בתנועה הקיבוצית ממשיכים לקדם את קליטת המסתננים בקיבוצים שונים ברחבי הארץ, כך פורסם ב"ידיעות אחרונות". "הצהרות נתניהו על העברת מבקשי המקלט לקיבוצים לא מפחידות אותנו", אומרים בתנועה.
עד כה קלטו קיבוצים בצפון ובדרום עשרות פליטים. "השאיפה שלי היא להגיע ל־100 קיבוצים קולטים, אבל רק בחופשת הקיץ יתאפשר מהלך הקליטה המלא", אומר מרכז ההתנדבות בתנועה הקיבוצית, ד"ר אבי עופר.
בשבועות האחרונות נקלטה משפחה של מסתננים מאריתראה בקיבוץ סאסא שבגליל, ושלוש משפחות מסתננים נוספות בדרך. "גרנו בצפיפות בדרום ת"א, היה קשה. אני מודה לקיבוץ על הקליטה. בהתחלה חששתי ללכת אל הלא נודע, בדקתי בגוגל איפה זה סאסא וחשבתי שזה בכלל בלבנון, אבל הסבירו לי שזה בארץ. עזבתי קהילה שלמה, אבל היום טוב לי. גם הבנות שלי שמחות ומחייכות. מצאנו בית חם ואוהב", סיפרה אם המשפחה.
אב המשפחה המאמצת, לו שני ילדים קטנים, מסביר: "אני מרגיש שזה הדבר הנכון לעשות ונרתמנו לקלוט את המשפחה כחלק מיוזמת הקיבוץ. האם כבר מועסקת בחדר האוכל והבנות נקלטו במערכת החינוך ומצאו בית חם, מחבק ועוטף. בתום חופשת הפסח הן יחבשו את ספסל הלימודים".
ראש המועצה האזורית גליל עליון, גיורא זלץ, מספר כי 12 מתוך 29 הקיבוצים במועצה נערכים לקליטת המסתננים הבלתי חוקיים. "אנחנו לא צריכים את האמירות של נתניהו, והגירוש בעיניי לא רלוונטי. מספר פליטים כבר נקלטו, וכמובן שיש להיערך בהתאם ולדאוג לבתי ספר, לבתי ילדים ולמקומות עבודה, בדיוק כמו שנרתמנו לקלוט עולים מחבר העמים. אחד הערכים החשובים הוא לעזור לגר, ליתום ולאלמנה ואצלנו זו דרך חיים".
יחד עם זאת, ישנם גם קיבוצניקים שסולדים מקליטת המסתננים בקיבוצים. עמירן שוסטר, 60, מכפר סאלד, משתף: "מצד אחד אני מרחם עליהם, אבל מצד שני זה די מפחיד אותי להכניס עם זר לתוכנו, רובם ככולם לא יהודים ובעלי מנהגים אחרים. בסוף, אין להם עם מי להתחתן ואיך להקים משפחות ולעם היהודי זה לא טוב. עכשיו אנחנו מוצגים כמצילים עם אחר, אבל לטווח הארוך אנחנו מאד נסבול מזה. הם בסופו של דבר יחזקו את בני המיעוטים שבינינו ויגדילו את כמותם בארץ. זו תהיה בכייה לדורות".