיתבע על שוחד שנתן עובד זוטר?

כן, אם העובד פעל לטובת האינטרסים של החברה, הארגון כולו עלול לעמוד לדין פלילי ולספוג קנסות כבדים.

קרדיט תמונה: Cemrecan Yurtman / Unsplash

גילוי נאות: המאמר פורסם במסגרת מדור ״נקודת מבט״ ואינו תוכן מערכת דור 20.