חמישים יום לאחר יום הכיפורים, כ"ט בחשוון, מציינת העדה האתיופית את חג הסגד.
החג מבוסס על אירוע המתואר בספר נחמיה: "וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה נֶאֶסְפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים וַאֲדָמָה עֲלֵיהֶם. וַיִּבָּדְלוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר וַיַּעַמְדוּ וַיִּתְוַדּוּ עַל חַטֹּאתֵיהֶם וַעֲוֹנוֹת אֲבֹתֵיהֶם. וַיָּקוּמוּ עַל עָמְדָם וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת ה' אֱ-לֹהֵיהֶם רְבִעִית הַיּוֹם וּרְבִעִית מִתְוַדִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים לַה' אֱ-לֹהֵיהֶם".
באתיופיה היו היהודים עולים בעלייה המונית אל ההרים שבסביבת מגוריהם, נשאו תפילות לשלום ציון וירושלים וגזרו על עצמם צום. זאת, כחלק מחשבון נפש ציבורי, המצטרף לחשבון הנפש הפרטי של יום הכיפורים. חשבון הנפש הציבורי אמור לאפשר לציבור להיות ראוי לצאת מן הגלות ולעלות לירושלים.
בשבירת הצום היו הקייסים בוצעים את לחם הדאבו, המסמל את לחם הפנים שהיה בבית המקדש, ולאחר מכן התקיימה סעודה חגיגית שלוותה בשירה וריקודים.
מאז שזכו לעלות ארצה, החג נחגג מדי שנה בתפילה המונית בטיילת ארמון הנציב בירושלים, כדי להביט ממנו אל הר הבית. התפילה מתקיימת בהובלת הקייסים של העדה ובנוכחות אלפים מבני הקהילה, אישי ציבור, חניכי תנועות נוער ורבים נוספים.
בשנת 2008 אישרה הכנסת את חוק חג הסגד, לפיו החג יצוין על ידי המדינה בעצרת מרכזית ובפעילויות חינוכיות.
מתווה לחגיגות הסגד
אולם השנה גם חגיגות הסגד יצטרכו להיות מותאמות להגבלות הקורונה. משום כך, מרכז ההסברה של המטה לטקסים ולאירועים ממלכתיים פרסם את מתווה החג לאור המגבלות.
העצרת המרכזית תיפתח בבוקר בתפילת הקייסים שתועבר בשידור חי, לאחר מכן ישודר טקס הברכות הממלכתי שיצולם מראש, ובסופו – סיום התפילות ושבירת הצום.
לגבי קיום התפילות, פותח מתווה שדומה לאופן בו התקיימו התפילות בכותל בחגי תשרי. לפי הנהלים, התפילה תהיה סגורה לציבור הרחב אך תשודר במלואה ברשת ובטלוויזיה; למתחם התפילה יורשו להיכנס הקייסים בלבד; התפילה תתקיים רק תחת כיפת השמיים ובקפסולות של 20 איש; ועוד עשרה סעיפים שמסדירים את התפילה תחת המגבלות.
"חג הסגד מסמל את הייחודיות של קהילת ביתא ישראל", אומר איש התקשורת איינאו פרדה סנבטו. "הסגד נותן ביטוי לקיומה של ההנהגה הרוחנית, כאשר היא מובילה את האירוע הרוחני הגדול בהשתתפות אלפי מאמינים, ובו הם מלמדים אותנו מהתורה הקדושה.
"אולם השנה, כפי שלא חגגנו בחיק המשפחה את שאר חגי ישראל, כך לא נוכל לחגוג את חג הסגד באווירה רוחנית. אתמול השתתפי במפגש עם הכהנטוץ' (הקייסים, ר"א) ביבנה והוחלט שהציבור לא יגיע לתפילה המרכזית בטיילת ארמון הנציב. הרגשתי את הצער והכאב של ההנהגה הרוחנית על כך שהיא תיאלץ לקיים את התפילות לבד".