מלחמת השחרור.
מדינת ישראל הקטנה שאך אמש נולדה כבר מתמודדת עם איום בקנה מידה היסטרי. צבאות ערב תוקפים מכל עבר ויהודים רבים ברחבי העולם מבקשים לבא ולסייע לאחיהם במלחמתם הצודקת על הארץ. גם יהודי מצרים החלו מגיעים חרף האיסור מצד השלטונות. הממשלה המצרית פונה לרב הראשי של קהיר דאז בבקשה להוציא פסק האוסר לעלות לארץ. הרב עובדיה יוסף מסרב להוציא פסק ואף מעודד את העולים. השלטונות זועמים ומכנים אותו רב "ציוני" וסוכן חשאי של ישראל.
לימים יתברר כי לא נפל רבב בכל התארים שהצמידו לו.
הרה"ג עובדיה יוסף זצוק"ל, על אף שהיה מזוהה עם תנועת ש"ס, הצליח לקבץ אליו את כולם. בהלוויתו צעדו אחר המיטה ציונים לצד חרדים, אנשי העיר לצד אנשי הכפר בכיפות סרוגות שחורות ושקופות מלהכיל את גודל האהבה לתלמיד חכם הענק הזה שכמה שהתקשורת ניסתה לסכסך ולפלג בינו לבין העם היא כשלה במשימתה. יעידו מליון האדם שצעדו אחר מיטתו.
הדאגה והאהבה שלו לצאן מרעיתו הפילה את כל המסכים. גם אם לא היסס לרגע לומר את דעותיו בנחרצות.
לכולם הוא היווה סוכן חשאי.
שמע את רחשי ליבם, שמח בשמחתם, כאב את כאבם והעתיר בעבורם בחשאי אצל יושב מרומים.
סיפורים רבים נקשרו בדמותו שנדמה שהיתה כאן מאז ומעולם הפסקול שלצד החברה הישראלית.
הרב עובדיה יוסף זצ"ל לקח חלק באבני הדרך המשמעותיות בחייה של המדינה הצעירה. הוא חצה את הארץ לאורכה ולרוחבה רק כדי שעוד יהודי ידע לומר "שמע ישראל".
וגם אם לא שמענו סיפורי מופתים ידענו כולנו שהמופת הגדול היה שקידתו העצומה בלימוד התורה, ובקיאותו בכל המפרשים בין אם מחכמי ספרד או אשכנז. כך יכולנו לשמוע אותו מתחיל שיעור כשהוא מצטט את רבי לוי איש הורביץ ומסיים במרן הבית יוסף ועל הדרך מתבל הכל בשלל סיפורים בחוש ההומור היחודי לו.
איפה כל זה התחיל?
שימו רגע לנגד עיניכם את התמונה הבאה, הרב עובדיה יוסף בצעירותו עומד על סולם גבוה בתוך חנות ספרים ישנה ומלאה בכל מה שאהב ורק מפאת חסרון הכיס נאלץ לבלות בראש הסולם ימים ארוכים עד שסיים את כל מה שהיה לבעל החנות להציע. רק דמיינו את פניהם של הלקוחות באותה חנות. והסולם הזה שכעת בשמים עודנו מוצב ארצה חזק ואיתן. בזכות אהבת התורה שלו ואהבת ישראל שבו הוא התקבל בשמחה עצומה גם בתוככי חצרות החסידים, בחתונת בנו של האדמו"ר מבעלזא בשירה אדירה של מסכת חייו :"אשורר שירה לכבוד התורה".
אבל, משימת חייו הגדולה מכל היתה להרים את עולם התורה הספרדי שספג את מהלומת כור ההיתוך בבואו ארצה. המשימה הצליחה. או במילותיו שלו: "להחזיר עטרה ליושנה".