צריך ליטול ארבעת המינים, אבל מה הסיבה לנענוע שלהם מצד לצד? הבאנו לכם חמש סיבות למנהג נענוע ארבעת המינים:
הסיבה הראשונה: הכרה במלכותו של בורא עולם
1. כך דברי רבי יוחנן, תנא שחי לפני כ-2000 שנה, בתלמוד הבבלי: "מוליך ומביא (את הלולב לכל הצדדים) – למי שהארבע רוחות שלו. מעלה ומוריד (למעלה ולמטה) – למי שהשמים והארץ שלו".
כלומר, על פי דברי רבי יוחנן, אנו מניפים את ארבעת המינים כחלק מהמצווה, על-מנת לבטא בכך את הכרתינו במלכות ה' בעולם – בכל מקום.
הסיבה השנייה: הגנה ממזג אויר רע
2. כך דברי רבי חמא בר עוקבא, בשם רבי יוסי ברבי חנינא לפני כ-2000 שנה: "מוליך ומביא – כדי לעצור רוחות רעות. מעלה ומוריד – כדי לעצור טללים (גשמים) רעים".
מאחר ובחג הסוכות המשנה אומרת שנידונים על המים – כלומר על כמות, מועד ואיכות הגשמים שירדו במהלך השנה, אנו נוטלים ארבעה מינים אלו הצריכים לכמות גדולה של מים ע"מ לגדול, מנענעים אותם לכל כיוון ואומרים לפני בורא עולם: "כשם שאי אפשר לארבעת המינים הללו בלא מים, כך אי אפשר לעולם בלא מים; וכשאתה נותן לנו מים, אל יבואו רוחות רעות לשחת את הברכה, ולא ירדו עלינו טללים להזיק לה, אלא יבואו המים רק לברכה".
סיבה שלישית: אות לניצחון
3. רבי דוד אבודרהם, פרשן שחי במאה ה-14 בספרד, נותן הסבר מעניין למנהג, וכותב כך: "והטעם שאנו מנענעין הלולב, להודיע כי ניצחנו את כל המקטרגין עלינו.. כדרך המלכים הנוצחין ותופשין העיירות, לוקחין הרומח ואות המלכות תלוי עליו ועולין על ראש המגדל ומוליך ומביאה לכל רוח להודיע כי המלך ניצח את הכל".
כלומר, על פי דבריו מעשה זה בא לבטא את שמחתנו בניצחון על המקטרגים עלינו בימי הדין שקדמו לסוכות, והבעת מרותנו למלך שהכריע את הדין – בורא עולם, בכך שאנו מניפים את המצווה שציווה עלינו – שהיא סימן המלך – כמו רומח שעליו אות המלכות – המונף בניצחון.
סיבה רביעית: לזכור שעם ישראל מחזיק את העולם
4. רבי פנחס מקוריץ, מתלמידי רבי ישראל בעל שם טוב ומגדולי תנועת החסידות, משווה את נענועי ארבעת המינים לנענועי התפילה (כלומר אותם "נדנודים" שאדם המתפלל מתנדנד קדימה ואחורה ולצדדים), ואומר, שהגמרא מביאה את הפסוק "כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאום ה'", והגמרא מסבירה: "כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות, כך אי אפשר לעולם בלא ישראל".
הנענועים לכל "הרוחות" – הכיוונים, מסביר רבי פנחס, מבטאים עניין זה שעם ישראל מחזיק את העולם (וממילא זו גם בקשה לה' – שיקבל תפילתנו, ובעיקר מסר לנו – שנבין את המקום הגבוה שלנו ביחס לכל העולם, ובכך נעריך את עצמנו יותר ונבוא להתכוון בתפילה).
סיבה חמישית: לעורר את המיואשים
5. . רבי נתן מברסלב, תלמידו וממשיך דרכו של רבי נחמן מברסלב, מסביר שעיקר מטרת הנענועים הם "לנער" ולעורר את המיואשים, כלומר אלו שעושים חטאים ואינם מאמינים בכוחות של עצמם "להתאפס" ולעלות חזרה לדרך הישר.
בהסבר ארוך שנותן על כל מין, הוא משווה את המיואשים הללו לערבות; ומסביר שעיקר מטרת הנענוע הוא "לנער" ערבות אלו – מיואשים אלו – שלא יאבדו תקווה.
"נוע, נוע! סוף".