"חשבתי שאנחנו הולכים לקראת אסון, התמוטטות מוחלטת" כך אמר פרופ' שביר מאדי, מאנשי הרפואה הבכירים בדרום אפריקה בראיון לBBC.הוא מספר כי "אפילו התחזיות האופטימיות ביותר הראו כי בתי החולים יוצפו בחולים במהירות רבה".
ועם זאת עד כה שיעור התמותה ביבשת נמוך ביותר, לשם השוואה בבריטניה, שיעור התמותה הוא פי שבע.
המדענים מציינים כי אמנם יש להתחשב בכך שישנם אזורים באפריקה מהם לא מתקבלים דיווחים על מתים מהנגיף, אך אם זאת, גם במדינות מפותחות, כמו דרום אפריקה, הנגיף לא היכה בצורה קשה, ובבתי החולים מאושפזים מספר נמוך של חולים.
אז מהו ההסבר המדעי לתופעה? פרופ' שביר אומר כי בעיניו "זו חידה. לגמרי לא יאומן". ניסיון הסבר דמוגרפי שהוצע בתחילה הוא השיעור הגבוה של צעירים באוכלוסיה. תוחלת החיים הממוצעת באפריקה היא כחצי מתוחלת החיים באירופה. הרבה פחות אנשים באפריקה מגיעים לגילאים מבוגרים, וממילא, פחות קשישים נדבקים.
אך ככל שעבר הזמן מתקשים המדענים לתת את כל הקרדיט להסבר הדמוגרפי. באזורים אחרים בעולם, בהם תוחלת החיים דומה, נרשם שיעור תמותה גבוה יותר.
במסגרת מחקר מיוחד שמתבצע בימים אלו, טוענים מדענים מדרום אפריקה, כי דווקא הצפיפות הרבה ביבשת, היא זו שמביאה לשיעור התמותה הנמוך. המדענים טוענים כי ייתכן שנגיפים אחרים בעבר, שגרמו רק הצטננות קלה, העניקה לאוכלוסיה באזור הגנה מסוימת מפני נגיף הקורונה.
נגיפים אלו אמנם שכיחים בכל העולם, אך באפריקה, כך טוענים המדענים, הם מתפשטים בצורה מהירה הרבה יותר, בעקבות הצפיפות הרבה. המספר הגבוה של נגיפים ש'מסתובבים' באפריקה, הביא לכך, לטענתם, שחלקים גדולים מאוכלוסיית האזור כבר נדבקה בנגיף הדומה לנגיף הקורונה, אך הרבה פחות מסוכן ממנו. המדענים מנסים למצוא מהו הנגיף ש'חיסן' את האוכלוסייה, ובעזרתו לפתח חיסון לקורונה.
מדענים אחרים דחו את ההסבר בטענה כי במדינות צפופות אחרות כמו ברזיל, שיעור התמותה היה גבוה.