"מה יקרה אחרי שלא יהיה עוד מי שיספר את הסיפור הנורא ההוא? סיפור של דור שהקריב את עצמו עבורנו, וההורים שלי ז"ל ביניהם", כתב אמש (ג') היוצר ארקדי דוכין על השיר החדש והכואב 'השורד האחרון' שהוציא לכבוד יום הזיכרון לשואה ולגבורה שיחול הערב (ד').
"הזיכרון שלנו חמקמק, הנפש נוטה לשכוח. השורד האחרון הזה ניצב לבד מול כל אלה שהחיים שלהם ממשיכים, שלא נעצרו. מדד הבושה הולך ומאבד מעצמו", הוא ממשיך. "בעיניי השיר הזה סופר חשוב. צריך לזכור, לכבד, לספר לעולם, ולא רק כאן בישראל".
כותב השיר, איש התקשורת והפזמונאי יואב גינאי, כותב את המילים החריפות האלו מדם ליבו, כבן למשפחה שנספתה בשואה. הוא מספר שזהו שיר מחאה שכתב בעקבות גל של כתבות על שורדי שואה בודדים שהגיעו לפת לחם. השיא היה הדיווח על טקס מנהיגי העולם המפואר שנערך ביום השואה הבינלאומי בירושלים – שבו לא נמצא מקום פנוי לניצולי השואה עצמם.
"בעיניי חובה לתרגם את הטקסט הזה לעשרות שפות של אומות העולם הזה", מסכם דוכין, "'השורד האחרון' מוקדש ליקירינו לעד".
לזכרם.
מילות השיר:
אֲנִי הוּא הַשּׂוֹרֵד הָאַחֲרוֹן אָז תִּסְתַּכְּלוּ לִי בָּעֵינַיִם
הָאַחֲרוֹן שֶׁעוֹד מֵעִיד בְּגוּף רִאשׁוֹן וְגַם זוֹכֵר כָּל פְּרָט
אֲנִי הוּא הַשּׂוֹרֵד הָאַחֲרוֹן מַבִּיט עַכְשָׁו אֵל הַשָּׁמַיִם
כָּל אַחְיוֹתַי וְכָל אַחַי כְּבַר נִפְרְדוּ, הִתְמוֹסֶסוּ לְאַט
אֲנִי הָאַחֲרוֹן וְאַחֲרַי – תִּרְאוּ הַכֹּל יִהְיֶה רָגוּעַ
לֹא תִּצְטָרְכוּ לִדְאֹג יוֹתֵר אֵיךְ אֲנִי חַי וּמָה שְׁלוֹמִי בִּכְלָל
כָּל הַטְּקָסִים יִהְיוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר יָפִים וְיִמָּשְׁכוּ שָׁבוּעַ
הַנְּאוּמִים יִהְיוּ דּוֹקְרִים יוֹתֵר וְאֵשׁ תָּמִיד תַּמְרִיא אֵל עַל
אֲנִי הָאַחֲרוֹן וְהַסּוֹפִי – אַחֲרַי הַכֹּל יִהְיֶה נוֹרְמָלִי
כִּי לֹא יִהְיוּ עוֹד כַּתָּבוֹת עַל נִצּוֹלָהּ אַחַת שֶׁרְעֵבָה
וְהַמַּצְפּוּן יִשְׁקַע לַבֶטַח בַּחֲלוֹם מָתוֹק מְעַט בָּנָלִי
בַּלִּי רְעָשִׁים עַל קִצְבַּאוֹת רָעָב וּמְצוּקָה מַעֲלִיבָה
קוֹל הַצְּפִירָה יַרְעִיד מִתּוֹךְ הַלֵּב לְדוּמִיָּה שֶׁל דָקוֹתָיִים
בְּרַדְיוֹ יְשַׁדְּרוּ "הָעֲיָרָה בּוֹעֶרֶת" וְקַדִּישׁ כְּלָלִי
הַטֶּקֶס יִתְקַצֵּר בְּשֵׁשׁ דַּקּוֹת, פָּחוֹת נְאוּם אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם
כִּי לֹא יִהְיֶה כְּבַר אַף אֶחָד לוֹמַר דְּבַר מָה בְּשֵׁם הָנִיצוֹלִים
הַזְּמַן דּוֹהֵר מַשִּׂיג אֶת הַשָּׁעוֹן אִתּוֹ גַּם שְׁעָתִי תַּגִּיעַ
פִּתְאוֹם הַפִּיל בְּחַדְרְכֶם יִמוֹג וְאֶבֶן מִלִּבְּכֶם תָגוֹל
אֲנִי הוּא הַשּׂוֹרֵד הָאַחֲרוֹן אַחֲרַי הַזִּכָּרוֹן יַפְצִיעַ
טָהוֹר, רָהוּט, פּוֹלִיטִי וְנָכוֹן – בְּדִיּוּק עַל פִּי הַפְּרוֹטוֹקוֹל
אֲנִי הָאַחֲרוֹן וְהַסּוֹפִי – אַחֲרַי הַכֹּל יִהְיֶה נוֹרְמָלִי
כִּי לֹא יִהְיוּ עוֹד כַּתָּבוֹת עַל נִצּוֹלָהּ אַחַת שֶׁרְעֵבָה
וְהַמַּצְפּוּן יִשְׁקַע לַבֶטַח בַּחֲלוֹם מָתוֹק מְעַט בָּנָלִי
בַּלִּי רְעָשִׁים עַל קִצְבַּאוֹת רָעָב וּמְצוּקָה מַעֲלִיבָה
אֲנִי הוּא הַשּׂוֹרֵד הָאַחֲרוֹן אָז תִּסְתַּכְּלוּ לִי בָּעֵינַיִם
הָאַחֲרוֹן שֶׁעוֹד מֵעִיד בְּגוּף רִאשׁוֹן וּמְסַפֵּר כָּל פְּרָט
אֲנִי הוּא הַשּׂוֹרֵד הָאַחֲרוֹן מַבִּיט עַכְשָׁו אֵל הַשָּׁמַיִם
וּכְשֶׁאֵלֵךְ אַל תִּטְרְחוּ לְיִסוֹב רֹאשְׁכֶם לְמַעְלָה בְּמַבָּט.