ChatGPT עקף את אינסטגרם בישראל – אז למה השימוש היומי בו יורד?

ChatGPT כבר אינו כלי שמוכר רק לעובדי הייטק, סטודנטים או חובבי טכנולוגיה. לפי סקר השימוש הדיגיטלי של איגוד האינטרנט הישראלי לשנת 2026, 88% מהמשיבים דיווחו על שימוש בשירות של OpenAI – שיעור גבוה יותר מזה שנמדד באינסטגרם, שעמד על 82%.

אלא שהכותרת הזאת מספרת רק חצי מהסיפור. לצד העלייה בתפוצה של ChatGPT, שיעור השימוש היומי בו ירד ל-35% – ירידה של 11 נקודות אחוז לעומת השנה הקודמת. הנתונים אינם מוכיחים שהישראלים נטשו את אינסטגרם, וגם לא ש-ChatGPT החליף את מנועי החיפוש. הם מצביעים על שינוי מורכב יותר: כלי AI הופכים לנפוצים מאוד, אך השימוש בהם עשוי להפוך ממנהג יומיומי לכלי שפותחים כאשר מתעורר צורך מסוים.

בקצרה

• 88% מהמשיבים דיווחו על שימוש כלשהו ב-ChatGPT, לעומת 82% באינסטגרם.
• שיעור השימוש היומי ב-ChatGPT ירד ל-35%.
• אינסטגרם לא נחלשה בסקר: שיעור השימוש בה דווקא עלה בנקודת אחוז אחת.
• Gemini של גוגל זינק מ-49% שימוש ב-2025 ל-73% ב-2026.
• הנתונים אינם מודדים כמה זמן מבלים בכל שירות או לאילו מטרות משתמשים בו.
• רבע מהציבור דיווח כי הוא שוקל להיעזר בכלי AI או בשירות מקוון אחר בקבלת החלטה לקראת הבחירות.

מה מצא סקר השימוש הדיגיטלי של 2026?

נתוני 2026 של איגוד האינטרנט הישראלי מבוססים על מחקר שנערך עבור האיגוד בחודש מאי 2026 בידי מכון גיאוקרטוגרפיה. בסקר השתתפו 1,040 משיבים, שהוצגו כמדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.

בראש טבלת השירותים הדיגיטליים נמצאת WhatsApp עם 99% שימוש, ואחריה YouTube עם 98% ו-Facebook עם 90%. ChatGPT הגיע ל-88%, לפני Instagram עם 82%. TikTok עמדה על 59% שימוש כללי, ואילו Gemini, המתחרה של Google בתחום הבינה המלאכותית, הגיע ל-73%.

שירות	שימוש כללי ב-2026	שימוש יומי שפורסם	שינוי בולט לעומת 2025
ChatGPT	88%	35%	עלייה של 3 נקודות בשימוש הכללי, ירידה של 11 נקודות בשימוש היומי
Instagram	82%	לא פורסם	עלייה של נקודת אחוז אחת
Gemini	73%	לא פורסם לכלל המדגם	עלייה מ-49%
TikTok	59%	34%	עלייה של 2 נקודות בשימוש הכללי, ירידה של 21 נקודות בשימוש היומי

הטבלה מדגישה מדוע אי אפשר להסתפק בדירוג הפלטפורמות. שיעור שימוש כללי מלמד כמה אנשים דיווחו שהם משתמשים בשירות בתדירות כלשהי; שימוש יומי מודד הרגל חזק ותכוף יותר. אלה שני מדדים שונים, ולעיתים הם נעים בכיוונים מנוגדים.

88% שימוש אינם 88% שימוש יומי

כאשר נכתב ש-88% מהציבור משתמשים ב-ChatGPT, קל לדמיין שכמעט כל ישראלי פותח את השירות מדי יום. זה אינו הנתון שנמדד.

הסקר מבחין בין דרגות תדירות שונות – שימוש יומיומי, כמה פעמים בשבוע, כמה פעמים בחודש, שימוש לעיתים רחוקות יותר ואי-שימוש. שיעור ה-88% משקף את כלל מי שדיווחו על שימוש, ולא רק את המשתמשים היומיים. שיעור המשתמשים שדיווחו על שימוש יומיומי עמד על 35%.

מכאן עולה תמונה מעניינת: ChatGPT ממשיך להגיע לעוד אנשים, אך חלקם אינם זקוקים לו בכל יום. ייתכן שהם פותחים אותו לצורך ניסוח מסמך, סיכום חומר, הכנה לפגישה, פתרון בעיה או משימה לימודית – ואז אינם חוזרים אליו עד לצורך הבא.

זו פרשנות אפשרית לנתונים, לא מסקנה שהסקר מוכיח. תוצאות המחקר שפורסמו אינן מפרטות מה אנשים עושים ב-ChatGPT, כמה זמן הם מבלים בו או מדוע תדירות השימוש השתנתה.

לא, הישראלים לא נטשו את אינסטגרם

העובדה ש-ChatGPT עבר את אינסטגרם בשיעור השימוש הכללי אינה מעידה שאחד החליף את השני. אלה שירותים שונים שממלאים צרכים שונים.

אינסטגרם היא רשת חברתית המבוססת על תוכן חזותי, יוצרים, קשרים חברתיים, בידור ופרסום. ChatGPT הוא עוזר AI המשמש לכתיבה, שאלות, ניתוח מידע, סיעור מוחות ומשימות נוספות. אדם יכול להשתמש בשניהם – ואף לעשות זאת באותו יום.

יתרה מכך, שיעור השימוש באינסטגרם עלה בנקודת אחוז אחת לעומת 2025 והגיע ל-82%. לכן אין בסיס לטענה שהישראלים “עוזבים את אינסטגרם”. הנתון הנכון הוא ש-ChatGPT התרחב מהר יותר והגיע לתפוצה כללית גבוהה יותר.

גם השוואה של זמן מסך או רמת מעורבות אינה אפשרית על סמך הנתונים שפורסמו. הסקר אינו אומר כמה דקות מוקדשות לכל שירות, כמה פעמים הוא נפתח ביום או איזו פלטפורמה משפיעה יותר על החלטות רכישה, תרבות או סדר היום.

אז למה התפוצה של ChatGPT עולה כשהשימוש היומי יורד?

אחד ההסברים האפשריים הוא מעבר משלב ההתנסות לשלב השימוש התכליתי.

בתחילת חדירתו של שירות חדש, אנשים נוטים לפתוח אותו לעיתים קרובות כדי לבדוק מה הוא מסוגל לעשות. לאחר שהחידוש דועך, השימוש עשוי להפוך ממוקד יותר: לא נכנסים מתוך הרגל, אלא כאשר יש משימה מוגדרת.

הסבר אפשרי נוסף הוא התרחבות התחרות. Gemini של Google זינק מ-49% שימוש בשנת 2025 ל-73% בשנת 2026, בעוד Copilot של Microsoft נותר על 28%. מאחר שהסקר אינו מציג את השימוש בשירותים כבלעדי, אדם יכול להשתמש בכמה כלי AI במקביל – למשל ב-ChatGPT למשימה אחת וב-Gemini למשימה אחרת.

הנתונים אינם מאפשרים לקבוע שהצמיחה של Gemini גרמה לירידה בשימוש היומי ב-ChatGPT. הם כן מראים ששוק כלי ה-AI בישראל כבר אינו מורכב משירות מרכזי אחד בלבד.

גם TikTok מגיעה לרבים – אבל פחות מהם נכנסים מדי יום

הפער בין תפוצה לתדירות אינו ייחודי ל-ChatGPT.

TikTok הגיעה ל-59% שימוש כללי, עלייה של שתי נקודות אחוז לעומת השנה הקודמת. במקביל, שיעור השימוש היומי בה ירד מ-55% ב-2025 ל-34% ב-2026 – ירידה של 21 נקודות אחוז.

ChatGPT ו-TikTok אינם מוצרים דומים, ולכן אין להסיק שהסיבות לירידה זהות. עם זאת, שני המקרים ממחישים מדוע תפוצה לבדה אינה מספיקה כדי להבין את החיים הדיגיטליים. שירות יכול להיות מוכר ונגיש כמעט לכולם, אך לתפוס מקום קטן יותר בשגרה היומית.

עבור מפרסמים, גופי תקשורת ויוצרי תוכן, ההבדל הזה מהותי. חשיפה רחבה אינה בהכרח תשומת לב יומיומית, וזמינות של פלטפורמה אינה מבטיחה שהקהל מבלה בה זמן רב או מגיע אליה במצב רוח שמתאים לצריכת תוכן מסחרי.

השימוש ב-AI כבר אינו עניין של צעירים בלבד

כצפוי, שיעור השימוש ב-ChatGPT גבוה במיוחד בקרב בני 18 עד 34 והגיע ל-90%. אולם גם בקרב בני 55 ומעלה נמדד שיעור שימוש של 82% – נתון שמערער על ההנחה שכלי AI הם תופעה שמוגבלת לדור הצעיר.

המשמעות המעשית היא שארגונים, מוסדות לימוד, מקומות עבודה וגופים ציבוריים אינם יכולים להתייחס לבינה מלאכותית כאל כלי נישתי. ההדרכה הנדרשת אינה רק כיצד להפעיל את הכלים, אלא גם כיצד לבדוק מקורות, לזהות תשובות לא ודאיות, להגן על מידע אישי ולהבין מתי נדרשת בדיקה אנושית.

במקומות עבודה, הנתונים מחזקים את הצורך בכללי שימוש ברורים. במערכת החינוך, הם מחדדים את הצורך לעבור משאלה של “האם תלמידים משתמשים ב-AI” לשאלה כיצד מלמדים אותם להשתמש בו באופן ביקורתי.

מה הנתונים אומרים לעסקים, מפרסמים ואתרי תוכן?

התגובה המהירה לנתון של 88% עלולה להיות: צריך להעביר פעילות מאינסטגרם ל-ChatGPT. זו מסקנה פזיזה.

הסקר אינו מודד ביצועים עסקיים, רכישות, המרות או חשיפה למותגים בתוך כלי AI. הוא גם אינו מראה שישראלים הפסיקו לצרוך תוכן ברשתות חברתיות. להפך, Facebook, Instagram ו-TikTok ממשיכות להגיע לחלקים גדולים מהציבור.

ההמלצה הסבירה היא לא להחליף ערוץ אחד באחר, אלא להתאים את התוכן לשני דפוסי שימוש שונים:

• ברשתות חברתיות, התוכן מתחרה על תשומת לב בתוך פיד.
• בכלי AI, התוכן צריך להיות ברור, מבוסס ומאורגן כך שמנועי תשובה יוכלו להבין אותו.
• ברשת חברתית, תמונה, וידאו וזהות היוצר עשויים להיות במרכז.
• בממשק AI, חשיבות גבוהה ניתנת לתשובה ישירה, הקשר, ישויות ומקורות שניתן לאמת.

במילים אחרות, העלייה בשימוש ב-AI אינה מבטלת את הצורך בתוכן חברתי. היא מוסיפה שכבת הפצה וגילוי נוספת שבה אתרים, עסקים וגופי ציבור צריכים להיות מובנים ואמינים.

רבע מהציבור עשוי להיעזר בכלים מקוונים לפני הצבעה

אחד הממצאים הרגישים בסקר נוגע לבחירות. 25% מהמשיבים אמרו שהם שוקלים בחיוב או מתכוונים להשתמש בכלי בינה מלאכותית או בשירות מקוון אחר כדי לסייע בהחלטה כיצד להצביע.

בסקר נמצא גם פער בין קבוצות אוכלוסייה: 22.2% בחברה היהודית לעומת 39.6% בחברה הערבית הביעו פתיחות לאפשרות הזאת.

הנתון אינו מוכיח שאנשים אכן יעשו זאת, אינו מתייחס ל-ChatGPT בלבד ואינו אומר שה-AI ישנה את תוצאות הבחירות. הוא כן מצביע על כך שמנועי תשובה ושירותים דיגיטליים עשויים להפוך לחלק מסביבת המידע שבה אזרחים מגבשים עמדה.

ככל שהשימוש הזה מתרחב, האחריות על בדיקת המידע נשארת בידי המשתמש. תשובה של כלי AI יכולה להישמע בטוחה גם כאשר היא חלקית, לא מעודכנת או מבוססת על מקורות חלשים. בנושאים ציבוריים חשוב לבדוק מי עומד מאחורי הטענה, מה תאריך המידע והאם ניתן להגיע למקור המקורי.

מה אי אפשר להסיק מהסקר?

למרות הנתונים המרשימים, המחקר אינו מספק תשובה לכל שאלה על הרגלי האינטרנט בישראל.

אי אפשר להסיק ממנו:

• שהישראלים נטשו את אינסטגרם.
• ש-88% מהציבור משתמשים ב-ChatGPT מדי יום.
• ש-ChatGPT החליף את Google Search.
• כמה זמן מבלים המשתמשים בכל אחד מהשירותים.
• לאילו מטרות עיקריות משמש ChatGPT בישראל.
• שהירידה בשימוש היומי נובעת מגורם מסוים.
• שכלי AI ישפיעו בפועל על תוצאות הבחירות.
• ששיעור שימוש גבוה שווה לרמת אמון גבוהה בתשובות.

הסקר מספק תמונת רוחב של חדירת השירותים ותדירות השימוש בהם. כדי להבין את השפעתם בפועל נדרשים נתונים נוספים על מטרות השימוש, זמן השהייה, רמת האמון והפעולות שנעשות בעקבות התשובות.

שאלות ותשובות

האם ChatGPT באמת עקף את אינסטגרם בישראל?

כן, במדד השימוש הכללי שפורסם לשנת 2026. ChatGPT הגיע ל-88% שימוש ואינסטגרם ל-82%. ההשוואה אינה אומרת ש-ChatGPT מושך יותר זמן מסך או שאנשים הפסיקו להשתמש באינסטגרם.

האם 88% מהישראלים משתמשים ב-ChatGPT בכל יום?

לא. 88% הוא שיעור השימוש הכללי שדווח בסקר. שיעור השימוש היומי ב-ChatGPT עמד על 35%.

האם אינסטגרם נמצאת בירידה?

לא לפי הנתון הזה. שיעור השימוש הכללי באינסטגרם עלה בנקודת אחוז אחת לעומת 2025 והגיע ל-82%.

איזה כלי AI צמח במהירות הגבוהה ביותר בסקר?

Gemini הציג את השינוי הגדול ביותר מבין כלי ה-AI שפורסמו: עלייה מ-49% שימוש ב-2025 ל-73% ב-2026.

האם ChatGPT החליף את החיפוש בגוגל?

הסקר לא בדק זאת. הוא אינו מפרסם נתון על שינוי בשימוש ב-Google Search או על מספר החיפושים שעברו לממשקי AI.

מי ערך את המחקר?

המחקר נערך עבור איגוד האינטרנט הישראלי בידי מכון גיאוקרטוגרפיה בחודש מאי 2026, בקרב 1,040 משיבים. סיכום המחקר באנשים ומחשבים מפרט את המדגם ואת הנתונים המרכזיים.

השורה התחתונה

הסיפור של 2026 אינו ש-ChatGPT ניצח את אינסטגרם או שהבינה המלאכותית מחליפה את הרשתות החברתיות. התמונה מורכבת יותר: כלי AI הגיעו לתפוצה רחבה מאוד, אך השימוש בהם אינו בהכרח יומיומי; במקביל, הרשתות החברתיות ממשיכות להגיע למרבית הציבור.

הנתון החשוב אינו רק כמה אנשים השתמשו בשירות, אלא באיזו תדירות, לאיזו מטרה ובאיזו רמת אמון. על השאלות האלה הסקר עדיין אינו עונה במלואן.

ובכל זאת, נקודה אחת כבר ברורה: ChatGPT, Gemini וכלי AI נוספים אינם עוד ניסוי צדדי. הם הפכו לחלק קבוע מסביבת המידע, העבודה והלמידה של הציבור בישראל – לצד Instagram, WhatsApp, YouTube ושאר הפלטפורמות, ולא בהכרח במקומן.

הנתונים נאספו במאי 2026. המידע נכון ל-20 ביולי 2026 ועשוי להתעדכן אם איגוד האינטרנט הישראלי יפרסם נתונים מתודולוגיים או ממצאים נוספים.