שר הכלכלה, ניר ברקת, הציג לממשלה (יום ראשון 15.10) תכנית סיוע לעסקים הכוללת דחיית תשלומים ופריסת תשלומים של מע"מ ומס הכנסה, הרחבת מסגרות אשראי לעסקים בבנקים, דחיית תשלומי ארנונה והקפאה של הליכי גביית חובות וריבית פיגורים בגינם – כל הדחיות עד לתחילת 2024.
בנוסף, מציע שר הכלכלה הארכה אוטומטית של רישיונות והיתרים לעסקים. להערכת השר היקפי הסיוע הנדרשים הם 2.5 מיליארד שקלים לחודש לחימה ועוד 750 מיליון שקלים עלות מימון להלוואות של 5 מיליארד שקלים לעסקים ובתוספת 800 מיליון שקלים בגין שיקום והתאמה של עסקים.
בהמשך החליטו ראש הממשלה ושר האוצר להעניק סמכויות נוספות לקבינט החברתי-כלכלי במטרה לנהל את המערך האזרחי במהלך המלחמה. ראש הממשלה ביקש משר האוצר לקבל על עצמו את ניהול הקבינט בפועל. גם הרכב הקבינט שונה, כך שיכללו בו גם חברי הממשלה החדשים: גדעון סער, חילי טרופר, יואב קיש, אריאל בוסו ויעקב מרגי ויפעת שאשא ביטון תשמש בו משקיפה.
מהערב (ראשון) תושבים שפונו מבתיהם ב-24 יישובים בעוטף, בין אם מרצונם ובין אם בהוראת פיקוד העורף, זכאים להגיש בקשה לקבלת סיוע מידי של 1,000 שקלים לנפש – עד למקסימום 5 נפשות למשפחה.
מדובר בכ-16,000 תושבים בלבד, המתגוררים במרחק של עד 7 ק"מ מגבול הרצועה ואינם כוללים תושבים באזורים מוכי לחימה, כמו אופקים ואשקלון, ששיעור ניכר מתושביהן התפנה, בעיקר מרצונו. מדובר בסכום ראשוני להתארגנות שעלותו למדינה תגיע לכ-80 מיליוני שקלים.
עלות נוספת שאושרה היא לאירוח המפונים שגרים במרחק של עד 7 ק"מ מגבול הרצועה. מדובר בתקצוב ל-21 יום בשלב הזה בהיקף של 500 שקלים למבוגר ו-250 שקלים לילד ללילה.
לפי שעה עוסקים ובעלי עסקים באזורי הלחימה וגם באזורי המוכנות הגבוהה בצפון עדיין לא יודעים כיצד יפוצו על הפסד הכנסותיהם. כפי שנחשף באירועים הביטחוניים הקודמים, כמו גם בסגרים של הקורונה, אין לישראל מדיניות פיצוי אוטומטית, או אפילו עקרונות קבועים למקרי חירום שכאלה, ובכל מקרה כזה הממשלה דנה מחדש על עקרונות הפיצוי הנדרשים.
הפעם ברור לאוצר ולגורמי הממשל האחרים שקודם כל צריך לשאת בהוצאות הפינוי של היישובים בעלי הסיכון הגבוה. לפי הסיכום באוצר משפחות שבתיהן נפגעו יוכלו לקבל מקדמה מקרן הפיצויים של מס רכוש כבר כעת, לפני ההערכה הסופית של הנזק. ומכיוון שנציגי מס רכוש עדין לא יכולים להגיע לאזורי הלחימה, סוכם עם ראשי המועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון ושער הנגב, כי אלה יעבירו רשימה של פרטי הקשר של המשפחות שבתיהן נפגעו ואלה יוכלו לקבל את המקדמות מיידית.
עובדים שנעדרים ממקום עבודתם עדין לא יודעים כיצד יפוצו. לפי המקובל נראה שמי שנעדר ממקום עבודתו לבקשת המעסיק, יפוצה רק במקרה שההיעדרות תימשך חודש ימים, או יותר. במקרה זה, כמו ביציאה לחל"ת בקורונה, העובדים יקבלו פיצוי אחרי שינוכו ימי אכשרה, כמקובל בהיעדרויות כגון מחלה, וככל הנראה ינוצלו ימי חופשה שלהם.
עוד יממנו העובדים על חשבונם את ההטבות הסוציאליות, כמו הפרשות פנסיוניות, צבירת ימי חופשה, קרנות וכל הפרשה סוציאלית אחרת, שכן המעסיקים לא חויבו בהפרשות אלה גם בתקופות החל"ת הארוכות במשבר הקורונה.
לאוצר ולממשלה ברור שיהיה צורך בפיצוי עסקים על בסיס הירידה במחזוריהם, אך עדין לא נקבע מנגנון הפיצוי הזה ועל מי הוא יחול. כידוע, לא רק עסקים באזורי הלחימה נפגעו, אלא עסקים בכל רחבי הארץ שנסגרו – חלקם בהוראת פיקוד העורף וחלקם מעצם העובדה שהאזרחים לא יוצאים מבתיהם בתקופת הלחימה.
בינתיים רשות המיסים, לבקשת שר האוצר, פרסמה הנחיות לפיהן היא דוחה את מועדי הגשת הדוחות השנתיים ודוחות המע"מ בכחודש ימים והיא תימנע מפתיחת הליכי גביה חדשים, או במימוש הליכי גביה שהחלו. יצוין שלא מדובר במחיקת חובות, אלא בדחייתם בלבד וללא עצירה של חיוב ריבית והצמדה בגינם.
הרשות גם תגלה רגישות כלפי חיוב נישומים שנמצאים במילואים. בעניינים אלה ניתן לפנות לרשות גם בבקשות פרטניות – הן במקרה של קשיים של בעלי עסקים והן במקרים של שכירים ועצמאיים.