הבוקר(ראשון) נשלח מכתב פנייה למבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, עליו חתמו 56 עורכי דין בדרישה לפתוח בחקירה של פרשת מנדלבליט-הרפז בהתאם לתלונה של עו”ד דן אלדד.

בפנייה “בעניין היועץ המשפטי לממשלה עו”ד אביחי מנדלבליט” נכתב כי “אנו, עורכי דין הרואים לעצמם חובה לפנות למבקר המדינה הנכבד בקריאה לבדיקה עניינית
אך נחושה ומובהקת בנחיצותה ואשר נוגעת למידע אשר פורסם זה מכבר באמצעי התקשורת באשר להתנהלות של היועמ״ש מנדלבליט ונסיבות סגירת התיק בעניינו בפרשת הרפז פונים אליך”.

לדברי עורכי הדין, לפי פרסומים בתקשורת, העביר מ”מ פרקליט המדינה, עו”ד דן אלדד לבדיקתך את התיק העוסק בפרשה המכונה “פרשת הרפז”. מפרסומים שהובאו לידיעת הציבור עולה כי מ”מ פרקליט המדינה החל בבדיקת הליך סגירת התיק בעניינו של היועץ המשפטי לממשלה. “הבדיקות אותן ערך אלדד עוררו את כעסו של היועמ”ש והביאו אותו לתקוף את אלדד בצורה חסרת תקדים בחומרתה תוך שהוא מאשים אותו בהאשמות אישיות ומקצועיות קשות שאין הדעת סובלת ומסיבה זו לא נביא את אזכורן. ברי, כי התפרצותו זו של היועמ”ש מעוררת שאלות רבות ומעלה ספקות באשר למידע הטמון בתיקים שנסגרו. אין אלא לשאול את עצמנו מדוע ביצוע בדיקה מעוררת את התנגדותו ככל והלה בטוח בניקיון כפיו ובתקינות הליכי סגירת התיק בעניינו. לאמור לעיל, מצטרפת העובדה כי היועמ”ש מסתתר תחת צו איסור פרסום גורף שהוצא לבקשתו על הקלטות של שיחות ארוכות אותן ניהל עם מעורבים בפרשה ומהמעט שפורסם עולה תמונה של חשד כבד להתנהלות שיש בה משום מעשים פליליים ובהם שיבוש מהלכי חקירה, הדלפה של חומרי חקירה ומהלכי חקירה לגורם הנחקר, הסתרת מידע והכל כאשר
היועמ”ש משמש בתפקיד בכיר בצה”ל ולמעשה נהנה מאמון היועץ המשפטי לממשלה דאז עו”ד ויינשטיין”.

היועמ”ש לשעבר יהודה ויינשטיין. מנדלבליט ניצל את אמונו? צילום: דודי ועקנין, פלאש 90

במכתבם כתבו עורכי הדין כי “החשדות הכבדים, חלקי המידע והציטוטים שפורסמו יש בהם כדי לפגוע באמון הציבור במערכת בצורה קשה ובעיקר בימים אלה של סערה פוליטית שאינה מסתיימת במשך למעלה משנה.

במכתבם התייחסו עורכי הדין גם לפרסום של איילה חסון בדבר מסמך משנת 2014 ,נושא הכותרת “חוות דעת – אביחי מנדלבליט – חקירה
באזהרה” אשר נוסח ע”י עו”ד טוני גולדברג, בכירה בפרקליטות ת”א ולפיה היועמ”ש צריך לעמוד לדין בעבירות חמורות של מרמה, הפרת אמ ונים ושיבוש מהלכי חקירה. עוד נאמר כי קיים חשד סביר כי היועמ”ש, הפצ”ר כתוארו אז, שיטה בעוזרו של ויינשטיין ושלח אותו להגיע למסמך, המהווה ראיית זהב, בכוחותיו על אף שהמסמך היה מצוי בידיו ולמצער היה לו מידע היכן הוא מצוי, ואולי אף ניסה לחבל בחקירה ולסכל תוצאותיה ובכך עבר לכאורה עבירה של שיבוש מהלכי משפט והפרת אמונים שכן, בהתאם להלכת הצפיות היה במעשיו הסתברות גבוהה לשיבוש חקירה. עוד נחשף באותה כתבה כי ההקלטות והמסמך שהוגדר על ידה כראיית זהב שבלעדיה אין, מצויות בכספת פרקליט המדינה. ברי כי היועמ”ש המתפקד כמ”מ פרקליט המדינה אחראי על הכספת וקיים חשש כבד כי מסמכים אלה ייעלמו”.

עורכי הדין המשיכו לשטוח את טיעוניהם במפני מבקר המדינה: “היועמ”ש אף ניצל את העובדה כי ויינשטיין היה מעדכן אותו במסגרת תפקידו כפצ”ר והעביר לנחקר את המידע שהגיע לידיו בנוגע לעמדת החוקרים, המידע שבידיהם, כוונה לערב בחקירה את המשנה לפרקליט המדינה דאז שוקי למברגר, אחיו של שלמה
למברגר אותו ביקש היועמ”ש למנות למ”מ פרקליט המדינה כ”מועמד היחיד המתאים”. ללמדך על המאמץ הרב ומעורר השאלות של היועמ”ש לפעול למינויי נוגעים בדבר ולכאורה לשם המשך הסתרת פרטים בהם יש ליועמ”ש ניגוד עניינים”.

“לאחר שהיועמ”ש תקף את אלדד בצורה בוטה ויצא כנגד הארכת כהונתו פרסם אלדד הודעה מטעמו ולפיה הודעת היועמ”ש באה כדי לסכל בדיקה אותה הוא מבצע בעניינו”. עורכי הדין ציינו במכתבם את התגייסות גורמים רבים במערכת המשפט על מנת שמנדלבליט לא יחקר ושהקלטותיו לא יראו אור. לדבריהם, “נחשף ב”ידיעות אחרונות” כי שופט העליון בדימוס, אליקים רובינשטיין, מתווך בין הצדדים על מנת להרגיע את המערכת. כחלק מהצעת הפשרה שהוצעה אלדד יסיים את תפקידו הזמני כממלא מקום, ישוב לנהל את המחלקה לאכיפה כלכלית עליה היה אמון ערב כניסתו לתפקיד מ”מ הפרקליט ועניינו של היועמ”ש “יישאר מאחור”, באופן תמוה כולם עושים הכל כדי שענייני היועמ”ש יישארו ללא בדיקה”.

עורכי הדין אף התייחסו לדברים שפרסמה איילה חסון לפני יומיים בכתבה נוספת שערכה בנושא ולפיה באותה הקלטה, שהגיעה העת להסיר מעליה את צו איסור הפרסום שפוגע בזכות הציבור לדעת, נשמע היועמ”ש, הפצ”ר בתפקידו דאז אומר לרמטכ”ל דאז מר גבי אשכנזי את הדברים הבאים: “אני אסגור לך את העניין… אני אדאג שהסגנית שלי תסגור את זה… אני אדאג ששוקי למברגר יהיה שם ויטה את הכף לטובתנו” והרמטכ”ל משיב לו “גם המפכ”ל איתנו והוא דואג לנו”.

לדברי עורכי הדין “הדברים חמורים ומראים, רשת של שיתוף פעולה ע”י בכירי מערכת האכיפה. הדברים שוב מראים קשר בין היועמ”ש לבין למברגר ומבהירים
בצורה שאינה משתמעת לשני פנים מדוע “נלחם” היועמ”ש על מינוי של מר מומי למברגר לתפקיד הפרקליט ובכך יקבל לכאורה שקט בגזרת התיק”.

“חשיפה חלקית את החומרים הנוגעים לפרשת הרפז חושפים תמונה קשה כאשר מעורבים בה ראשי מערכת אכיפת החוק בהם, ראש אגף החקירות דאז סגלוביץ’, המפכ”ל דאז דודי כהן, היועמ”ש, הרמטכ”ל דאז גבי אשכנזי ועוד. חומרת העבירות ומעמדם של המעורבים לכאורה בפרשה זו מחייבים בדיקה כדי לנקות את המערכת החשובה והאמונה על אכיפת החוק. זאת ועוד, התחושה שמתקבלת בכל הנוגע לאינטרסים המובילים למינוי בעלי תפקיד היא קשה וכאילו מדובר במינויים המונעים מאינטרס אישי שנועד כולו להסתרת האמת לכאורה. לאור כל הגילויים אמון הציבור, העומד ממילא בשפל, צפוי להיפגע בצורה קשה נוספת ואסור לתת לכך יד”.

כשמנדלבליט מינה את עצמו למ”מ פרקליט המדינה
“לאחר שכשל במינוי מ”מ פרקליט מדינה מטעמו, הודיע היועמ”ש כי בוואקום שנוצר הרי שהוא ולא אחר ימלא את תפקיד מ”מ פרקליט המדינה עד למינוי פרקליט מדינה קבוע, בניגוד לחוק המסמיך את שר המשפטים בהיוועצות עם נציב שרות המדינה ובניגוד להיגיון. יצוין ויודגש כי פרקליט המדינה הינו הדמות היחידה שיש בכוחה לפתוח בחקירה כנגד היועמ”ש ומכאן חומרת העניין, היועמ”ש יצר מצב בו לא ניתן לפתוח בחקירה נגדו, החשדות נגדו בין היתר, כי סייע בהעלמת “מסמך הזהב” ועל כן מי לידנו יתקע כי היועמ”ש בתפקידו כפרקליט לא יעלים מסמכים וראיות המצויים בפרקליטות והכל לטובת מנדלבליט?!”

“האינטרס הציבורי מחייב בדיקה מעמיקה של התיק ושל הסיבות שהובילו לסגירת התיק כנגד מנדלבליט מחוסר אשמה כאשר הפרקליטות עצמה העבירה ארגזים מלאים בחומרים מפלילים לכאורה. בשל החשש כי יסוכל ניסיונו לבדוק את הדברים, העביר אלדד את האחריות לבדיקת הפרשה לכבודך. בדיעבד הסתבר שהחלטתו זו לא היתה נטולת הצדקה שכן, אלדד הורחק ממשרת מ”מ פרקליט המדינה בצורה גסה ואסרטיבית שיש בה לעורר חשד נוסף. עפ”י הדין, פרקליט המדינה הוא הגורם היחיד שיכול להורות על חקירת היועמ”ש, החלטת היועמ”ש למנות את עצמו למ”מ פרקליט מדינה, בעת הזו, לאור כל הגילויים ועל רקע החשדות המיוחסים לו, נגועה בחוסר תום לב ובניגוד עניינים הזועק השמיימה והינו בגדר “החתול ששומר על החלב”. לא יעלה על הדעת שהחשוד לכאורה יהא אמון על המערכת
שאמורה לחקור אותו ויהיה זה ישמור על “ראיית הזהב” שיש בה לסכל כל יכולת לחקור אותו בעתיד”.

היועמ”ש פעל לשתול חפרפרת בפרשת הרפז
“עוד יצוין כי מחומרים שפורסמו ע”י בועז גולן מערוץ 20 עולה כי בהקלטת השיחות בין היועמ”ש לרמטכ”ל דאז, עדכן היועמ”ש “זה שאני שם מישהי מאצלי… מישהו שישמור עלינו”, ככל וציטוט זה נכון הרי שהחשד לשיבוש חקירה חמור מאוד, היועמ”ש פעל לשתול “חפרפרת” לכאורה בחקירת פרשת הרפז.

מנדלבליט. פעל לשתול חפרפרת מטעמו. צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

עורכי הדין חוזרים ודורשים ממבקר המדינה לפתוח בבדיקה מיידית: “מוסד מבקר המדינה ידוע בתפקידו המרכזי בחקירת מקרים מעין אלה אשר הביאו לפתיחת הליכים פליליים כנגד המעורבים. אנו בטוחים כי השאלות הקשות וחשדות שעולים במכתבנו זה יש בהם כדי להרים כורח המציאות לפתיחה מיידית בבדיקת הנושא. יש לברר את עומק קשירת הקשר, ככל וקיים, שיצר מצב בו הקלטות חוסות תחת צו איסור פרסום תקופה ממושכת ללא כל הסבר. ככל ויש חלקים הפוגעים בביטחון המדינה או הפוגעים בצנעת הפרט יש לבודד אותם ולפרסם את כל מה שהציבור רשאי וצריך לדעת”.

שר המשפטים אמיר אוחנה. יפתח בוועדת חקירה?

עורכי הדין התייחסו לטענות כי הדברים כבר נבדקו ונידונו על ידי גורמי אכיפת החוק וכתבו: “הגילויים החדשים בפרשה, אשר פורסמו לאחרונה וצוינו לעיל, לא היו לנגד עיני מבקר המדינה דאז ו/או הגורמים הרלוונטיים בפרקליטות המדינה ו/או בפני בית המשפט שדן בעניין וכן בפני ועדת האיתור שאם לא כן, סביר להניח כי התוצאות וההחלטות היו שונות מכפי שהן כיום ומכאן כי בדיקת המבקר בעת הזו חשובה והכרחית ואין בה כדי לחזור על בדיקות שכבר נעשו. לאור כל האמור לעיל, ולאור חשיבות העניין והאינטרס הציבורי הגלום בו לשם השבת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, אנו פונים לכבוד מבקר המדינה לפעול בהתאם לסמכותו  ולבדוק נושא זה בהקדם האפשרי ובדחיפות הנחוצה שאם לא כן, ייתכן וייגרם נזק בלתי הפיך לראיות ולאמון הציבור במערכת.

למרות האמור לעיל מבקר המדינה כבר ענה הבוקר לח”כ שלמה קרעי כי אין בסמכותו לבדוק עניין זה.

אלדר ממן

אלדר ממן


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.