החדשה, השופטת , נכנסה היום (ה') לתפקידה ותחליף את הנשיאה היוצאת . בטקס ההשעה החגיגי שנערך בבית הנשיא בירושלים הדגישה חיות: "הרשות השופטת אינה מנהלת מאבקי כוח ושליטה מול רשויות השלטון האחרות".  לדבריה, "חוקי היסוד חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו היו ציון דרך, אבל תרומת ביהמ"ש לזכויות אדם החלה הרבה קודם".

"מתפללת שנצליח לשמור על בית המשפט. תפילה על השמירה על הקיים נחוצה היום יותר מתמיד בשל ניסיונות מדאיגים לפגוע בבית המשפט", אמרה. "נולדתי עם כפית של כסף בפה", סיפרה חיות שנולדה להורים ניצולי שואה. "לבני הדור השני והשלישי לשואה יש תפקיד להגשים את מה שנגזל מבני משפחתנו ולתרום לחברה צודקת בישראל. בכך אני רואה את ייעודי".

טקס השבעת נשיאת העליון חיות. צילום: ששון תירם
טקס השבעת נשיאת העליון חיות. צילום: ששון תירם

 

פרשה בטקס את תפיסתה החוקתית והתייחסה ליחסים בין בית המשפט לכנסת ולממשלה: "בית המשפט העליון, בעשורים הראשונים, הציב לעצמו תמרורי עצור ברורים בטרם נכנס להכרעה בסוגיות ערכיות המצויות במחלוקת פוליטית, והוא זכה באמון הציבור באופן הרחב ביותר. מאז המהפכה החוקתית, הפך לצערי בית המשפט למי שנתפס כצד במחלוקות ציבוריות. כתוצאה מכך חלה ירידה משמעותית באמון הציבור במוסד זה".

"החוק הוא הביטוי המדויק ביותר לתוצאת מפגש הרצונות וההשקפות של הפרטים בחברה. פורמליזם אין משמעו פסיקה במערכת נטולת ערכים. אדרבא, משמעו כיבוד של ערכי הציבור כפי שבאו לידי ביטוי בתוצר בחירתם: החוק". שקד ציטטה את דברי נשיא בית המשפט העליון לנדוי שניבא את ירידת אמון הציבור בבית המשפט העליון, נוכח האקטיביזם השיפוטי. "לצערי, נבואתו התגשמה במלואה".

"כפי שהצהרתי לאחרונה, בכוונתי לקדם תכנית חוקתית, שתכלול את עיגון פסקת ההתגברות בחוק יסוד החקיקה. על פי עדותו של הנשיא בדימוס, השופט אהרן ברק, הוא זה שיזם את פסקת ההתגברות בחוק יסוד 'חופש העיסוק' ואף הציע להוסיפה לכלל חוקי היסוד. אני מודיעה כאן כי אפעל בכל כוחי להרים את הכפפה", הוסיפה.

השרה שקד פנתה לנשיאה חיות ואמרה: "אני בטוחה שבית המשפט העליון תחת הנהגתך ימשיך להוות כתובת לעשיית צדק ולביצור ההגנה על זכויות האדם, ולצד זאת ישכיל לשמור על גבולות המשפט. דווקא תפיסת הגבולות שהיטבת להציג במאמרך, ולא תפיסת 'מלוא כל הארץ משפט', היא שתבצר את שיטתנו הדמוקרטית ותשיב את אמון הציבור למוסד הכל כך חשוב הזה. אני סמוכה ובטוחה שנעבוד בשיתוף פעולה פורה לקידום המערכת".

נתניהו: "הוויכוח הוא לא הרס הדמוקרטיה, אלא מהות הדמוקרטיה"

שנשא דברים בכנס אמר: "שיטת הסניוריטי הנהוגה בישראל מימים ימימה הביאה גם הפעם לבכיר שבכיסאות המשפט, את הראויה מכל. שופטת שהינה סמל ומופת למשרתת ציבור, שופטת שמכירה את כוח הדין ואת גבולותיו. שופטת שיודעת ומכירה את מאזני המשפט ואת קוצר ידם".

עוד אמר הנשיא: "בעת האחרונה רבו החששות כי השופטים והשופטות עוסקים בהכרעות שיפוטיות החורגות מפרשנותו של החוק ועולות לכדי התערבות במעשה החקיקה, או לכדי פלישה שאינה כדין לתחום פעולות הממשלה. יותר משמצב זה מעיד על מגמה חדשה ופסולה, הוא מעיד על המנהג ארוך השנים לגלגל סוגיות העומדות בלב המחלוקת הציבורית הישראלית לפתחו של בית המשפט. כך לגבי סוגיות של דת ומדינה, סוגיות הנוגעות למשאבי טבע, לסכסוך הישראלי פלסטיני, למעמד המהגרים הזרים ולאופייה של הדמוקרטיה הישראלית".

נשיא המדינה ראובן ריבלין בטקס השבעתה לנשיאות העליון של אסתר חיות. צילום: מירי צחי/TPS
נשיא המדינה ראובן ריבלין בטקס השבעתה לנשיאות העליון של אסתר חיות. צילום: מירי צחי/TPS

"באותן סוגיות שבהן נחלץ בית המשפט לפסוק את פסוקו בהתאם לחובה המוטלת עליו ולכללי הדין הנתונים לו, אכן קורה והוא קרב ובא לתחומן של הרשות המבצעת והמחוקקת. הבעתי את דעתי לא פעם ולא פעמיים כחבר כנסת, ולימים כיושב ראש הכנסת, על היעדרו של חוק יסוד: החקיקה מספר החוקים שלנו. התרעתי על הסכנה שבהסגת הגבול שבין הרשויות, (על הסכנה שבתפיסה לפיה "הכל שפיט"; ומנגד, על הסכנה בתפיסה לפיה "הכל פוליטי".

אמר: "שלושת הרשויות הן עמודי היסוד של כל משטר דמוקרטי. שלושתם חיוניים לחוסנה של המדינה. ביניהם מתקיים מתח טבעי ובריא. יש אחריות חקיקתית, ביצועית ושיפוטית. המתח מתקיים בכל הדמוקרטיות כל הזמן. רק לאחרונה בגרמניה יצאה הקנצלרית מרקל נגד החלטת בית המשפט בעניין ברית המילה, בארה"ב יש מתח דומה בשאלת ההגירה, בבריטניה ויכוח נוקב על הברקזיט, בצרפת על הבורקיני. לא רק היום, אלא לדורות. התפתחות הדרגתית של כל הדמוקרטיות. ניטש ויכוח סוער בקו הגבול של הרשויות. זו לא פגיעה בדמוקרטיה, זו מהות הדמוקרטיה".

במהלך הטקס הפגינו מחוץ למשכן הנשיא עשרות פעילים חברתיים מדרום תל-אביב, במחאה על משבר המסתננים. בין היתר קראו המפגינים: "אנחנו נשבעים לעמוד מול עריצות הבג"צ, נשבעים לעמוד מול העמותות הקרן, נשבעים לשחרר את השכונות מהכיבוש האריתראי-סודני".

יו"ר הכנסת אמר בנאום שנשא גם הוא: "כמעט שבעים שנים עברו מההכרזה על הקמת מדינת ישראל, אבל את האיזון הנכון בין רשויות השלטון – עוד לא מצאנו. להפרדה מדויקת, המייחדת לכל רשות את תחומי האחריות שלה – עוד לא הגענו", אמר אדלשטיין.

"חוסר הפרדת הרשויות יגרום לנתק בין העם למערכות הציבוריות. "אנחנו הולכים ומתקרבים ליום בו אזרחי ישראל יבואו מתוך הרגל לבחור את נציגיהם לכנסת, אך ירגישו שלבחירתם אין משמעות; שגם כאשר ההחלטות הגדולות מתקבלות לטובתם – הן עוברות מעל לראשם. אנחנו הולכים ומתקרבים ליוֹם בו חברי הכנסת עצמם יפקפקו במידת היכולת שלהם לייצג את בוחריהם, או ירגישו שמעשיהם לא מעלים ולא מורידים".

"שיקום מעמדה של כנסת ישראל וביצור עקרון הפרדת הרשויות, הן מהמשימות הדחופות ביותר שעל סדר יומנו הלאומי". הדגיש ריבלין.

עדי דניאל

עדי דניאל

עורכת חדשות באתר ערוץ 20

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.