רובנו מכיר את פילוסופיות המזרח הרחוק, שרובן ככולן מכירות בעובדה שהמונח "אושר" חמקמק יותר משהיינו רוצים להודות. אבל חוץ מלקרוא ולהבין גישה פילוסופית כזו או אחרת, האם יש באמת משהו שאנו יכולים לעשות כאן ועכשיו כדי להיות מאושרים יותר?
יום אחד, אי שם בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, קבוצת מבוגרים בני 70 ומעלה עברה דירה לצורך ניסוי. הם התבקשו להתלבש ולהתנהג כאילו היו צעירים ב-20 שנה, לעשות את אותן מטלות בית כפי שהיו עושים אז, ואפילו האזינו לתוכניות רדיו וטלוויזיה מאותן שנים.
הניסוי נמשך רק תקופה קצרה בפיקוחה של הפסיכולוגית אלן לנגר מאוניברסיטת הרווארד, ובסיומו ניכרו במבוגרים שינויים מרחיקי לכת. כמעט כולם שיפרו את יכולותיהם הקוגניטיביות במבחני IQ שעשו לפני ואחרי הניסוי; וחלק ניכר מהם אף הצליח לשפר בעיות שמיעה וראיה, בעיות מפרקים ועוד.
איך ייתכנו שיפורים שכאלה, רק בגלל שקבוצת אנשים דמיינה שהיא צעירה ב-20 שנה? כולנו מכירים את אפקט הפלצבו, וכנראה שיש לו חלק משמעותי בתהליך המתואר מעלה. בניסוי נוסף שנעשה באוניברסיטת הרווארד, נתגלה שגם אם המשתתפים בניסוי מודעים לכך שמדובר בתרופת דמה של לא יותר מסוכר ומים, עדיין חלו שיפורים משמעותיים בבעיותיהם הרפואיות (כגון מעי רגיז במשך 16 שנה, אם ניקח דוגמה אחת).
שינוי הטיה קוגניטיבית
כיום כבר ברור ומובן שאפקט הפלצבו הוא תופעה אמיתית ומדידה, הניתנת לכימות באמצעים מחקריים ומדעיים. מתוך כך, החליטה קבוצת מדענים באוניברסיטת אסקס באנגליה, לבצע ניסוי המתבסס על יכולתו של המוח להשפיע במישרין על הרגש והנפש.
משתתפי הניסוי צפו במסך שבו הוצגו להם מגוון פרצופים אנושיים. המשתתפים התבקשו לזהות אך ורק את הפרצופים השמחים, ולהקליק עליהם. באמצעות השיטה הזו הצליחו החוקרים לשפר מצבי רוח ואף לצמצם סימפטומים בעייתיים של תופעות כגון חרדות ודיכאון.
אבל מדוע שפעולה כה פשוטה כגון זיהוי פרצופים שמחים, תהיה בעלת השפעה כה מרחיקת לכת על מצב הרוח או על בעיות שדורשות טיפולים תרופתיים במשך שנים? זאת מכיוון שרוב ההתנהגות והאופי האנושיים, למרבה הפלא, מוכתבים מתהליכים לא מודעים שמתקבעים בתוכנו עם הזמן.
"הגיוני מאוד שכדי לבצע שינוי בתפישות עולם, המושפעות רובן ככולן מהלא-מודע שלנו, עלינו לגשת אל תת המודע בדרכים עקיפות" – אומרים דפנה ואמיר רטר, מייסדי מכללת רטר ללימודי NLP ודמיון מודרך. "ברגע שאנו מצליחים לגשת אל תת המודע על דרך החיוב (זיהוי של פרצופים שמחים), אנו יכולים להשפיע לטובה על חיינו."
צורה זו של טיפול נקראת "שינוי הטיה קוגניטיבית", או באנגלית Cognitive Bias Modification, והיא מוכרת כשיטת טיפול פסיכולוגית ונטולת תרופות, במגוון רחב של בעיות: חרדה, דיכאון, התמכרויות, פוסט טראומה ועוד. כיום כבר לא צריך להרחיק לכת עד מחקרים אוניברסיטאיים כדי להתנסות בשיטה, או אפילו לקבוע תור אצל פסיכולוג. חיפוש פשוט בגוגל יציע לכם, בין היתר, כמה וכמה אפליקציות המאפשרות לכם לבצע את אותה פעולה בדיוק.
אלפי שנים אחרי קיומן של התפישות ההוליסטיות בנוגע לקשר שבין גוף ונפש, מגיע גם המחקר המדעי ומגלה את כוחו של הדמיון, המוח והתת מודע. כמובן שכמו תמיד יש לזכור ולהזכיר ששום טיפול אינו תרופת קסם, וגם לשיטת CBM מן הסתם יש מגבלות וחסרונות. בכל מקרה מומלץ תמיד להתייעץ עם איש מקצוע, טרם קבלת ההחלטה להתנסות בשיטת טיפול כזו או אחרת.