קראו לו ה"רבי המרקד", "הרב של ההיפים" ואפילו ה"רב הניו-אייג'י הראשון", אבל הוא ראה את עצמו כ"רבי של הרחוב". הרב שלמה קרליבך, שזרם מוזיקלי שלם קרוי על שמו, היה בחייו דמות מעוררת מחלוקת, 24 שנים אחרי, נראה שדמותו נכנסה ללב הקונצנזוס, סיפוריו ודרשותיו הופצו ברחבי העולם, מנייני קרליבך צצו בקהילות רבות, נעימותיו חדרו אף לבתי כנסת השמרניים ביותר וזמרים חידשו עיבודים לשיריו.

 

הוא הוציא בחייו 27 אלבומים, הלחין כ-600 ניגונים, הופיע בכ-4,000 קונצרטים והשפיע ישירות על עשרות אלפים ברחבי העולם, אבל הרב קרליבך לא היה רק זמר או מוזיקאי, כל מה שעשה היה מתוך עוצמה אדירה של נתינה ואהבה לכל אדם שפגש. זו הסיבה שהוא הצליח לגעת בכל כך הרבה יהודים, וגם שאינם יהודים, במקומות הנידחים ביותר בעולם.

על המכתבים שלו היה חותם: 'שלמה בן פסיא, המשוגע מרוב אהבה לכל יהודי, משוגע מרוב אהבה לירושלים, וברוב שיגעון, עדיין מאוהב בכל העולם'. בהר המנוחות, כמידי שנה, התקבצו מאות מתלמידיו וחסידיו עם כלי נגינה, באופן ספונטני בלי אף מנהל או מנצח, כל אחד מרגיש בנח להצטרף למנגינה הזו. על אף שסביר להניח שרובם כלל לא הכירו אותו באופן אישי, כל אחד מהמקום שלו מתחבר לרוח והאהבה באינסופית של האיש המיוחד הזה.

יעל צימרמן

יעל צימרמן