גירוד בפות: מה הגוף מנסה לספר לכן ואיך להקל על התופעה

גירוד בפות מהווה את אחת התלונות הנפוצות ביותר בקרב נשים הפונות לרופא נשים, ובכל זאת רבות מהססות לדבר על זה ואף הן חשות לא בנוח לגשת לרופא הנשים. חשוב לדעת כי מדובר על תופעה שלא מעט נשים בכל הגילאים מתמודדות עימה כאשר לרוב היא לא מסוכנת, אבל היא בהחלט מטרידה ויכולה להשפיע על איכות החיים. הבשורה הטובה היא שברוב המקרים אפשר לזהות את הגורם ולטפל בו ביעילות.

למה זה קורה? הגורמים השכיחים

הסיבות לגירוד באזור הפות מגוונות, ולא תמיד קל להבחין ביניהן ללא בדיקה מקצועית. הגורם הנפוץ ביותר הוא זיהום פטרייתי, הידוע גם כקנדידה. כשליש מהנשים שפונות לרופא בשל גירוד בנרתיק מאובחנות עם קנדידה, פטריית שמר שקיימת בגוף של כולנו כחלק מהפלורה הטבעית. כשמערכת החיסון נחלשת או שמאזן החיידקים מופר, הפטרייה מתרבה וגורמת לגירוד, אדמומיות והפרשות לבנות סמיכות. שימוש ממושך באנטיביוטיקה, נטילת גלולות, סוכרת ומתח נפשי מגבירים את הסיכון לזיהומים מסוג זה.

גורם שכיח נוסף הוא זיהום חיידקי, שמתבטא בדרך כלל בהפרש בעלת ריח לא נעים. חשוב לדעת שזיהום חיידקי מדבק ומסוכן יותר מפטרייתי, והוא מגביר את הסיכון ללידה מוקדמת ולסיבוכים נוספים. נשים רבות מניחות שמדובר בפטרייה ומטפלות בעצמן, אבל טיפול שגוי עלול להחמיר את המצב. לכן, פנייה לרופא לאבחון מדויק היא צעד חשוב.

כשהגירוד הוא תגובה אלרגית

לא תמיד הגירוד נובע מזיהום. חלק מהנשים סובלות מרגישות לטמפונים, פדים, סבונים מבושמים, תחתונים סינתטיים ואפילו מרככי כביסה. התגובה מתבטאת בגירוד, צריבה ולעיתים נפיחות באזור. יש גם נשים שחוות תגובה אלרגית עונתית שמתבטאת באזור הנרתיק, ללא קשר למוצרים שהן משתמשות בהם. במקרים אלה, הצעד הראשון הוא לזהות את החומר המגרה ולהפסיק להשתמש בו. מעבר לתחתוני כותנה, שימוש בסבון עדין ללא בישום והימנעות ממרככי כביסה עם ריחות חזקים יכולים להביא להקלה משמעותית.

תפקיד מערכת החיסון ותזונה נכונה

מה שהרבה נשים לא יודעות הוא שגירוד חוזר באזור האינטימי קשור לעיתים קרובות למצב מערכת החיסון. כשהגוף חלש, החיידקים הטובים שמגנים על הפלורה הנרתיקית לא מצליחים לעשות את עבודתם, ופטריות וחיידקים מזיקים מנצלים את ההזדמנות. כאן נכנס הקשר לתזונה: חוסרים תזונתיים, ובפרט מחסור של ויטמין D, עלולים לפגוע בתפקוד המערכת החיסונית.

מחקרים מצביעים על כך שרמות נמוכות של ויטמין D קשורות לשכיחות גבוהה יותר של זיהומים נרתיקיים חוזרים. ויטמין D תומך בתגובה החיסונית של הגוף ומשפיע על ייצור פפטידים אנטי-מיקרוביאליים, ושמירה על רמות תקינות שלו עשויה לסייע בהפחתת הנטייה לזיהומים באזור האינטימי.

דרכי טיפול והקלה

הטיפול בגירוד בפות תלוי בגורם. בזיהום פטרייתי משתמשים בתכשירים אנטי-פטרייתיים שמביאים לשיפור מהיר. בזיהום חיידקי הטיפול הוא באנטיביוטיקה, שניתנת דרך הפה או כמשחה מקומית. בשני המקרים, שילוב פרוביוטיקה בטיפול נחשב ליעיל במיוחד. חיידקים פרוביוטיים מסייעים להשבת האיזון בפלורה הנרתיקית, חודרים לעומק מושבות החיידקים והפטריות ומטפלים בשורש הבעיה. פרוביוטיקה משמשת גם כטיפול מונע לנשים הנוטות לפתח זיהומים חוזרים. בנוסף, תזונה מופחתת סוכרים ופחמימות מעובדות עשויה לעזור, במיוחד כשמדובר בקנדידה שניזונה מסוכר.

מתי לפנות לרופא?

גירוד קל שנמשך יום או יומיים ונעלם מעצמו לרוב אינו מדאיג. אבל אם הגירוד נמשך, מלווה בהפרשות חריגות, ריח לא נעים, כאב או שינויים בעור, חשוב לפנות לרופא נשים לאבחון מדויק. לא תמיד קל להבחין בין גירוד פטרייתי לחיידקי, ואבחון שגוי עלול להוביל לטיפול לא מתאים.

גירוד בפות הוא לא משהו שצריך לחיות איתו או להתבייש בו. הבנת הגורמים, שמירה על היגיינה נכונה, תזונה מאוזנת עשירה בויטמינים ופנייה לרופא כשצריך, כל אלה יכולים לעזור להתמודד עם התופעה ולמנוע את הישנותה.

קרדיט התמונה: RDNE Stock project / PEXELS