"העם הסורי יבחר בשלום עם ישראל" | מתנגדי משטר אסד בריאיון
סדרת הראיונות של אתר ערוץ 20 עם גורמים שונים מהמזרח התיכון המביעים תמיכה גלויה במדינת ישראל נמשכת. נפגשנו השבוע עם וואל יצחק ועסאם זייתון, שני מתנגדי משטרו של אסד, לשיחה גלויית לב בה הם שטחו בפנינו את סיפוריהם המרתקים וחושפו בפנינו פן נסתר של המתרחש באזורינו
בשבועות האחרונים אנו באתר ערוץ 20 עמלים להביא לכם ריאונות עם דמויות מיוחדות מרחבי העולם הערבי. אותם דמויות משקפות תנועה הולכת ומתרחבת בעולם הערבי של אנשים שמאסו במאבק המתמשך, וחפצים לבנות גשרים שיובילו לשלום עם מדינת ישראל והעם היהודי.
כאלה הם עסאם זייתון ו-וואל יצחק, מתנגדי משטר סורים החיים כיום מחוץ לסוריה. בשבוע שעבר הם אף ביקרו בארץ, באמצעות הדרכונים הזרים שברשותם. הם ביקרו בכנסת ואף התראיינו לטלוויזיה הישראלית בשפה הערבית. מטרת הביקור היתה לדבריהם "מפגש עם עם חברים ישראלים כדי לדון איתם בהתפתחויות האחרונות, ובמיוחד לאחר הסכמי אברהם". שניהם הכירו באמצעות הרשתות החברתיות, עסאם ביקר בארץ כבר מספר פעמים, ועבור וואל זהו הביקור הראשון בארץ הקודש. נפגשנו איתם בירושלים, כדי לשוחח על המציאות במזרח התיכון כפי שהם רואים אותה, ולקבל נקודת מבט פנימית על המתרחש אצל שכנינו.
מתגעגעים עד היום לצבא הישראלי
עסאם זייתון הוא מתנגד משטר סורי עצמאי. הארגון שהוא עומד בראשו, "יוזמת השלום הסורית" הרשום חוקית בגרמניה, פועל להשכנת שלום בין כל הקבוצות הסוריות השונות, וכן ליצירת שלום בין סורים ובין שכניהם – בכלל זה גם מדינת ישראל. אני מבקש ממנו שיספר לי מה גרם לו לאמץ את עמדותיו הלא-שגרתיות. בתגובה הוא משיב:
"קוראים לי עסאם זייתון, אני סורי, גדלתי והשלמתי את לימודיי בדמשק, אולם מקורה של משפחתי הוא מהעיירה בית ג'ן בצד הסורי של החרמון (ולא הכפר הדרוזי בעל אותו שם הנמצא בגליל). בשנת 73 במלחמה, הצבא הישראלי נכנס לבית ג'ן, ונשאר באזור כשמונה חודשים. לי היה מזל שקרוביי סיפורו לנו דברים שונים ממה שהיינו שומעים בדרך כלל בחדשות, שהצבא הישראלי לא הוציא אנשים בכוח מבתיהם ולא ביקש מאף אחד לעזוב את ביתו. זה היה בדיוק הפוך ממה שהמשטר הסורי נהג להפיץ באמצעי התקשורת שלו, שהיהודים הם פושעים וגזעניים, ושהם הורגים ילדים. זה מה ששמעתי ממשפחתי בבית ג'ן, שהכל שקרים ושהחיילים הישראלים בבית ג'ן התנהגו בצורה מאד מכובדת, ושהם נתנו לאנשים ללכת לעבד את אדמותיהם".
"הרבה אנשים היו עצובים כאשר הצבא הישראלי נסוג"
"אלו הם סיפורים שאנשים מעבירים מאחד לשני עד ימינו אנו. אני אגיד לך יותר מזה, היו הרבה אנשים שהיו עצובים כאשר הצבא הישראלי נסוג מבלי לספח את בית ג'ן כמו הכפרים הדרוזים בגולן. הם ראו את היחס שהם קיבלו מהישראלים וכמובן שהשוו את זה ליחס שנותנן להם המשטר הסורי".
כיצד האירועים הללו השפיעו על המשך חייך?
"בגלל זה, ובגלל שידעתי עובדות רבות, התנגדתי לגיוסי לצבא", מספר עסאם, "סיימתי את לימודיי באוניברסיטה ונסעתי לגרמניה ב-1990 בגיל 24. בגרמניה פתחתי בחיים נורמטיביים. למרות שמצבנו הכלכלי בדמשק היה טוב, ואם מצבך הכלכלי טוב בסוריה אתה יכול לחיות בצורה טובה ולשלם שוחד בכל מקום, אפילו יותר טוב מאשר בגרמניה. יש לי חבר סורי ששללו לו את הרשיון בגרמניה כי תפסו אותו נוהג שתוי, הוא אמר לי בצחוק "הלוואי שזה היה כמו בסוריה, הייתי משלם כסף ומקבל את הרשיון חזרה", ובאמת, ככה עובדים הדברים בסוריה. השכבה העמידה מסתדרת עם המשטר, כל עוד המסחר פועל והם יכולים לשלם שוחד לקצינים, אין שום בעיה. הלך הרוח הזה השפיע מאד על המהפכה הסורית, כשהשכבה הבורגנית בסוריה תמכה בשלטון, כיוון שהיו להם אינטרסים משותפים".
"ידעתי שאסד משקר"
"בערים הגולות כמו חלב ודמשק, מי שיש לו כסף משלם שוחד ולא הולך לצבא", ממשיך לתאר עסאם, "למרות שהיה באפשרותי לשלם את השוחד הזה, התנגדתי לעצם הרעיון, בנוסף, נחשפתי למשחקים שלהם ולשקרים שלהם. כשהייתי קטן, בשנת 74, הלכנו לבית ג'ן, ראיתי את מג'דל שמס ואת הגולן "הכבוש" לכאורה, שם ביליתי יומיים או שלושה. חזרנו לדמשק כשהייתי בכיתה ז', כשחאפז אסד ערך מסע תעמולה לחיזוק התמיכה בו שסיסמתו היתה "כן לגיבור הגולן". ידעתי שהוא משקר. בנוסף, הגיעה לאחר מכן מלחמת האזרחים בלבנון וידעתי מה תפקידו של הצבא הסורי בה. דעתי היתה שונה לחלוטין, מכיוון שכמו שאמרתי לך, הטלתי ספק בכל מה שהוא אומר. כשהעניינים התחילו לבעבע ברחוב הערבי עם תחילת האביב הערבי, ידעתי שהגל הזה יגיע לסוריה. למרבה הצער המשטר הקדים את אותו גל, והפכו אותו ל-"מלחמה נגד הטרור" ושאר הסיפור כבר ידוע".
"אני מרגיש שיש לי קשר למדינת ישראל"
המהנדס וואל יצחק הוא יושב ראש ארגון "שלום המזרח התיכון החדש" ואגודת החברות הסורית-ישראלית. שלא כמו עסאם, וואל התגורר עד לאחרונה בסוריה, ונאלץ להמלט ממנה עקב פעילותו כנגד המשטר. אני מבקש ממנו שיספר לי את סיפור חייו ובריחתו מציפורני המשטר.
"אני מכפר קטן בשם ג'נין שנמצא באזור משתא אל-חלו ששייך למחוז טרטוס בסוריה. האזור שלי נקרא "הרי החוף", או "הרי העלאווים", והוא בעל רוב של עלאווים שיש בו גם מיעוטים נוצרים ויסמעילים" מתאר וואל.
"אני אישית ממשפחה נוצרית, המקור שלנו הוא מיהדות ספרד, ועשינו בדיקת די. אן. איי שאישרה זאת. לכן אני מרגיש שיש לי קשר למדינת ישראל, ולכן אני פועל ליצירת שלום בין סוריה וישראל. בסוריה נחשפנו להצקות שונות עקב שם המשפחה שלנו "יצחק". שמי הוא וואל יצחק וקראתי לבני ישראל. עזבתי את סוריה שנה אחרי שהתחילה המלחמה האחרונה, ונכנסתי לארצות-הברית. תחליה קיבלתי שם אישור שהיה של תייר, וכעת, לפני ששה חודשים קיבלתי אזרחות אמריקאית".
תוכל לספר איך היתה החוויה האנושית שלך בתוך כל הסיפור הזה?
"אנחנו חיינו באזור שנחשב אזור השייך למשטר, הרי החוף העלאווים. כשהתחילה המהפכה בדרעה ובדמשק ובאזורים האלה, התקבלה תגובה אלימה נגד אנשי המהפכה בנשקים ובטנקים. אצלנו לעומת זאת, המצב היה רגוע יחסית כיוון שהמשטר שלט על האזורנו שליטה מלאה בזכות הרוב העלאווי. כשניסיתי לעורר את המהפכה באזורים שבשליטת המשטר, חשתי בסכנה והחלו להגיע אליי איומים".
"הגעתי למצב של סכנה קיומית"
מה כוונתך כשאתה אומר שניסת לעורר מהפכה?
"מכיוון שאנחנו אזור של כפרים קטנים שבהם כולם מכירים את כולם ניסתי לעורר את בני האזור שיצטרפו למהפכה, מבלי לצבוע אותה בצבעים עדתיים או לאומניים, כדי שנהיה חלק מאותה תנועה, תנועה שהייתה שוחרת שלום בתחילתה. למרות זאת, לאחר שמשטר אסד התחיל להתמודד עם אותה תנועה שוחרת שלום באמצעות נשק, נוצר מצב שגם אנשי התנועה נאלצו להחזיק נשק כדי להגן על עצמם. אתה לא יכול לראות מישהו בא להרוג אותך ולהישאר בחיבוק ידיים.
כמובן שהאלימות הביאה עוד אלימות, ולמרבה הצער המהפכה הפכה לעניין צבאי. ניסנו להצטרף כבני מיעוטים באזור החוף הסורי למהפכה, אולם האחיזה של כוחות הביטחון, והעובדה שרוב התושבים באזור תמכו במשטר, דיכאה את התנועה הזאת, והגעתי למצב שאני נמצא בסכנה קיומית שם. הגיעו אליי הודעות איום, ואמרו לי שאם אמשיך בפעילותי אעצר בסוף, למעשה כשיצאתי מסוריה, ברחתי ממנה".
בעצם הבנת שאתה מסומן כמטרה?
"בדיוק כך. בלילה, יצאנו אני, אשתי ובני שהיה רק בן שנה, עם תיק קטן ללבנון, משם לירדן, וממנה לארצות-הברית. היום אני נושא אזרחות אמריקאית, וכמובן שזה דבר שאני גאה בו, אך עדיין השיוך שלך הוא לפי המקום שבו נולדת, זה הוא קשר מקודש".
אנשי אסד שותים וויסקי בסלון שלי
לאחר העזיבה שלך משטר אסד ממשיך לרדוף אותך, ספר לנו על כך.
"לאחר שיצאתי מסוריה והכרזתי על עמדתי נגד משטר אסד, וכמובן לאחר שדיברתי באופן פומבי בעד שלום ונורמליזציה עם מדינת ישראל וייסדתי את עמותת החברות הסורית-ישראלית, המשטר הסורי נקם בי על ידי חקירות בטחוניות עם מי שנשאר ממשפחתי וחבריי בסוריה, רדיפתם וכפייה עליהם להתנער ממני ולנתק כל קשר איתי. בנוסף לכך, הם הורו למיליציות המכונות "הוועדות העממיות" לפשוט על ביתי בסוריה ולהשתלט עליו, כדי להעביר בכך למיעוטים החיים באזורים שבשליטת המשטר, כי המשטר יתמודד עם כל התנגדות של אותן מיעוטים בתקיפות ובאלימות. עד עכשיו, המיליציות עדיין נמצאות בביתי".
בתמונות המצורפות לכתבה, נראים אנשי המיליציות המזוהות עם אסד בביתו של וואל לאחר שהשתלטו עליו, הם העלו את התמונות לפייסבוק על מנת ללעוג לו:
מה הסיבה שהרבה רוצים שלום עם ישראל?
לאחרונה יוצא לנו לשמוע אנשים מכל העולם הערבי המצדדים בכינון שלום עם ישראל. מה לדעתכם היא הסיבה לשינוי החד הזה?
עסאם משיב: "אני מבקר בישראל הרבה, ויש לי חברים מכל רבדי החברה הישראלית, חלקם מומחים. חלק גדול מהישראלים שמאמין שההתקרבות הערבית-ישראלית מגיע עקב הפחד מאירן. זה נכון אבל באופן חלקי. אכן יש פחד מאירן, אבל יש גורם נוסף מאד חשוב, שהוא הפתיחות שהביא השימוש באמצעים אלקטרונים. בעבר היו העמים הערבים קורבן לשטיפת המוח של המשטר, כיוון שהיה רק ערוץ טלוויזיה אחד, ורק תחנת רדיו אחת".
כמו בצפון קוריאה?
"בדיוק! בשנים האחרונות נכנס לשימוש האינטרנט והיוטיוב, וניתן להגיע לידיעות דרך יותר ממקור אחד. דבר זה שיחק תפקיד חשוב בשינוי הנחות הרווחות. אותן הנחות הן כי ישראל הגיעה וכבשה ורצחה וגרשה. היתה הנחה שזה או ישראל או סוריה. המערכה נגדה היא מלחמה קיומית ולא מלחמה על הגבול" (בערבית זה חרוז "מערכת ווג'וד וליסא מערכת חדוד").
זו ממש סיסמא שהיתה חוזרת על עצמה?
"בודאי! זוהי סיסמא שתבע חאפז אסד. עד היום בשאר אסד מאשים את ישראל כי היא קושרת קשר נגד משטרו ושהיא אחראית על מה שקורה בסוריה. למה אין חשמל? קונספירציה. למה אין אוכל? קונספירציה. למה אין תשתיות, רחובות, בתי ספר ובתי חולים? קונספירציה ישראלית! מכיוון שאצלנו העדיפות הראשונה היא המאבק בישראל, כי הישראלים רוצים להשתלט עלינו ולכבוש את ארצנו".
אז הוא בעצם מנסה לזרוק את כל כשלונותיו על ישראל?
"בדיוק כך! והעם הערבי הופתע לגלות לאחר עשרים שנה שהאויב מגיע מהמזרח, האויבת היא אירן. הם ראו מה האירנים עשו בלבנון, בסוריה ולאחרונה גם בתימן. יש עוד נושא לא מדובר מספיק והוא התפשטות האירנית בצפון אפריקה במדינות כמו מאוריטניה ומרוקו".
אבל אין שם שיעים?
"הם הופכים אנשים לשיעים, לא מבחינה דתית אלא מבחינה פוליטית. אירן מנגנת על מיתר חשוב מאד. דבר ראשון, בורות העם הערבי כתוצאה משלטון הרודנים, והעוני של העם הערבי. בסוריה נותנים להם כסף. הם נותנים לאנשים שוחד כדי שיהפכו לשיעים, משכורת חודשית, לא מעכשיו, זה קורה כבר 25 שנים. העיר דרעה ידועה כמקום שבו הרבה אנשים הופכים לשיעים כי הם עניים.
בן אדם אומר לעצמו, הם יתנו לי משכורת של 5000 דולר, ואם חמש שנים אשלח את ילדיי לבתי ספר ללימודי הלכה שיעית אוכל לקנות בסוף בית. אז בסדר, האבא יודע שעובדים עליו, אבל הילדים כבר מקבלים את החינוך הזה! השיעים מאד נאמנים לרעיון השיעי, הם חושבים שככה הם יביאו את האמאם הנעלם (המשיח באמונה השיעית).
ישראל מתאמצת למנוע את ההתפשטות הצבאית האירנית ולמנוע מהם להשיג טילים. מה שישראל עדיין לא מצאה לו פתרון הוא ההתפשטות הדמוגרפית. יש היום חסם אנושי מפקיסטן עד שכונת הדחיה בביירות שנאמן לאירן".
הצטיינות ישראלית בכל התחומים
עסאם מבקש ממני לציין סיבה נוספת להתקרבות בין ישראל ובין העולם הערבי, הוא מספר: "תוסיף לכל מה שאמרתי את ההובלה הישראלית בכל התחומים. בכלכלה, בצבא, בחברה, בפוליטיקה. זהו מודל שאנשים מעריכים בעולם הערבי. המודל המוצלח היחיד במזרח התיכון היא מדינת ישראל. זה אך טבעי שמדינות מכובדות יפתחו איתה קשרים".
אם ככה, כיצד אתם רואים את עתיד היחסים בין סוריה לישראל?
עסאם משיב: "עם סוריה תחת בשאר אסד כחלק מהפרוייקט האירני לא יכול להיות שלום כיוון שהוא פועל להכניס שנאה ואיבה ללבם של האנשים בנושאים רבים. לגבי עתיד סוריה, הייתי שמח שסוריה תהפוך למדינה פדרלית ולא ריכוזית שבה יש ביטוי לכל אחד מעמיה, שכן סוריה היא צירוף של עמים ולא עם אחד, והמשטר לא פעל ליצירת זהות לאומית. לכן במהלך המשבר הגדול שחווינו כל אחד חזר לזהותו העדית. הייתי רוצה שהכורדים יקבלו זכות ממשל עצמית וכך גם אזור הרי החוף.
לכן אנחנו רואים את סוריה בעתיד כמדינה דמוקרטית בעלת משטר פדרלי, ללא משטר ריכוזי, שתצטרף להסכמי אברהם. השלום הוא עתיד האזור, גם אם הזמן יתארך וגם אם זה יקח עשרים שנים או חמישים שנים, ביום מן הימים המשטר שלו יפול, והעם הסורי יבחר בשלום. למרות זאת צריך לזכור את התקופת שטיפת המוח הארוכה שנמשכה שנים. בנוסף, צריך להבין שהמלחמה ואסונותיה גורמים לכך שאנשים לא נמצאים באיזון המאפשר להם לקחת את ההחלטה הטובה ביותר".
"נדרוש את החזרת הרכוש ליהודים"
עסאם מבקש בסיום הפגישה להתייחס לקהילה היהודית המפוארת שבעבר חיה בסוריה: "הדבר הראשון שנבקש אם בעזרת ה' יפול המשטר הוא החזרת הרכוש היהודי לבעליו. אנחנו יצאנו נגד חוסר הצדק, ולכן איננו רוצים שאף אחד יהיה עשוק. יצאנו במהפכה כיוון שאנחנו נגד העושק שלנו עצמנו, אז בוודאי שאיננו רוצים לעשוק אף אחד אחר. כשהיהודים עזבו את סוריה, סוריה איבדה את הברכה שלה, וכשהיהודים עזבו את עיראק עיראק איבדה את הברכה שלה. לכן היהודים הם חלק בלתי נפרד ואחד המרכיבים העתיקים ביותר של האזור, לכן צריך שהם יחזרו ויעזרו לבנות את עתיד סוריה. כמובן שעד שזה יקרה עומדת בפנינו דרך ארוכה אבל אנחנו אופטימיים".
וואל מבקש לומר לסיום: "אולי אני אופטימי יתר על המידה, אני מקווה שלא רק סוריה תהיה פדרלית אלא שכל המזרח התיכון יהיה פדרלי כמו האיחוד האירופי. אזור שבו יחיו העמים השלום ובדו-קיום, זו היא תקוותנו. אולי זה נראה רחוק אבל זה מה שאנחנו מקווים שיקרה".
ח"כים בביקור אצל משפחת סנדק: "המדינה לא יכולה לטייח"
מאבקה של משפחת סנדק הגיע היום אל מול הכנסת. הוריו של סנדק ערכו במקום משמרת מחאה וח"כים רבים הגיעו לתמוך במאבקם. אמיר אוחנה "הנושא הזה חייב להיבדק עד תום בצורה הכי ישרה שיש"
משפחתו של אהוביה סנדק ז"ל קיימה היום (ד') משמרת מחאה מול הכנסת בירושלים. במהלך המחאה פגשו בני המשפחה ח"כים רבים אשר יצאו לחזק את בני המשפחה במאבקם. הח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה שמעו מבני המשפחה את פרטי האירוע הקשה ועל דרישתם להעמדה לדין של השוטרים המעורבים בגרימת מותו של אהוביה.
אביו של אהוביה, אברהם סנדק, אמר לחברי הכנסת שהגיעו למקום "הפנייה היחידה אלינו מהמשטרה הייתה במהלך השבעה, כאשר פנו אלינו ואמרו שאנחנו מוזמנים לחקירה. מאז ועד היום לא הייתה שום פנייה. וכרגע נשאר לנו רק לפנות לחברי כנסת. אנחנו רואים פה סוג של ציפוף שורות, לא נותנים מהמשטרה מידע. התיק מועבר מפרקליט ליועמ"ש ואין שום הסבר כבר שנה שלמה. אנחנו באנו לומר שלא ייתכן שמפגש של נער עם משטרה יסתיים במוות", אמר סנדק.
השר לביטחון פנים לשעבר חה"כ אמיר אוחנה (ליכוד) אמר כי הוא מקווה שההחלטה לא תהיה מעורבות בשיקולים פוליטיים "אנחנו מחכים לצדק, אנחנו מחכים לחקר האמת. זהו התפקיד של המערכות במדינה. אנחנו מאוד מקווים שההחלטה תהיה אך ורק על פי הצדק והיושר ולא על ידי שום מניעים פוליטיים מפה ומפה, רק חקר האמת חשוב להורים ולעם ישראל", אמר חה"כ אוחנה.
חה"כ יום טוב כלפון (ימינה) הגיע גם לתמוך בהורים "ילד יהודי נהרג בישראל לפני כמעט שנה, ואף אחד מאיתנו לא יודע מה קרה שם. אני שומע דברים סותרים עד עכשיו, והמשטרה לא סיפקה נתונים. לא יכול להיות שאחרי שנה לא נדע מה קרה. אני קורא מכאן לשר לביטחון פנים עומר בר-לב לפעול בעניין, זה אינטרס של כולנו ואנחנו צריכים לשמור פה על חיי אדם ועל פעילות המשטרה ביחס לחיי אדם. לא ייתכן שהדברים יישארו באוויר ובגרסאות סותרות. צריך לפעול לחקר האמת", הוסיף חה"כ כלפון להוריו של אהוביה.
יו"ר מפלגת נעם חה"כ אבי מעוז (הציונות הדתית) לחזק את בני המשפחה ומסר "לחתור לאמת זו המשימה שלנו, להבין מה היה כאן. מדינת ישראל לא יכולה לטייח דברים. האג'נדה שהובילה לאמירות של השר לביטחון פנים זוהי הרוח בממשלה הזאת. לא יתכן שהשר טוען שלא צריך לחקור אירוע שכזה", טען חה"כ מעוז בדבריו.
מסיעת הליכוד הגיעו לתמוך גם חברי הכנסת מאי גולן, אלי כהן וחה"כ מיקי זוהר אמר להורים כי "במדינה דמוקרטית צריך שתהיה שקיפות מלאה שתביא תחושת ביטחון בממשלה ובכנסת, ובוודאי שבגורמי האכיפה, והנושא הזה חייב להיבדק עד תום בצורה הכי ישרה שיש. אני מתכוון לפנות בנושא למפכ"ל המשטרה שייקח את העניין ויטפל בו. הסיכוי שוועדת חקירה ממלכתית תקום עם הממשלה הנוכחית לא גדול בכלל, הם כנראה ידחו את זה", סיפר חה"כ זוהר.
מסיעת ש"ס הגיעו לתמוך חברי הכנסת משה ארבל, משה אבוטבול ויוסף בוסו. חה"כ ארבל אמר במקום "הפרשייה הזו חייבת להדהד. ומשרטת ישראל ומח"ש חייבים להבין שהיעדר חקירות מביא מפחה פחות טובה. כאשר אנחנו נבער את העשבים השוטים מתוך המשטרה, תהיה משטרה טובה יותר, מדינה טובה יותר, וצדק. הדרישה שלנו היא שהצדק יעשה ובמהרה", סיכם חה"כ ארבל.
חה"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) אמרה כי המשטרה אינה חושפת פרטים מאירוע התאונה "המשטרה מגינה על עצמה ולא הכל חשוף. צריך להוציא את הדברים אל אור השמש המחטא ולא לתת להם להישאר במחשכים. אנחנו נעשה הכל שזה לא יקרה", אמרה חה"כ וולדיגר.
חה"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית) שנכח בעצמו בהפגנות בשבוע שעבר אמר להוריו של אהוביה כי דברי השר בר-לב הם רישיון להרוג "יש למשטרת ישראל מה להסתיר. הגיע הזמן לחשוף את האמת על מה שקרה שם באותו יום. כל האמצעים בהם משתמשים לפיזור ההפגנות למען אהוביה מעידים על הפחד, שמישהו מעוניין להשתיק ולהסתיר. אני מזדעזע מהשר לביטחון פנים שנתן רישיון להרוג בראיונות שלו. אנחנו חיילים של משפחת סנדק במאבק הצודק הזה", אמר חה"כ בן גביר.
חה"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הוסיף "האמירה של השר לביטחון פנים כי אהוביה אשם במוות שלו ושהמשטרה פעלה כשורה מזעזעת ומקוממת. אני קורא למשפחה להתחזק ולהמשיך במאבק. לא נעצור עד שתהיה חקירה יסודית של האירוע. דם יהודי אינו הפקר!".
חה"כ פינדרוס: מותו של אהוביה סנדק צריך להיחקר בבית המשפט
חה"כ פינדרוס נאם במליאת הכנסת על מותו של אהוביה סנדק ז"ל, מתח ביקורת על התארכות החקירה ודרש לברר את נסיבות מותו בבית המשפט "לא יכול להיות שדבר כזה קרה ונהרג שם הבחור וכולם יודעים איך הוא נהרג, ואף אחד לא מוכן להתמודד עם זה כמו בנאדם בבית משפט".
יו"ר סיעת יהדות התורה חה"כ יצחק פינדרוס נשא נאום במליאת הכנסת בתחילת השבוע, בו דיבר על התארכות חקירת אירוע מותו של הנער אהוביה סנדק ז"ל בבנימין לפני כעשרה חודשים. בדבריו התייחס חה"כ פינדרוס להתעמרות הרבה שעוברים התושבים ביהודה ושומרון לאורך השנים, וביקש לברר את נסיבות מותו של אהוביה ז"ל בבית המשפט.
בפתח נאומו סיפר חה"כ פינדרוס על תופעת ההפקרות ביהודה ושמרון "יש שם התנהלות משטרתית וממשלתית כאילו נמצאים במדינה אחרת. יש שם קבוצות נערים שלא עם כל המעשים שלהם אני חייב להסכים, ולא עם כל המעשים שלהם אני חייב לחשוב שהם עושים נכון ופועלים נכון. אבל השאלה איך מתנהלים איתם".
ח"כ פינדרוס סיפר כי עסק בעבר ב'מצור' שכונת 'קומי אורי' ביצהר "אני העליתי את זה כאן בעבר את הסיפור של קומי אורי, כאשר יש קבוצה שקיבלה עונש ונעלו אותם במשך תקופה ארוכה כעונש עד שיתנו איזה שהיא הצהרה, והשתמשו בשב"כ ובאלוף הפיקוד ובמשטרה וסיפורי מופת. ועוד פעם אחת אחרי שהתערבתי קיבלתי טלפון, ואמרו שאני לא מבין הם לא שומעים בקול רבנים ולא שומעים בקול הממסד אז למה אתה חושב ככה", סיפר לחברי המליאה.
לדבריו, מחדלי החקירה התרחשו בדקות הראשונות של האירוע "קרה המקרה, ונהרג שמה נער במסגרת מרדף של בלשים. ואתמול מתפרסם שהיחידה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, מתלבט, אחרי שניסו להסתיר ראיות, אחרי שהסתירו את הניידת ולא נתנו להיכנס. ואם אני זוכר נכון באותו יום בצלאל רץ לשם לעלות לראות מה קורה שם, אם אני לא טועה, הסתירו שם דברים. סגרו את המקום ולא נתנו לאף אחד להתקרב. עשו בעיות גם עם מח"ש. ובסוף לא לנסות לברר את זה במקום שצריך לברר את הצדק והיושר. אהוביה סנדק נהרג שם", זעק חה"כ פינדרוס.
פינדרוס התייחס להתנהלות השוטפת מול התושבים ביהודה ושומרון " בשוגג, במזיד, בטעות או שלא בטעות, מישהו צריך לבדוק את זה ולתת את הדין על כך. מה זה הסגירה הזאת פנימה, זה מזכיר לי בדיוק את העונשים הקולקטיביים ואת כל סוגי התנהגויות. יש לכם בעיה עם נוער ואיך להתמודד איתו, תתמודדו. יש כללים ויש מסגרות איך מתמודדים, תעזרו להם, תראו מה אתם יכולים לעשות ומה אתם לא יכולים לעשות. אבל באיזה מדינת עולם שלישי אפשר לעשות מה שרוצים, שוטרים יכולים לעשות מה שרוצים, חיילים יכולים לעשות מה שרוצים, מג"ב יכולים לעשות מה שהם רוצים, לית דין ולית דיין, אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני, מה זה הדבר הזה. הם סוג ד'?"
בסוף נאומו דרש חה"כ פינדרוס לקיים את הזכויות המגיעות לנוער הגבעות "תנו להם לפחות מינימום של זכויות. לא יכול להיות שדבר כזה קרה ונהרג שם הבחור וכולם יודעים איך הוא נהרג, ואף אחד לא מוכן להתמודד עם זה כמו בנאדם בבית משפט. לא יכול להיות. לא יכול להיות שהדבר הזה לא בא לשלב הוכחות בבית משפט להיות נידון. אין לי ספק ותשאלו כל עורך דין מתחיל בתאונות דרכים, דבר כזה היה מגיע אם הייתה חברת ביטוח בצד השני. דבר כזה היה מקרה לבירור בבית המשפט. והדבר הזה צריך להיחקר במסגרת לפחות של בית משפט", סיים חה"כ פינדרוס את נאומו.
גם יו"ר סיעת ש"ס, חה"כ אריה דרעי שר הפנים לשעבר, ביקש לברר את נסיבות מותו של אהוביה ז"ל "אהוביה סנדק היה נער מיוחד וכשמו כן הוא, אהוב. כפי שאמרתי בעבר, אין ספק כי הנסיבות הטראגיות שבהן הוא נהרג מעלות שאלות המצריכות בירור ובדיקה רצינית, ההודעה כי רשויות החוק פועלות להגיע לחקר האמת, מעודדת ומשמחת. אני מחזק את הוריו של הנער, איילת ואברהם היקרים ומשתתף בכאבם".
נזכיר כי פרקליט המדינה אמר השבוע כי סוגיית העמדת השוטרים לדין תדון בקרוב בפגישה אצל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. תשובת פרקליט המדינה ניתנה בתגובה למכתבו של עו"ד אריאל עטרי, המייצג את משפחת סנדק מטעם ארגון חוננו, בו ביקשה המשפחה להגיע להחלטה בתיק ולהעמיד לדין את שוטרי ימ"ר ש"י אשר הביאו למותו של אהוביה ז"ל.
שוטר בעט בערבי החשוד כמחבל – ונעצר
המחלקה לחקירות שטרים הגישה כתב אישום נגד שוטר שנתן בעיטה לערבי שהיה חשוד כמחבל
המחלקה לחקירות שוטרים הגישה היום לבית משפט שלום בירושלים כתב אישום נגד גיל זקן (31) שוטר בימ"ר ירושלים בגין תקיפת סתם. על פי כתב האישום, במהלך ההתפרעות הערבית ברחבי ארצנו בזמן מבצע "שומר החומות", השוטר, שהיה במשמרת, קיבל דיווח על שני ערבים האוחזים בגרזנים ומתכננים לפגוע ביהודים. בעקבות הדיווח נשלח השוטר לחיפוש אחר הערבים החשודים כמחבלים, בחניון הלל בירושלים.
השוטר נכנס לחניון יחד עם כוחות משטרה נוספים, הבחין בערבים, החשודים כמחבלים, מתחבאים והודיע להם על מעצרם. בשלב המעצר, התפתח עימות פיזי בין הערבים לשוטרים שבסופו השתלטו השוטרים על המתלוננים ואזקו אותם. השוטרים ערכו חיפוש על אחד הערבים כאשר הוא שעון על משענת ספה וראשו מטה. בשלב הזה, בעודו מוחזק על ידי שוטר, התקרב השוטר "הנאשם" אל הערבי, ובעט בו בחוזקה בידו. לאחר מכן רשם השוטר דוח פעולה ובו ציין כי בעט בערבי מאחר שהבחין בתנועה מהירה של ידו וחשש כי הוא מתכוון להוציא כלי תקיפה וזאת למרות שלא בוצעה תנועה שכזו.
למרות התקופה הקשה, והעומס בו הייתה שרויה משטרת ישראל אל מול פרעות ערביי ישראל, שניסו לרצוח בכל הזדמנות יהודים שנקרו בדרכם, מצאה לנכון הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד השוטר.
הפעמונים לא צלצלו במזרח ירושלים – האם יצלצלו בלוד?
איך הכל התחיל – עשרות כתובות היו מרוחות על הקירות (אבל במזרח ירושלים ולא בתל אביב) חמאס מתייצבת כגורם החזק ביותר עם אובדן השליטה והמשילות הישראלית במזרח ירושלים האירועים והמגמות מוכיחים: ישראל מאבדת את מזרח העיר ואיננה ערוכה לאתגר
כעת, לקראת תום סבב לחימה נוסף, שעדיין לא מסתיים ואשר הוצת בעקבות "סוגיית ירושלים", כפי שהיא מכונה ע"י חמא"ס, מציבים ראשי ארגון הטרור שורת דרישות בענייני מזרח ירושלים כתנאי לכל הפסקת אש.
ישראל מוצאת את עצמה כעת מול התפתחות חמורה ביותר, בעלת השפעה לאומית ואסטרטגית: החמאס מתנחלת ופועלת בהצלחה רבה בתוך הציבור המזרחי ירושלמי ואט אט הופכת להיות הנציגה של הציבור הערבי בעיר.
גורמים פלסטיניים מדווחים בשעות האחרונות, כי בין הדרישות שחמאס צפויה להציב מול ישראל בעניין מזרח העיר, אין בכוונתה להסתפק רק בסוגיית אל אקצא' (הפסקת תפילות יהודים) ולא רק בעניין שיח' ג'ראח (ביטול פינוי המשפחות), אלא לדרוש גם את הפסקת תשלומי הארנונה, את הפסקת הריסת הבתים הבלתי חוקיים, את ביטול כל הקנסות העירוניים על תושבי מזרח העיר ועוד עניינים מהתחום המוניציפאלי.
אף שחמאס טרם הציגה את תביעותיה באופן רשמי ואף שבכיריה, אסמאעיל הניה וח'אלד משעל, מצהירים כי לא ייכון הסדר הפסקת אש שלא יכלול את סוגיות אל אקצא ושיח' ג'ראח, ברור כבר כעת כי התיאבון של חמאס במזרח העיר הולך וגדל וכך גם התמיכה בה בקרב הציבור, שזועק כבר שנים לתושבי ולמדינות ערב "היכן אתם יא ערב".
התייצבותה של חמאס בירושלים מתהווה לאחר עשרות שנים של העדר משילות ישראלית, סחף חמור בריבונותה, דחיקת רשויות החוק של ישראל, תוך שמנגד נמשכות תופעות כגון חדירת עמותות קיצוניות, פעילות של מנגנוני המודיעין הפלסטינים, הקמת ועדות מקומיות בשכונות ובכפרים, התחזקות גורמים אסלאמיים קיצוניים, התנועה האסלאמית, הפלג הצפוני והתחריר, ועוד.
גם במהלך "משבר שער שכם", שהיה ההקדמה לסבב הלחימה המכונה "חרב ירושלים" בידי חמא"ס והג'יהאד האסלאמי, הוסיפו האוטובוסים של התנועה האסלאמית ובהם "מוראביטון" לזרום לשער שכם, תוך שקציני משטרה מפנים להם מקום חניה!!!
הסבב האלים והקטלני, שהחל כבר עם דחיית הבחירות לרשות הפלסטינית, תוך שאבו מאזן טוען כי הוא נאלץ לדחותן בשל היעדר אישור ישראלי להצבת קלפיות במזרח העיר וחמאס תובעת ממנו להילחם על הזכות הזו ולא לסגת מהבחירות, מצטרף לשורת כישלונות מהדהדים של ישראל במזרח העיר, מה שבונה כעת את תודעת הניצחון של הפלסטינים במזרח העיר ואת מעמדה של חמאס.
בין הכישלונות של ישראל יש לציין את "אינתיפאדת הסכינים", שהתרכזה במזרח העיר, את "משבר המגנומטרים", את "משבר באב אל רחמה" שהחל שעה וחצי לאחר שירדן הודיעה על הרחבת מועצת הואקף ועוד.
כל אלו מצביעים על היעדר מדיניות ישראלית ברורה, על היעדר במידע "האזרחי" אודות המתרחש בעיר ועל "ניהול משברים" תוך משבר.
לא רק בעכו, ביפו, בלוד ובנצרת ישראל איננה מצליחה לנטר את המגמות והכוחות, אלא בעיקר בעיר הבירה.
הפעמונים לא צלצלו – האירועים האחרונים במזרח ירושלים
לא רק מגמות ארוכות שנים בישרו על מה שמתרחש במזרח העיר, אלא גם שפע של "חדשות" ואירועים מהשבועות האחרונים.
מחמד דף, בכיר החמאס ומי שעומד בפועל בראש הזרוע הצבאית שלה, הודיע מספר ימים טרם החלה הלחימה על כוונתו לעמוד לימין תושבי מזרח ירושלים. דוברי הזרוע הצבאית של חמא"ס חזרו על הבטחתו זו ובכירי חמא"ס, אסמאעיל הניה, ראש השלכה המדינית וח'אלד משעל, מנהיג החמא"ס בחו"ל, הבטיחו להפוך את 28 ברמדאן, יום ירושלים, ליל אל קדר, לנקודת מפנה מכוננת באינתיפאדה במזרח העיר.
אלו ניצלו את במתח שנוצר בשיח' ג'ראח, עניין שהצית את הלבבות בעולם הערבי ובתקשורת הערבית, את רכישת הקרקעות בסלואן, את אווירת הרמדאן הטעונה ובעיקר את דחיית הבחירות לרשות הפלסטינית, שהתפרשה כהודאתו של אבו מאזן בכך שהוא נוטש את מזרח ירושלים.
ובכל זאת הניחה משטרת ישראל מחסומים בשער שכם.
כבר לפני חודשיים, עם השלמת הליך הבחירות לחמאס עזה, חזר מחמד דף להורות על אסטרטגיה חדשה לחמאס, במקום המאמצים להסדרה שניהל פקודו, יחיא סנואר. אז התהפך שעון החול גם במזרח ירושלים.
בכירים בואקף כבר שידרו אותות מצוקה מהצעד הנוסף שדוחק את ירדן מהמסגדים אולם נראה שהאותות לא נקלטו בישראל.
שבועות אחדים טרם הלחימה ועם תחילת ההפגנות בשער שכם ובא אקצא', הוכיחו הירושלמים שהם מוכנים "לדרוך על ראשו של אבו מאזן הבוגד" ועל "התגייסותם לצבאו של מחמד דף".
בתוך כל הזמן הזה תדלקה התנועה האסלאמית, בהובלתו של כמאל ח'טיב, ששהה בהר הבית יום אחר יום, את ההסתה במזרח ירושלים. רק לפני יומיים נעצר ח'טיב, מאוחר מדי.
בתוך כל אלו הסירה ישראל את המחסומים והמל"ל גיבשה חוות דעת בעניין שיח' ג'ראח והביאה לדחיית הדיון בבית המשפט. אלא שכעת "קופצים על זה" בחמאס ומבינים כי נחלו הישג תודעתי. "כל פשרה ישראלית בעניין שיח' ג'ראח, כמו הסרת המחסומים וביטול מצעד הדגלים, מצטיירים כעת כהישג של חמאס", אומרים לנו הן בכירי הרשות והן בחמאס.
כל הישג שישיגו תושבי שיח' ג'ראח מפה ואילך ייצרב בתודעה הפלסטינית כאילו החמאס היא שהביאה להשגתו בכוח הזרוע. "גם אם התכוונתם ממילא למנוע את פינוי המשפחות בדיון שנדחה ע"י בית המשפט, הרי שהדבר יתפס כעת בהישג של חמאס, שהיא לבדה נחלצת להנהיג את מאבקם של תושבי מזרח העיר", אמר לנו גורם ברצועה.
ובמשרד החינוך ובעירייה עדיין מקווים להנהיג את מערכת הלימוד הישראלית במזרח העיר…
דחיית הבחירות הביאה לעלייה במתיחות – חמאס סימנה את מזרח ירושלים כזירת עימות
כבר באמצע אפריל, לקראת דחיית הבחירות לרשות הפלסטינית, ניתן היה להבין שירי הרקטות מעזה לישראל (אפריל) הוא איתות לכך שמזרח ירושלים תהפוך לזירת ההתשה הבאה בין ישראל לחמא"ס.
החל מאפריל קרא חמא"ס לפעיליו ולתושבי מזרח ירושלים להגביר את נוכחותם בעיר ובמסגד אל אקצא' ואף לקיים תפילות מול מחסומי המשטרה, כדי להביא לנוכחות המונית לקראת יום 28 ברמדאן, המקביל לתאריך 9 במאי, בו יחול "יום ירושלים".
בתאריך זה חל "ליל אל קאדר", הלילה הרגיש ביותר ברמדאן, בעל משמעות דתית עמוקה, בו, ע"פ האמונה האסלאמית, הוריד המלאך גבריאל את הקוראן ובו נפתחים שערי השמיים לתפילות. חמא"ס תיארה את המועד הרגיש כ"רגע מכריע במאבק מול המתנחלים והכיבוש בירושלים".
ח'אלד משעל, שנבחר לעמוד בראשות הנהגת חו"ל של חמא"ס, אמר בראיון, "אנו עומדים בפני קרב גדול מול הניסיונות לייהד ולשלוט בירושלים ולחלק את מסגד אל אקצא' ויום ה 9 במאי הוא רגע מכריע במהלכה של האינתיפאדה בעיר".
"אין לנו עתיד או מדינה או הגדרה עצמית ללא ירושלים" אמר מנהיג חמא"ס והוסיף "ישראל טעתה בשנת 2017 כאשר הציבה שערים אלקטרוניים והיא תיכשל גם בתוכניות הכיבוש בשער שכם (באב אל עמוד). האויב הופתע מאנשי ירושלים שקמו כדי לסכל את תוכניות ייהוד העיר, ועלינו להפוך את העיר למרכז הסכסוך ולזירה לאחדות לאומית", אמר.
חמא"ס קראה להקים וועדות הגנה ליליות בשכונות מזרח העיר ולמנוע כניסת "מתנחלים יהודים" לתחומיהם. גם שיח' עכרמה צברי, ראש המועצה המוסלמית העליונה, שתנועותיו הוגבלו ע"י משטרת ירושלים, קרא להקמת וועדות הגנה ברחבי מזרח העיר.
ירי הרקטות לישראל (אפריל) נועד בעיני חמא"ס להעביר מסר גם לרשות הפלסטינית לפיו, אם יידחה אבו מאזן את הבחירות, תפעל חמא"ס לזעזע את היציבות בשטחי הרשות ע"י יצירת תסיסה דתית בירושלים. בהתייחסו לבחירות אמר משעל כי חמא"ס מעוניינת לקיים בחירות בכל האזורים, כולל בירושלים ולפיכך אין הצדקה לסגת מהתביעה לקיימן אלא לחפש מוצא אחר מהסירוב הישראלי לאשר את הבחירות בירושלים.
בכירי חמא"ס הבהירו כי נטייתה של הרשות והפת"ח לדחות את הבחירות איננה מקובלת וגם סוגיית הקלפיות במזרח העיר איננה אלא תירוץ ומוצא שמחפש אבו מאזן מהמשבר בפת"ח. "אנו מבקשים להיות שותפים למאבקים הפוליטיים והבחירות לא צריכות להיות תלויות באוויר", אמר משעל, "סידור הבית הפלסטיני הוא תנאי לחיזוק ההתנגדות נגד הכיבוש ולבנייה מחדש של הפרויקט הלאומי על יסודות חדשים".
בחמא"ס היו מרוצים מהמצב אליו נקלעה פת"ח והוסיפו כי מאבקם לצד הירושלמים משפר את תדמיתם ברחוב הפלסטיני וכי נכונותם לעימות מול ישראל תביא לניצחונם על חשבון פת"ח והרשות הפלסטינית. "זהו ניצחון שגם המודיעין בתל אביב מבין כי הוא צפוי להשפיע על האינטרסים הביטחוניים והפוליטיים של ישראל ומהווה תוצאה גרועה לישראל", כתבו פרשנים מטעמה של חמא"ס.
העיתון "אל אח'בר" הלבנוני, בעל מקורות בחמא"ס, דיווח כי התקיימו מגעים בין מצרים לאו"ם במטרה "להכיל את המצב" אולם בו בזמן דחתה חמא"ס את הרגיעה כל עוד תמשיך ישראל במדיניותה בירושלים והתחייבה למנוע מהמתנחלים "להסתער על אל אקצא'".
בינתיים, מאות קשישים, נשים, ילדים וצעירים התאספו במספר מקומות במזרח העיר וקראו סיסמאות אודות "הניצחון על הכיבוש". "אני חושב שהישראלים לא רוצים לראות אותנו מאושרים", אמר צעיר מזרח ירושלמי למצלמות טלוויזיה. סמיר רית', ירושלמי בן 66, אמר לעיתונאים "האנשים רוצים להתכנס ליד שער שכם בלילות הרמדאן, לאחר שהדבר נמנע מהם בשנה שעברה בגלל מגבלות הקורונה".
העיתון "אל אח'באר" הלבנוני דווח לקראת דחיית הבחירות כי חמאס העבירה מסר מאיים לישראל באמצעות המשלחת המצרית שביקרה ברצועה, ולפיו תסלים חמאס את המצב ברצועת עזה אם תשבש ישראל את הבחירות למועצה המחוקקת בכלל ובמזרח ירושלים בעיקר. מקורות בחמאס הוסיפו כי מסר דומה הועבר לשליח האו"מ למזרח התיכון.
בהקשר זה ציין העיתון את איומיו של יחיא סנואר, מנהיג חמא"ס ברצועה, שהבטיח טרם הבחירות בישראל לשבש את מהלכן אם תניח ישראל מכשולים על הליך הבחירות הפלסטיני.
ח'ליל אל חיה, מבכירי חמאס ברצועת עזה אמר בראיון לתקשורת "חמאס לא תקבל מצב בו ישראל היא זו שקובעת את מהלך הבחירות בירושלים. המערכה על הבחירות תהפוך לקרב בינינו לבין הכיבוש", אמר אל חיה.
מעצרי פעילי חמאס לקראת הבחירות
בתוך כך טענו פעילי חמאס, "ישראל מגבירה את מאמציה כדי לפגוע בכוחה של חמאס לקראת הבחירות הצפויות ב-22 במאי ומוכיחה כי כוחה של התנועה רב מאוד".
ימים אחדים טרם הדברים פעלה ישראל גם במזרח ירושלים לסיכול הבחירות, עפ"י טענות גורמים פלסטינים. ביריחו נעצר שאכר עמארה, בכיר חמאס בעיר ובאל בירה נעצר איש החמאס, נאג'ח אל עאצי. בחברון נעצר ראש אגודת חכמי הדת הפלסטינים, עאצם שאוור, גם הוא מבכירי חמא"ס. אלו מצטרפים לעוד יותר מ 20 בכירי חמא"ס שנעצרו בחודשים האחרונים ובהם חסן יוסף מרמאללה ושיח' נאיף רג'וב, אחיו של בכיר הפת"ח, ג'בריל רג'וב, מהכפר דורא. גורם בחמאס אמר "פעילים רבים נקראו לחקירות ואחרים הוזהרו בשיחות טלפון שלא לקחת חלק בבחירות".
דובר רשימת החמאס "ניפגש בירושלים", עלא' חמידאן, אמר, כי מדובר בניסיון ישראלי להשפיע על הבחירות.
המתיחות בין חמאס לרשות הפלסטינית בעקבות "גניבת הניצחון" מחמאס
לצד האיומים כלפי ישראל לחצו בכירי חמאס בשבועות האחרונים על הרשות הפלסטינית שלא לבטל או לדחות את הבחירות גם במחיר היא הצבת הקלפיות במזרח ירושלים ומעלים את מפלס הדאגה בפת"ח המפוצלת.
הרשות דחתה את הבחירות בשל התפצלות פת"ח לשלוש רשימות יריבות ונוכח לחצים מצד ישראל, מצרים וירדן וכן נוכח דוח"ות מודיעין פלסטינים שחזו מפלה לפת"ח. אולם טרם הדחייה יצרה הרשות מפלס ציפיות גבוה אצל חמאס שמחפש דרכים לשטחי הגדמ"ע.
תאריך 24 ינואר הגישה ועדת הבחירות המרכזית הפלסטינית בקשה רשמית לאיחוד האירופי ובה פנייה לשלוח משקיפים להשגחה על תהליך הבחירות בשטחי הרשות וכן קריאה לפעול מול ישראל כדי שתאפשר הצבת קלפיות גם במזרח ירושלים. השאם כחיל, מנכ"ל וועדת הבחירות הפלסטינית אמר כי הרשות שלחה מכתבים לכל הגורמים הבינלאומיים וקראה להם לתמוך בתהליך הבחירות ולהפעיל לחץ על ישראל לאפשר לתושבי מזרח העיר להצביע בירושלים.
כבר בפברואר הצהיר ג'בריל רג'וב, בכיר הפת"ח "הבחירות לרשות הפלסטינית ייערכו במזרח ירושלים בניגוד לרצונו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ואנו מסוגלים ל"סגור" על נתניהו ולקיים הבחירות על אפו ועל חמתו ונניח למערכה על הבחירות להתקיים בין ישראל לקהילייה הבינ"ל".
רג'וב הוסיף כי "קיימת הסכמה לאומית לגבי עריכת הבחירות בירושלים בין כלל הפלגים ואיש לא יסכים לדון על זכותנו זו". בדבריו, אמר רג'וב, כי החלטת אבו מאזן ללכת לבחירות, מכוונת בראש ובראשונה לזכותם של תושבי ירושלים לבחור ולהיבחר.
גם בכיר חמא"ס, ח'ליל אל חיה, שבינתיים איבד את ביתו, התייחס לבחירות בירושלים ואמר "לא נוותר על זכות הבחירות ואנו מוכנים לכך שהיא תהפוך למערכה בינינו לבין הכיבוש בירושלים. אנחנו מזהירים את הכיבוש שלא יתערב בזכות ההתמודדות או הבחירות בירושלים".
פינוי משפחות שיח' ג'ראח העלה את מפלס האלימות ונקלט ע"י חמא"ס
חמאס קלטה היטב את פרשיית שיח' ג'ראח והחלה למנף אותה למאבק עממי ובהמשך גם לסבב לחימה. מחמד דף, בכיר החמאס ומי שעומד בפועל בראש הזרוע הצבאית שלה, הודיע מספר ימים טרם החלה הלחימה על כוונתו לעמוד לימין תושבי מזרח ירושלים.
דוברי הזרוע הצבאית של חמא"ס חזרו על הבטחתו זו ובכירי חמא"ס, אסמאעיל הניה, ראש השלכה המדינית וח'אלד משעל, מנהיג החמא"ס בחו"ל, הבטיחו להפוך את 28 הרמדאן לנקודת מפנה מכוננת באינתיפאדה במזרח העיר.
אלו ניצלו את המתח שנוצר בשיח' ג'ראח, עניין שהצית את הלבבות בעולם הערבי ובתקשורת הערבית, את רכישת הקרקעות בסלואן, את אווירת הרמדאן הטעונה ובעיקר את דחיית הבחירות לרשות הפלסטינית, שהתפרשה כהודאתו של אבו מאזן בכך שהוא נוטש את מזרח ירושלים.
גם ירדן הוטרדה מאוד מהמצב במזרח ירושלים ובשכונה, מה שמאיים על תדמיתה ועל יציבות שלטונה. בכיר בואקף אמר כי המתח בעיר מאיים לדחוק את הואקף לטובת גורמי האסלאם הקיצוני. על רקע זה, הגיע בסוף אפריל שר החוץ הירדני, אימן א צפדי, לביקור פתע ברמאללה בעקבות החלטתה של ירדן להעביר לרשות הפלסטינית מסמכים המעידים לכאורה, על בעלות של פלסטינים על רכוש בשכונת שיח' ג'ראח.
העברת המסמכים נועדה לסייע למאבקם של תושבי השכונה בעיריית ירושלים, שמבקשת לקדם תוכניות פיתוח בשכונה והודיעה למשפחות על פינוי בקרוב מבתיהן.
משרד החוץ הירדני מסר לשגרירות הפלסטינית בעמאן מסמכים המוכיחים, לטענת ירדן, את הבעלות והזכויות של תושבי שכונת שיח' ג'ראח על נכסים ובתי מגורים בשכונה.
משרד החוץ הירדני הודיע, כי העביר את המסמכים ההיסטוריים לרשות הפלסטינית, ובהם חוזי השכירות לבתי המגורים בשכונת שיח 'ג'ראח במזרח העיר. בין המסמכים גם חוזים, התכתבויות, רשומות והצהרות מטעם התושבים. כמו כן מסרה ירדן לשגרירות הפלסטינית עותק של ההסכם שנחתם בין משרד הבינוי והפיתוח הירדני לסוכנות אונר"א בשנת 1954, וזאת בתום סריקה בארכיונים וחיפוש אחר מסמכים בני 60 שנה.
רכש קרקעות סילואן בידי יהודים מעורר סערה במזרח העיר
רכישת שלושה נכסים ע"י עמותות יהודיות, מידי תושבים בשכונת סילוואן במזרח ירושלים לפני שבועות אחדים עוררה סערה בעיר והביאה לאמנת החרם נגד סוחרי הקרקעות, תוך עלייה במתח בשכונות העיר העתיקה.
עם השלמת עסקת הקרקעות החדשה בסלואן, פרסמו המשפחות הגדולות בכפר את "אמנת הכבוד" שנועדה להטיל חרם על מוכרי הקרקעות ולנדות אותם.
האמנה, שנחתמה על ידי ראשי המשפחות והחמולות בסילוואן, קראה לכל הציבור הערבי והמוסלמי במזרח ירושלים להחרים את מוכרי הקרקעות וזוכה לתמיכתה של המועצה המוסלמית העליונה. בין השאר, אוסרת האמנה כל קשר חברתי או מגע עם סוחרי הקרקעות ובני משפחותיהם, לרבות השתתפות בחתונות או בהלוויות, בסידורי הקבורה, בהם רחיצת הגופה וכן היא מטילה איסור על קבורתם של אלו בבתי קברות מוסלמי.
האמנה מטילה גם איסור על נישואין עם משפחותיהם ואף קוראת לנתק איתם כל קשרי חברות וידידות, אוסרת קשרי מסחר וקובעת כי הסוחרים בנכסים יחשבו כמי שהוציאו את עצמם מחוץ לדת האסלאם. ראשי משפחות אחדים הדגישו כי הם מתירים כל קשר דם עם סוחרי הקרקעות.
על רקע הביקורת הגוברת על אוזלת ידה של הרשות הפלסטינית, שהתחייבה למנוע את עסקאות הקרקעות במזרח ירושלים, קראו המשפחות במזרח העיר לרשות להעמיד לדין את מוכרי הקרקעות גם בהיעדרם ולהכות אותם ביד ברזל ואת מי שמסייע להם.
המתח הדתי עלה. אמנת החרם היא המשך לפסק הלכה מוסלמי שהוצא בשנת 1935 על ידי חכמי הדת במזרח ירושלים ואשר אסר כל סחר בקרקעות ומכירת בתי מגורים ליהודים.
לפני שנתיים, בעקבות רכישת נכסים ע"י יהודים, חידש שיח' עכרמה צברי, ראש המועצה המוסלמית העליונה, את פסק ההלכה. כעת, בעקבות האירועים בסילואן, הוא מצדד באמנת החרם ותומך בראשי המשפחות, שאומרים, "החרם הוא צו השעה ויחול גם על אלו שסייעו לפעולת הברחת הקרקעות" כלשונם.
צברי עצמו אמר לכלי תקשורת ערביים, "מוכרי האדמות נחשבים כבוגדים בדת האסלאם ובמולדת הפלסטינית ולפיכך אסור להתפלל עליהם במותם". לדבריו, "עורכי דין סוטים במזרח העיר הם שאחראים לשוד הקרקעות" ומבטיח לבוא איתם חשבון.
שיח' צברי, החשוב שבאנשי הדת המוסלמים בירושלים, אמר "העולם הערבי איננו עומד לצידה של ירושלים בשנים האחרונות" והוא מפנה אצבע מאשימה בעיקר כלפי מדינות ערב המתונות אך מבטיח, בראיון לתקשורת התורכית, כי "למרות הכל, העסקאות כולן בטלות וכי הרכוש המוסלמי יוחזר לבעליו בעתיד".
במזרח העיר קראו למדינות ערב להגן על ירושלים ולא להיגרר אחר "רכבת נירמול היחסים עם ישראל". רק חמאס נענתה לקריאה.
חיסולי חשבונות בפת"ח על רקע הבחירות
פרשת מכירת הבתים בסילואן נוצלה כמו במקרים נוספים גם לסגירת חשבונות פוליטיים בתוך הרשות הפלסטינית ובפת"ח ואף הביאה לחילופי האשמות בין מקורבי ההנהגה הפלסטינית והתנועה האסלאמית לאיחוד האמירויות. מאבקים אלו מתקיימים גם על גבם של תושבי מזרח העיר והם אחת הסיבות למתיחות בעיר.
רכישת שלושה נכסים ע"י עמותות יהודיות, מידי תושבים בשכונת סילוואן במזרח ירושלים לפני שבועות אחדים, הציתה גל שמועות בדבר מעורבותה של איחוד האמירויות, כמי שעומדת כביכול, מאחורי מימון העסקאות באמצעות אנשיו של מחמד דחלאן, בכיר הפת"ח השוהה באבו ד'אבי.
מאחורי גל השמועות עמד המודיעין הפלסטיני שפועל נגד רשימתו של מחמד דחלאן המתמודדת בבחירות הפלסטיניות. גורמים במזרח העיר וברשות וכמוהם כלי תקשורת ערביים טוענים עדיין כי איחוד האמירויות היא שעומדת מאחורי רכישת הקרקעות במזרח העיר, וזאת באמצעות תמיכתה במועצה לפיתוח כלכלי, שבראשה עומד דר', סרי נסיבה, בן לאחת המשפחות החשובות במזרח העיר ומי שמוצב במקום השני ברשימת "אלמסתקבאל" של מחמד דחלאן, יריבו של אבו מאזן שרשימתו מתמודדת בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית.
ברקע להאשמות הקשות כלפי נסיבה, עומדת העובדה שלפני שנים אחדות העניקו האמירויות סכום של 12 מיליון דולר לטובת פעילותה של המועצה לפיתוח כלכלי במזרח ירושלים. גורמים המזוהים עם הרשות הפלסטינית מכאן ועם חמא"ס מכאן, קבעו כי אנשיו של דחלאן הינם שכירי חרב ובוגדים אשר מנצלים את המשבר הכלכלי במזרח ירושלים כדי לרכוש נכסים בכסף אמיראתי.
בכירים בפת"ח אומרים, כי חקירה העלתה שאנשיו של מאג'ד פרג', ראש המודיעין הפלסטיני, נאמנו של אבו מאזן, שהופקד על "תיק דחלאן" באופן אישי, פברקו הודעות ברשתות החברתיות ואף כתבות בתקשורת, בדבר מעורבותם כביכול, של דחלאן ונסיבה במכירת הקרקעות.
דמיטרי דליאני, דובר הזרם הרפורמי המזוהה עם דחלאן אמר, "מדובר בתגובה היסטרית של נאמני אבו מאזן מההחלטה שלנו להתמודד בבחירות וכוחנו העולה ברחוב הוא הסיבה לחשש הכבד מרשימתו של דחלאן". דליאני אמר, "מאחורי הקמפיין השקרי נגד דחלאן עומדים אנשיו של אבו מאזן ולצדם הפעם גם כלי תקשורת גדולים כמו אל ג'זירה הקטארית ועיתונים מתורכיה, שכן מדינות אלו מנסות לפגוע בתדמיתן של האמירויות תוך ניצול סוגיית ירושלים ולפעול במזרח העיר כמי שעומדות בראש מסע ההגנה על המקומות הקדושים". לדבריו, המועצה לפיתוח כלכלי לא רכשה ולו דונם בודד של קרקעות במזרח העיר.
על רקע כל אלו העריכו בכירים בפת"ח כבר באפריל כי אבו מאזן ינצל את המתיחות במזרח ירושלים כדי להכין תשתית להצהרה אפשרית בדבר דחיית הבחירות תחת סירובה הצפוי של ישראל לאפשר את הצבת הקלפיות. "אבו מאזן מעוניין כעת בהסלמה במזרח ירושלים שכן הדבר ישחק לידיו ויאפשר לו להימלט ממלכודת הבחירות שאליה נכנס בעיניים פקוחות ואין אמצעי טוב יותר לכך מהסלמה במזרח ירושלים", אומרים בכירי הפת"ח.
מזרח העיר: מתח בין האחים המוסלמים למדינות המתונות
אבל תופעת הסחר בקרקעות במזרח ירושלים איננה מוגבלת לזירה הפלסטינית בלבד ומזה שנים היא מתקיימת תוך מאבק יצרי בין הזרם האסלאמי למדינות ערב המתונות.
בכיר בפת"ח הסביר, כי "מדובר בעוד מהלך של שותפות בין אבו מאזן לציר האסלאמי שעובר בין תורכיה, קטאר והאחים המוסלמים וחמא"ס, ובשיתוף פעולה שנועד לפגוע בדלחאן לקראת הבחירות. אחרי הבחירות יפעל אבו מאזן לממשלת אחדות עם חמא"ס ואף לחלוקת אש"פ בין הצדדים".
במזרח העיר, לרבות בואקף הכפוף לירדן, אומרים באחרונה, כי הרשות הפלסטינית איננה מסוגלת לעמוד מול תורכיה שפועלת בעצמה לרכוש קרקעות ולשפץ מבנים במזרח העיר אבל אחדים מוסיפים כי כיום משתפת הרשות פעולה עם האחים המוסלמים ועם תורכיה וקטאר גם במחיר ההכפשה של איחוד האמירויות ושאר המדינות המתונות, הכל כדי לפגוע במחמד דחלאן.
פעילי פת"ח במזרח ירושלים אומרים, "לא בכדי התפרסמו בימים האחרונים כתבות באתרי תקשורת המזוהים עם האחים המוסלמים, קטאר, תורכיה ואפילו "אל אח'באר" הלבנוני, המזוהה עם חזבאללה, נגד דחלאן ובעיקר בסוגיית הקרקעות בעיר".
העיתון "אל אח'באר" כתב אז מאמר תחת הכותרת "אנשי האמירויות בשירות הישראליזציה של ירושלים, סרי נסיבה כדוגמה". אל אח'באר כותב, כי נסיבה, שמוצאו ממשפחה ירושלמית ירדנית ובבעלותה המפתחות לכנסיית הקבר בירושלים, הוא חריג בנוף הפוליטי של המשפחה שרבים מבניה בעלי מורשת מכובדת בתמיכה בעניין הפלסטיני.
אלו מציינים כי גם בכירי התנועה האסלאמית בישראל, הפלג הצפוני, מסיתים נגד האמירויות מזה מספר שנים ומאשימים אותה כמי שעומדת מאחורי מימון עסקאות לרכש אדמות מידי מוסלמים בירושלים. "הקשר בין האחים המוסלמים, תורכיה וקטאר בולט מאוד ובמזרח העיר קיימת מתיחות פוליטית רבה בין מדינות אלו ואנשי החוגים האסלאמיים לבין גורמים לאומניים ובעיקר כאלו המזוהים עם האמירויות, סעודיה והמדינות המתונות".
בין האשמות המופנות כעת נגד דחלאן ונסיבה עומדת הטענה כאילו גם באסם עוודאללה, הבכיר הירדני המעורב בניסיון ההפיכה האחרון בממלכה הירדנית, פועל גם הוא בעניין מכירת הקרקעות במזרח העיר. גורמים פלסטינים שונים טוענים כי עוודאללה מקורב מאוד לאמירויות ולסעודיה וכן היה פעיל בקרן ירושלים ששמה נקשר בפרשה.
"נראה כי ד"ר נסיבה נמצא בחזית הבעייתית במזרח ירושלים, על רקע האירועים האחרונים בירדן, שקושרים אותו לבאסם עוודאללה במקביל לקשר החזק שבינו ובין מחמד דחלאן ואלו הובילו לאסון הנדל"ן הגדול במזרח העיר", כתבה נדיה חרחאש, בלוגרית ממזרח העיר. "הרי דחלאן הוא האיש שלו או שמא עוודאללה הוא האיש של דחלאן, אינני יודעת", כתבה.
באחרונה הזהיר "מוסד אל קודס הבינלאומי", גוף המזוהה עם האיסלאם הקיצוני ושהוקם בעקבות האינתיפאדה השנייה, ממקום מושבו בבירות, מפני מה שהוא מכנה "סכנת הניצול של איחוד האמירויות את הבחירות במזרח ירושלים".
"מוסד אל קודס" טען, כי מאחורי רשימת "ירושלים תחילה", שנסיבה פעל להקמתה, עומדות האמירויות וכי רשימה זו התגבשה להביא "לדחיקת הרשות הפלסטינית אל השוליים וליצור סמכות פוליטית מקומית במזרח העיר, בהתאם ל"הסכמי אברהם", לשון ההודעה. "מוסד אל קודס" קובע כי מאחורי הקלעים עומד סרי נסיבה, מראשי האליטה המזרח ירושלמית שכבר בעבר הצהיר אודות קבלתו את רעיון שתי המדינות ואת היותה של ירושלים בירה לשני העמים.
כך נערמו זו על זו, סוגיות דתיות, פוליטיות, אזרחיות, מדיניות ויצריות והציתו את מזרח ירושלים, בעוד ישראל איננה ערה לאירועים ולהתפתחויות ומתנהלת בין משבר אחד למשנהו.
טקס הענקת פרסי ישראל תשפ"א
האירוע התקיים בין היתר במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החינוך יואב גלנט, יו״ר הכנסת יריב לוין
טקס הענקת פרסי ישראל לשנת תשפ״א – 2021 נערך הערב (ה') בבנייני האומה בירושלים. האירוע התקיים במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החינוך יואב גלנט, יו״ר הכנסת יריב לוין, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות וראש העיר ירושלים משה ליאון.
שמונה ישראלים וישראליות נבחרו לקבל את הפרס היוקרתי שהמדינה מעניקה לאישים פורצי דרך בתחומם שתרמו תרומה משמעותית לחברה בישראל ולעולם כולו. בין מקבלי הפרס נמצאים פרופ' אלי קשת על חקר מדעי החיים, יאיר זקוביץ על חקר המקרא, נורית זרחי על ספרות ושירה עברית – יצירה ותרגום ופרופ' ניצה בן דב על חקר הספרות העברית והכללית.
בטקס התקיימו הופעות של דני סדרסון (שגם זוכה בפרס), חנן בן ארי, אברהם טל, זהבה בן ורוחמה רז, עדן אלנה ושי צברי. מנחי הטקס: אלמז מנגיסטו ודני דויטש.
שר החינוך יואב גלנט אמר בנאומו בטקס כי "צמיחתה של ישראל ושגשוגה נשענים על יתרונה האיכותי החשוב ביותר – האנשים". גלנט הודה לכלות הפרס ולחתניו על שנים ארוכות של תרומה ועשייה למדינה ולחברה. לדבריו, "ישראל עתירת הישגים ויכולות, חדורה בתחושה של ביטחון עצמי וגאווה לאומית לצד חוכמה וחוצפה ייחודית".
הטקס נערך השנה בצל סערה סביב אי-הענקת הפרס לפרופ' עודד גולדרייך על ידי שר החינוך יואב גלנט, לאחר שהיה ברשימת הזוכים. זאת על רקע פנייה של תנועת הימין "אם תרצו" שחשפה כי פרופ' גולדרייך תמך, באמצעות עצומה, בחרם על אוניברסיטת אריאל. כלת פרס ישראל, הבמאית ושחקנית הקולנוע מיכל בת אדם, מחתה השבוע במהלך צילום הטקס נגד ההחלטה שלא להעניק לפרופ' גולדרייך את הפרס. בעת שקיבלה את הפסלון, ניגשה בת אדם אל המיקרופון ואמרה כי "אני מאוד שמחה לקבל את הפרס. ואני מאוד עצובה שאנחנו ארבעה וארבע הערב, בגלל שחסר כאן זוכה אחד".
בג"ץ קיבל בשבוע שעבר את הבקשה של שר החינוך לבדוק האם יוכל לסרב להענקת פרס ישראל במתמטיקה ומדעי המחשב לפרופ' גולדרייך. שופטי בג"ץ תמכו בעמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בנושא. לפני כשבועיים חתם גולדרייך על עצומה של אנשי אקדמיה מהארץ ומהעולם הקוראת לאיחוד האירופי לא לאפשר לתוכניות מחקר הממונים על ידה לשתף פעולה עם אוניברסיטת אריאל. בפסק הדין של בג"ץ נכתב כי גולדרייך עומד מאחורי חתימתו על העצומה, אך שהוא הבהיר והצהיר כי אינו תומך בתנועת ה-BDS. "בהינתן כל אלה, אנו סבורים כי יש לאפשר לשר החינוך לחזור ולעיין בדברים ולקבל החלטה בתוך חודש ימים מהיום", קבע בג"ץ.
תנועת "אם תרצו" שחשפה את העצומה האחרונה ולפיה פרופ' גודלרייך תמך בחרם על אוניברסיטת אריאל מתייחסת לטקס פרס ישראל: "אנו מברכים את השר גלנט על כך שלא נכנע לכל מיני צבועים וגורמים פוסט ציוניים המבקשים לנצל את הענקת פרס ישראל להכשרת הקריאה להחרמת המדינה. אין ולו קורטוב של סיבה הגיונית אחת לחייב את המדינה לרומם ולפאר אזרח הפועל להכפשתה בעולם, לא משנה כמה הוא טוב במתמטיקה, שירה או גינון. ביום העצמאות יש לחבק את מי שלוקח חלק בבנין הארץ והחברה ולא בהריסתה".
לפני כחודש פרצה סערה נוספת עם פרסום תחקיר ב"הארץ" בו התפרסמו עדויות לפיהן יו"ר זק"א לשעבר יהודה משי זהב, שהוכרז כזוכה בפרס ישראל כשבוע לפני כן, תקף לכאורה מינית ילדים, נערים ונשים. משי זהב החליט לוותר על קבלת הפרס למפעל חיים על תרומה לחברה ולמדינה. בעקבות התחקיר, פתח אגף המודיעין והחקירות במשטרה בהליך בדיקה של הטענות. משי זהב הכחיש את הטענות נגדו.
הכירו את הקרן שכבר שלושים שנה משנה את ישראל
קרן וקסנר שמה לה למטרה לשנות את ישראל. באמצעות קידום של בכירים במגזר הציבורי תוך מימון לימודים עבורם בהרווארד – וקסנר מצליחה בהחלט לעמוד במטרה שהציבה
קרן וקסנר משפיעה יותר גוף אחר על צמרת השירות הציבורי של מדינת ישראל. למרות זאת, במשך עשרות שנים היתה הקרן מתחת לרדאר התקשורתי והציבורי.
הכתבה מתוך 'הסיפור המרכזי' הערב בערוץ 20
למעלה משלושים שנה קרן וקסנר בוחרת אישים בשירות הציבורי הראויים לקידום על פי תפיסת הקרן, מממנת את לימודיהם באוניברסיטת הרווארד, ומעניקה לרבים מהם טובות הנאה בשווי כספי עצום.
בכירי השירות הציבורי בוגרי קרן וקסנר מגדירים עצמם כמשפחה, מסייעים זה לזה להתקדם, מגינים זה על זה, ופועלים כגוף למען מטרות מוגדרות שנבחרו על ידם.
בוגרי הקרן מרושתים בצמרת השירות הציבורי והאזרחי בישראל – בבית המשפט העליון ובמטה הכללי של צה"ל, בצמרת הפרקליטות ובצמרת המשטרה, בקרן החדשה לישראל ובאגודה לזכויות האזרח ועוד.
מבט על רשימה חלקית של בוגרי הקרן ותפקידיהם ברשויות השונות בישראל ממחיש יותר מכל את ההשפעה הרבה של הקרן.
ברשות השופטת – שופט ביהמ"ש העליון עוזי פוגלמן, שופט ביהמ"ש העליון עופר גרוסקופף, שופטת ביהמ"ש המחוזי מרכז דנה מרשק מרום, שופטת ביהמ"ש המחוזי בת"א לשעבר דפנה אבניאלי, שופט ביהמ"ש המחוזי תל אביב חאלד כאבוב, שופטת ביהמ"ש המחוזי מרכז, בלהה טולקובסקי
בצה"ל ובגופי האכיפה – הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי, סגן הרמטכ"ל אלוף (במיל') יאיר גולן, מפקד פיקוד מרכז אלוף תמיר ידעי, מפקד זרוע היבשה אלוף יואל סטריק, מפקד זרוע היבשה לשעבר אלוף יעקב ברק, מפקד פיקוד צפון אלוף אמיר ברעם, הפרקליט הצבאי הראשי אלוף שרון אפק, ראש אגף המבצעים בשב"כ לשעבר אריק טשרניחובסקי, ממלא מקום סמפכ"ל המשטרה ניצב אלון לבבי, ראש חטיבת החקירות במשטרה נצ"מ ערן קמין, ראש זרוע חקירות יאל"כ נצ"מ יואב תלם.
בפרקליטות ובלשכת היועמ"ש – משנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים נורית ליטמן, משנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים אורית קוטב, משנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית יהודה שפר, מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות יובל קפלינסקי, מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות יוסף אש, מנהלת מחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה אסנת מנדל, פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, ממונה על העניינים הפליליים בפרקליטות נעמי כץ לולב, מנהל יחידת הניהול בפרקליטות המדינה יריב רגב, ממונה על עניינים אסטרטגיים במחלקה לתפקידים מיוחדים טל ורנר קלינג, ראש תחום ייעוץ וראש אשכול משפט מינהלי אביטל שטרנברג, מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה חובב ארצי, פרקליט מחוז דרום אזרחי ציון אילוז, משנה לפרקליטת מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה יונתן תדמור אליה משנה לשעבר ליועץ המשפטי לממשלה – מייק בלאס; ראש תחום מחלקת ייעוץ וחקיקה אייל זנדברג, יועמ"ש למבקר המדינה נורית ישראלי, יועמ"ש הרשות לניירות ערך אמיר וסרמן, יועמ"ש לרשות השניה דורון אבני.
בארגונים אזרחיים – מנכ"ל לשעבר של הקרן לישראל חדשה אליעזר יערי, מנכ"ל לשעבר של הקרן לישראל חדשה אבינועם ערמוני, מנכ"ל יוזמת ז'נבה גדי בלטיאנסקי, יו"ר ארגון רופאים לזכויות אדם מושירה אבו דיא, מייסד מכון ראות גידי גרינשטיין, מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח שרון אברהם-ויס, מנכ"לית לשעבר של האגודה לזכויות האזרח וממקימות ארגון איתך-מעכי – רחל בנזימן, מנהלת מרכז מנדל בנגב עדי ניר-שגיא, מנהל המרכז לביטחון ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה – אלי בכר, מנהל אסטרטגיה ותכנון בקרן יד הנדיב – דניאל טאוב, מנכ"ל עמותת הגר לחינוך ערבי יהודי לשוויון לשעבר וראש תחום מגזר ציבורי בארגון נובה – אורי גופר, מייסדת קולקטיב אימפקט יפעת עובדי.
***
מחר (ד') ב'סיפור המרכזי': מידע נוסף על קרן וקסנר, ג'פרי אפשטיין, אהוד ברק, והמיליונים.
ארגון לח"י בארה"ב: איש המחתרת שפעל מעבר לגבולות ישראל
סיפורו של בנימין גפנר, ראש תא לח"י בארה"ב
בימים אלו, לפני 73 שנים, ימי סוף נובמבר 1947, פעלו מסביב לעולם מאות פעילים ציוניים במטרה להגיע מוכנים לקו המטרה, קרי עצרת האו"ם השנתית, אשר בה תתקיים ההצבעה ההיסטורית בכ"ט בנובמבר.
בין מאות הנוכחים באולם ההצבעה היה גם חבר לח"י אחד, בנימין גפנר – "אמיר", שעמד בראש תא לח"י בארה"ב.
במהלך השנים 1946-1947 הוקמו סניפים של לח"י מחוץ לגבולות הארץ במספר מדינות – בראש ובראשונה צרפת, שהייתה המוקד לפעילות הבינלאומית, וכן אנגליה, איטליה, בולגריה, צ'כוסלובקיה, הונגריה, עיראק, ומצרים, שבה פעלו אנשי לח"י גם קודם לכן, עוד בזמן מלחמת העולם השנייה.
גפנר הגיע לארצות הברית בתחילת חודש מאי 1947 והחל לגייס אנשים מהחוגים הרוויזיוניסטים, מהחוגים הדתיים, ומקרב צעירים בעלי השקפות שמאליות, כמו גם מבין אנשי הבוהמה.
כעבור חודשים אחדים הוקמו שני ארגונים: American friends of the fighters for the freedom of israel שהחל לעסוק בתעמולה ובהסברת דרך המלחמה של לח"י בשלטון הזר הבריטי בארץ-ישראל, וארגון הנוער "ארצה" שעסק בהפצת חומר הסברה ובהכשרה לשימוש בנשק לקראת עלייה והשתתפות במלחמת העצמאות.
סניף לח"י בארה"ב הוציא לאור בניו יורק בטאון באנגלית, jerusalem calling , ובמקביל נוצרו קשרים עם עיתונאים יהודים מהשורה הראשונה. גפנר קיים מסיבת עיתונאים כשהוא מוסתר מאחרי פרגוד, ודבריו פורסמו ב- 15 עיתונים.
בנוסף, אנשי לח"י בארה"ב קיימו שיחות עם נציגי תנועות מהפכניות באירופה, כגון "אלאס" היוונית והצבא הרפובליקאי האירי.
בהמשך נפגשו אנשי לח"י עם הנרי וולאס, שהיה מועמד לנשיאות ארה"ב בשנת 1948 מטעם המפלגה הפרוגרסיבית החדשה, אשר שוכנע מרעיון "הנייטרליזציה של המזרח התיכון" של לח"י.
בעזרת וואלס נפתחו בפני לח"י דרכי גישה אל יהודים, חברי מפלגתו, שרבים מהם היו אמידים ומוכשרים ועזרו לסניף לח"י להתבסס, בייחוד בשיקגו.
האחד ראיון מצולם שערך מודי שניר בפברואר 2009 במסגרת פרויקט "תולדות ישראל" .
והשני ריאיון מוקלט שערך זאב גולן עם גפנר בשנת 2010.
בנימין גפנר מתוך לח"י אנשים:
בנימין נולד בביאליסטוק ב־16.1.1914 לאברהם ולחנה לבית בולקובשטיין. בגיל שלוש התייתם מאִמו ובגיל שש מאביו. דורה גוּטוֹבסקה, אחות האם, גידלה בוולוצלבק אותו ואת אחותו, מניה, יפהפיית העיר, זמרת ושחקנית. שתיהן נרצחו באושוויץ.
הצטרף לבית"ר בגיל 15. גמר גימנסיה יהודית ולמד באוניברסיטת ננסי שבצרפת. ב־1936 עלה ארצה כמהנדס אגרונום. מ־1937 פעיל באצ"ל. ב־19.11.1939 נאסר עם חברי הקורס במשמר הירדן, נידון לשבע שנות מאסר וישב 26 חדשים בעכו ובמזרע. עם הפילוג, בהיותו במאסר, הצטרף ללח"י. בהעדר קשר, התגייס לצבא הבריטי. עם בריחת "מיכאל", שב לפעילות וניהל את סניף לח"י במצרים.
ב־10.7.1943 השתתף בפלישה לסיציליה ונותק מהמחתרת. התנדב ליחידה סודית
`A' Force, שפעלה עמוק בשטח הגרמני להצלת טייסים ושבויים. במשך כשנה וחצי היה חודר לעומק של 400 ק"מ, בשטח האויב, בקבוצה של חמישה אנשים, במדים ובנשק. השתתף בהיתקלויות קשות עם הגרמנים. עם מפקדו ג'וֹק מק־קי, אירגן הצלה של 240 קציני בנות־הברית מחוף האויב בלילה אחד (24.5.1944).
ביוני 1944 יצא לחופשה בארץ. נפגש עם "מיכאל" ו"גרא" והבטיח לחזור למחתרת. נפגש פעמיים עם אליהו גולומב בעניין ארגון עצמי להצלת יהודים באירופה. אך גולומב סירב לפעול ללא רשות הבריטים.
יצא לקהיר להכנת מבצע לורד מוין, ומשם – שוב ללחימה באיטליה. בדצמבר 1944 השתחרר מהצבא בתירוץ של מחלת עיניים. "סחב" מהמחנה באיטליה תחנת שידור והִגְניב אותה ארצה בתנאים קשים (נפלה לידי הבריטים עם מאסרה של גאולה כהן).
במאי 1945 נאסר וישב שנה בסודן ובאריתריאה. הוחזק 100 יום בבידוד מוחלט (גם בלי ספר ועיתון) במרכז האינטליג'נס לחקירות, במעאדי שליד קהיר. במאי 1946 שוחרר וחזר לפעילות בלח"יּ. השתתף בעריכת ביוּלטין אנגלי לעיתונאי חוץ, ניהל קורסים לכתבי־סתר, פרסם עשרה משיריו ב"המעש" וב"חזית הנוער", השתתף בפיצוץ שיירה בריטית בתל־ליטווינסקי (עם לאה גרנק).
במאי 1947 נשלח לאמריקה במימון דודו, לוּאי הפּנר מִקאלאמאזוּ, מישיגן. יסד "אמריקאים ידידי לח"י" וארגון נוער "ארצה", עזר בכספים לשליחינו באירופה, לרשד"ל (ירדור) לממן נשק (שהוטבע ב"אלטלנה"), שלח חומר נפץ לאנשינו שפעלו באנגליה. רקם קשרים פוליטיים. חזר ארצה ב־1949.
הקליט, בלא עזרה כספית, יותר מ־200 אנשי לח"י והנציח את פועלם. כן הקליט באנגליה קציני בולשת בריטים שלחמו בנו, ובקנדה – את רוי פאראן (מפרשת רובוביץ). מ־1955 – מו"ל של הוצאת הספרים "לדורי".
באדיבות העמותה להנצחת מורשת לוחמי חירות ישראל (עמוד הפייסבוק) – lehi.org.il
שר המשפטים אוחנה יביא לאישור הממשלה הקמת ועדת בדיקה למח"ש
שר המשפטים אמיר אוחנה יביא לאישור הממשלה הקמת ועדת בדיקה ממשלתית בעניין מח"ש: "בדיקה יסודית שתחזק את אמון הציבור במערכת"
היום (ד') הודיע שר המשפטים אמיר אוחנה כי בכוונתו להביא לאישורה של הממשלה הצעת מחליטים לפיה תוקם ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט אשר תבחן בין היתר את הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, נהלי העבודה, אופן ניהול החקירה בתיקים בהם הוחלט לנהל חקירה, קיומם של מנגנוני בקרה ופיקוח על פעילותה של מח"ש, הטענות בנוגע להתנהלותה, למבנה הארגוני ולכפיפות שלה ותקבע ממצאים ומסקנות.
בראשות הוועדה יעמוד השופט (בדימוס) הרן פיינשטיין, וחברי הוועדה יהיו פרופ' אברהם דיסקין ופרופ' רינת קיטאי-סנג'רו. דו"ח הוועדה יוגש לשר המשפטים בתוך ארבעה חודשים. השר רשאי להאריך מועד זה לבקשת הוועדה.
בשלב הראשון סמכות הוועדה תהא מוגבלת כך שתוכל לקבוע ממצאים ומסקנות בלבד, כאשר לאחר מכן רק הממשלה הבאה תוכל להטיל על הוועדה את מלאכת קביעת ההמלצות, וזאת על מנת שלא לכבול את ידיה של הממשלה הבאה בכל הנוגע לנושאים שבבדיקת הוועדה.
שר המשפטים אמיר אוחנה: "הקמת הוועדה היא צעד חשוב לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט, משימה קריטית מעין כמותה עליה דיברתי רבות מיום כניסתי לתפקיד. בסמוך לאחר אירוע מותו של סלומון טקה ז"ל, הוצפה בציבור – ובפרט בקרב ציבור יוצאי אתיופיה – בעיה שהכרתי מקרוב מעיסוקי כעורך דין: בעיה קשה שהיא ארוכת שנים וחוצת מגזרים של חוסר אמון ציבורי במח"ש. תחושות הכאב האמיתי והאותנטי שחשו רבים מיוצאי אתיופיה הגיעו גם לאוזני, הן בישיבת ועדת השרים למאבק בגזענות בראשות רה"מ, הן בישיבות שקיימתי בלשכתי והן כפי שעלו באמצעי התקשורת השונים".