לפחות שלושה אזרחים ואזרחיות המאושפזים במחלקות הסגורות בבית החולים הפסיכיאטרי "שלוותה" בתל אביב, טוענים כי בחודשיים האחרונים חלה התדרדרות משמעותית בתנאי אשפוזם, כך פרסמנו הערב בסיפור המרכזי בערוץ 20.
לדברי אותם מאושפזים, עם פרוץ הגל הרביעי התקבלה הנחייה חדשה בבית החולים- זמן ההפסקה שלהם יקוצר מ-4 שעות ביום ל-45 דק' בלבד. זאת, לדבריהם, "עקב הקורונה".
נ', מאושפזת במחלקה הסגורה שם, סיפרה לנו כי "בחודשים האחרונים משהו השתנה, אמרו לנו שמגבילים את הזמן שלנו בחוץ לשלושת רבעי שעה ביום וזהו. שאר הזמן אנחנו במחלקות הסגורות. אני מחוסנת, אבל אמרו לי שזה לא משנה. לפני הקורונה היינו יושבים בחוץ, עושים ספורט".
תגובת בית החולים שלוותה:
"במסגרת האשפוז הפסיכיאטרי, יציאתו של מטופל מחוץ לכתלי המחלקה בה מאושפז תלוי במצבו, שלעיתים מצריך השגחה ואינו מאפשר יציאה משטח המחלקה. בהקשר זה- כל מקרה נבדק ונבחן לגופו.
מעבר לכך, לא ניתן להתעלם מכך שנגיף הקורונה אכן כפה עלינו התנהלות שונה מהרגיל.
בשל הסיכון הכרוך בחשיפה ועל מנת להימנע ככל הניתן מחשיפה לא מפוקחת והדבקות בתוך בית החולים, חל שינוי באופן יציאת מטופלים מהמחלקות שכן ההשלכות הן ברורות, הן עבור המטופלים והן עבור הצוותים המטפלים.
בשל הצורך להגן על המטופלים מפני חשיפה לנגיף, כל מחלקה הוגדרה כקפסולה והוגדר מרחב משותף (חצר פנימית במרחב בניין האשפוז) שהוקצה בכל עת אך ורק למחלקה אחת. נציין כי כל מטופל.ת שמצבו.ה הנפשי מאפשר יציאה לחצר בית החולים והוא מעוניין בכך, שוהה לפחות 4 שעות במהלך היום בחצר (כשעה בכל פעם).
פרסום ראשון: מאושפזים בבית החולים הפסיכיאטרי שלוותה טוענים כי בחודשים האחרונים הגבילו את זמן שהותם היומי באוויר הפתוח ל-45 דק׳ בלבד, ״עקב הקורונה״. בבית החולים מכחישים, וטוענים כי מפרוץ הקורונה למאושפזים ניתנת הפסקה יומית בת 4 שעות@NatiLang32 #הסיפור_המרכזי pic.twitter.com/565u9Crmhp
— ערוץ 20 (@arutz20) October 21, 2021
מעבר לכך:
· המטופלים יוצאים בקבוצות מחלקתיות, בליווי איש צוות לקפיטריית בית החולים.
· מתקיימות פעילויות פנאי וולונטריות בשעות אחר הצהריים (יוגה, פילאטיס, קבוצת ריצה, סרט, קונצרט, משחקי קופסא, קריוקי וכו'), לרוב הפעילויות מתבצעת מחוץ לכותלי המחלקה, על מדשאות בית החולים או באולמות ייעודיים.
· בסופי השבוע, המטופלים שנשארים במחלקות האשפוז יוצאים למדשאות בית החולים בחופשיות בשל העובדה כי בעת זו היחידות האמבולטוריות אינן פעילות ומתאיינת האפשרות לחיכוך עם מטופלי המרפאות.
מחד אנו בהחלט מודעים לקושי אותו חווים המטופלים במסגרת האשפוז ועל חשיבות היציאה לחצר לשיפור והטבה במצב הרוח ולהתקדמות בטיפול, מאידך ברור לנו שחשיפה לא מבוקרת והתפרצות הנגיף בבית החולים לא תאפשר המשך טיפול במסגרת זו ומטופלים שזקוקים לטיפול יאלצו במקרה של התפרצות הנגיף, לחפש מסגרת מכילה אחרת שתסייע להם במצבם.
נציין כי בסופה של תקופה עלה שהאסטרטגיה שנקטנו בה פעלה יפה (לא היה אף מקרה של הדבקה רוחבית). עם זאת, מחיר האסטרטגיה הזו ברור, וכבד עד מאוד".