יושב ראש הכנסת והסגנים אישרו את הנחת הצעת חוק חסינות כוחות הביטחון באירועים מבצעיים, התשע"ח 2018 לקראת העברת ההצעה לוועדות הכנסת. הצעת החוק שגובשה על ידי סגן שר הביטחון הרב אלי בן דהן תקודם על ידי חברת הכנסת שולי מועלם (הבית היהודי) לצד חברי כנסת מסיעות נוספות.
ההצעה שזכתה לשם "חוק אלאור אזריה" הונחה בתחילת השבוע, ימים ספורים לפני יום השנה לאירוע בו הלוחם אלאור אזריה ביצע את הירי במחבל בתל רומידה ויומיים לאחר שלוחמים מגדוד מעורב ירו למוות באירוע מבצעי וכעת נחקרים במצ"ח.
בניגוד לאירוע בו הורשע אלאור אזריה הצעת חוק החסינות מותאמת בדיוק לאירוע בו הלוחמים מהתקרית ביריחו נחקרים במצ"ח, אירוע בו נשלחו למשימה מבצעית של מעצר מבוקשים ובמהלכו הותקפו על ידי המון כשאחד מהם ניסה לרצוח לוחם באמצעות מוט ברזל ונורה תוך כדי שהלוחם הגן על חייו. החקירה והתחקיר המבצעי מתמקדים בין היתר במה שקורה לאחר הירי ולאחר שמספר לוחמים נוספים מגיעים לזירה לסייע לחברם ומבלי להבין שהוא נורה בבטנו הם מנטרלים אותו באמצעות נשק קר.
"חוק החסינות למען לוחמים נועד בדיוק לצורך המקרה הזה" מסביר גורם משפטי המעורה בחוק. "ההצעה מיועדת להעניק חסינות לאנשי כוחות הביטחון שביצעו פעולות בהן עולה חשד לעבירות פליליות במהלך אירועים מבצעיים בדיוק כמו במקרה הזה", הוא מסביר.
ההצעה לא כוללת חריגה מפעילות
כפי שפורסם בערוץ 20 את הצעת החוק המקורית כאמור החל לקדם סגן שר הביטחון ח"כ הרב אלי בן דהן מהבית היהודי וכעת הוא עובר לידי ח"כ שולי מועלם שתעבוד על קידום החוק לצד מספר חברי כנסת נוספים. באתר הכנסת כבר מופיעה קיומה של הצעת החוק וכפי שחשפנו בעבר בליבת ההצעה נכתב כי "החוק בא במטרה לקבוע כי אנשי כוחות הביטחון ייהנו מחסינות לפעולות שביצעו או פעולות שנמנעו מלבצע והכל לפני, אחרי ותוך כדי אירוע מבצעי או אירוע טרור שלא בפעילות המבצעית השוטפת של היחידה בה עובד או משרת איש כוחות הביטחון", כך נכתב בהצעה.
על פי הצעת החוק מי שיהנה מהחסינות הוא כל חייל, מפקד וקצין בצה"ל בשרות חובה, סדיר, מילואים, עובד שרות הביטחון הכללי, שוטר או קצין משטרת ישראל, שוטר או קצין משמר הגבול, איש משמר הכנסת, מישר, משרת בשירות אזרחי-ביטחוני או כל איש כוחות הביטחון בארגון מודיעין או ארגון מבצעי ששר הביטחון בחקיקת משנה יחליט כי יהיה חלק מחוק זה. בהצעת החוק נכתב עוד, "איש כוחות הביטחון לא יישא באחריות פלילית ולא ייחקר חקירה תחת אזהרה ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל פעולה שביצע או פעולה שנמנע מלבצע או מעשה שעשה או מעשה שנמנע מלעשות לפני או במהלך אירוע מבצעי והכל אם היתה הפעולה לשם מילוי תפקידו או שלא במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו, כאיש כוחות הביטחון".
בחוק ישנה הסתייגות ברורה שלא להגן על מי שביצע עבירות כגון ביזה, השחתת ציוד, לקיחת שוחד, בריונות, עבירות מין, כלפי בלתי מעורבים או מעורבים באירוע המבצעי.
בחודש פברואר האחרון התקיימה ישיבה בוועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון בכנסת בראשות ח"כ אמיר אוחנה. במהלך הדיון בו השתתפה ראש ענף מחקר במחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל (סא"ל יעל טופל -נ"א) נתון לפיו 59% מהלוחמים בצה"ל סבורים שלא יקבלו גיבוי מהפקדים במידה ויעשו טעות מבצעית. באותה ישיבה, תיאר נציג נציב קבילות חיילים, סא"ל ברק ברודי, כי יש מגמה של ירידה באמון חיילי צה"ל כלפי המפקדים.
"יותר ממחצית לוחמי צה"ל, יוצאים ומשתתפים באירועים מבצעיים כאשר הם בתחושה שאין להם גיבוי מהמפקדים", הסביר עו"ד אייל פלטק. "מגוון האיומים העומדים בפני הלוחמים היום הינם מגוונים והחשש מפני פעולה לא נכונה וחשיפה ל"דין פלילי", גורמת להיסוס בקבלת החלטה ובאיבוד זמן יקר העלול לפגוע בכוחותינו" הוא טוען בדבריו.