מתחילת מגפת הקורונה נאספו בארגון "השומר החדש" דיווחים על 147 אירועי פשיעה חקלאית. בארגון מדווחים על עלייה מדאיגה בהיקף של תופעת הגנבות החקלאיות. "8 מתוך 10 אירועי פשיעה חקלאית, הם גניבת תוצרת או ציוד חקלאי". לפי "השומר החדש", מדובר בעלייה של 25% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
לדברי הארגון, הנתונים הקשים יותר מגיעים ממרחב דרום. מתחילת שנת 2020, ישנה עלייה של 14.6% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. גם שם אירועי הגניבה מככבים: 84% מהאירועים הם מסוג של גניבה. זוהי עלייה של 37.5% באירועי הגניבה מהשנה שעברה. בחודש אוקטובר האחרון נרשם שיא שנתי של 27 אירועי פשיעה במרחב.
מגניבה לניסיון דקירה
בעקבות הנתונים הקשים, שוחחנו עם תמיר אבקסיס, מנהל מבצעי של "השומר החדש" בדרום.
"בחצי השנה האחרונה אנחנו עדים לעוד ועוד פניות של חקלאים שסובלים מפשיעה חקלאית באופן יומיומי", מעיד אבקסיס. "אנחנו גם תופסים המון גנבים במבצעים שאנחנו עושים בשיתוף פעול עם מג"ב וימ"ר דרום. רוב הגנבים הם מהמגזר הערבי. מעמיסים עשרות ולפעמים מאות קילוגרמים של תוצרת".
אבקסיס משחזר את האירוע האחרון שטיפל בו, שהתרחש במיזם של הארגון במשקי חבל עזה. "הגיע רכב עם תוצרת חקלאית גנובה", משחזר אבקסיס. "מתנדבים שזיהו זאת, ניגשו אליו ושאלו אותו מה הוא עושה בשטח. הנהג נתן גז וכמעט דרס את אחד המתנדבים. הם עדכנו את רכז השטח, שהחל בסריקות כדי למצוא את הרכב הנמלט. תוך כדי הסריקות הרכב הגיח, נכנס בו ופגע לו ברכב. בחור אחד פרק מהרכב וברח, והשני ירד אליו עם סכין ביד. שים לב איך מגניבה זה מידרדר לניסיון דקירה ולכתב אישום עם 12 סעיפים".
איך אתה מבדיל בין גניבה רגילה לבין טרור לאומני?
"קח דוגמה של חקלאי שיש לו מטע אבוקדו, ולא רק שגנבו לו את הפרי – אלא גם שברו את העצים. החקלאי הזה אמר לי – מילא היה גונב את האבוקדו, אז יכאב לי בכיס. אבל כשהוא שובר עץ, אז העץ לא יניב בשנים הקרובות, ואולי אף פעם! כשאתה שובר לחקלאי את העצים, זה כמו לקחת לנהג אגד את האוטובוס".
דוגמה נוספת שנותן אבקסיס לטרור חקלאי היא הפרוטקשן. "אחת החקלאיות במרחב החליטה לגדור את יער המאכל החדש שנטעה עם בוגנוויליה. באותו הלילה עקרו את השתילים. יום למחרת פנו אליה כמה בדואים מהאזור והציעו לה שמירה. בלילה שלאחר מכן הצבנו שם מארב עם שני רכזי שטח שתפסו את הבדואים תולשים את העצים. מג"ב הגיעו וטיפלו באירוע כמו שצריך.
"הם זורעים פחד, מאיימים על החקלאים ומכריחים אותם להשתמש בשירותי השמירה שלהם. זה יכול להיות גם עובד שאתה לא יכול לפטר אותו, כי הוא ישרוף לך את בית האריזה. גם החקלאים שכן משלמים לפרוטקשן, עדיין חווים גניבות".
האבסורד הכי גדול הוא שהגנבים מתאמים עם השומרים מטעם הפרוטקשן. "אחד החקלאים שפנה אלינו משלם עשרת אלפים ש"ח פרוטקשן לבדואי כדי שישמור על שטחי האבטיח שלו. מוצ"ש אחד הוא עובר דרך השטח ורואה שכמה פועלים מעמיסים מיכלי דולב מלאים באבטיח".
"הפרוטקשן ביקש תנאים סוציאליים"
אבל לא רק שם מסתיימים האבסורדים. אבקסיס מספר על ניסים סרוסי, מגורש מגוש קטיף, שנטע 60 דונם כרמים ליין באזור עומר. אחרי שעלה על השטח, בעזרתם האדיבה של מתנדבי "השומר החדש", הגיעה הדרישה לפרוטקשן.
"יום אחרי הנטיעה מגיע בחור בדואי ומכריח אותו לשלם", מספר אבקסיס. "בהתחלה סרוסי מסרב, ועוד באותו הלילה עוקרים לו את השער. בסוף הוא מתרצה ומשלם במשך שנים אלפי שקלים מדי חודש, זאת בנוסף לנזקים של חיתוך גפנים, גניבה של מרססים ועוד – עד שהנזק מצטבר לסביבות המאה אלף שקלים. אחרי שסרוסי החליט להפסיק לשלם לשומר, הבחור הגיש תביעה אזרחית על כך שהוא לא שילם לו תנאים סוציאליים, ימי חופש ומחלה".
יש לך הסבר מדוע יש עלייה בפשיעה לאחרונה?
"בתקופות של הסגר היה יותר קל לפושעים להסתובב בשטחים החקלאיים ולבזוז. כוחות השיטור היו עסוקים עם הקורונה, אז הפשע השתולל.
"עם זאת, יש הרבה יהודים טובים, שדווקא בתקופה הזו בשל הזמן שנוצר להם, לקחו על עצמם להגיע ולהתנדב אצלנו. ככל שיגיעו אלינו יותר מתנדבים, נעזור ליותר חקלאים. ככל שאנחנו נחשפים ליותר חקלאים, אנחנו מגלים עד כמה אנחנו לא מודעים למימדי הפשיעה".