"בית הכנסת של סנט תומאס" באיי הבתולה של ארצות הברית הוא אחד משני בתי הכנסת הכי עתיקים בארצות הברית. הוא נבנה במאה ה־17 כשהאיים הקריביים היו בשליטת ממלכת דנמרק. באותה תקופה התגוררו באי יהודים בודדים, אבל לא הוקמה קהילה רשמית.
באמצע המאה ה־18, כחלק מהעיסוק בסחר של קני סוכר ופירות שהפך את האזור למוקד כלכלי משגשג, הגיעו לסנט תומאס מהגרים יהודים ממוצא ספרדי פורטוגזי. עקב כך, היה צורך בהקמת בית עלמין יהודי שנוסד באמצע המאה. בשיאה, מנתה קהילת סנט תומאס כ-400 חברים.
בשנת 1796 נוסדה קהילת "קהל קדוש ברכה וגמילות חסדים". עם הקמת הקהילה, הוחלט על בניית מבנה קהילתי שישמש כבית כנסת. הבנייה הושלמה בשנת 1,803 אבל הוא נשרף כשנה לאחר מכן. הקהילה פעלה כדי לשחזר את המבנה, אך לרוע המזל בשנת 1,806 שוב עלה באש.
השטח שעליו עומד בית הכנסת כיום, נרכש בשנת 1,813 ועליו בנו בית כנסת קטן שפורק אחרי כעשור כדי לבנות בית כנסת גדול יותר עבור כל חברי הקהילה. לרוע המזל, גם המבנה הזה עלה באש בשנת 1,831 כאשר פרצה שריפה גדולה שכילתה למעלה מ־800 מבנים בבירת האי, שרלוט אמאלי.
למרות שבית הכנסת נפגע אנושות, שרדו בו שתי מגילות תורה ו"נר התמיד" של הקהילה. בשנת 1,833 נבנה על אותו השטח בית כנסת חדש שעומד על תילו עד היום ומשמש את הקהילה היהודית הקטנה באי. מבנה זה, הוא כאמור אחד מבתי הכנסת העתיקים בארצות הברית.
בית הכנסת בנוי מתערובת של חומרים מקומיים שנמצאים בשפע על האי: אבנים, סיד, חול ודִבשָׁה. חזית המבנה, בן קומה אחת, עוצב בהשראת סגנון "התחייה היוונית". חלונותיו המעוגלים עוצבו בהשראה גותית, העמודים התומכים בחלל הפנימי עשויים אבנים בעיצוב טוסקני, מחיצות עץ דקות מפרידות בין עזרת הגברים והנשים ובחזית בית הכנסת יש חצר קדמית.
בית הכנסת:
בשל החשיבות ההיסטורית שלו מבנה בית הכנסת הוכר בשנת 1,997 הן כאתר במרשם של מקומות היסטוריים בארצות הברית, והן כאתר ציון דרך לאומי. המבנה הוא אחד משלושה ציוני דרך לאומיים באיי הבתולה.
למרות אסונות הטבע שפקדו את הקהילה מאז הקמתה, הקהילה היהודית ממשיכה לקיים תפילות במקום.
בספטמבר 2017, היכה הוריקן קטלני באיים הקריביים ובית הכנסת ספג נזקים קשים אבל המשיך לשרת כמרכז הרוחני וקהילתי של יהודי האי סנט תומאס, וכיום פועל בו גם מוזיאון שמציג את ההיסטוריה העשירה של הקהילה.