נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט לשעבר אליעזר ריבלין, סיים לחבר את בדיקתו ההודעות בין החוקר הראשי מהרשות לניירות ערך לבין שופטת השלום כץ-פוזננסקי. הנציב ממליץ להעמיד את השופטת רונית פוזננסקי כץ לדין משמעתי ומציין בדו"ח שכתב כי לא נמצא חשש לביצוע מעשים פליליים על ידי השופטת.
הדו"ח חושף את ההתנהלות הבעייתית ואת הרקע שקדם לה: מהעדות שמסרה לנציב עולה כי השופטת טיפלה בתיקי הפרשה עוד שהיו תחת אחריות הרשות לניירות ערך בלבד. השופטת הכירה היטב את תיק החקירה, החשודים והחשדות המיוחסים להם.
בינואר 2018 יצאה השופטת לשבתון. למרות זאת היא פנתה אל לסגן הנשיא לענייני מעצרים, בבית משפט השלום בת"א והודיעה כי חקירת הפרשה חודשה, הפעם בשיתוף המשטרה וכי הייתה אליה פנייה לדון בבקשות שונות שהוגשו בפרשה המתחדשת. בפנייתה הדגישה השופטת כי מבחינתה אין מניעה מלהגיע לבית המשפט, בתקופת השבתון.
סגן הנשיא קיבל את בקשתה ואיפשר לה להגיע לדיונים אלו בלבד מתוך הבנתו כי: "בהתחשב בהיקף החומר והיכרותה של השופטת עם התיק, היה נכון לאשר לה זאת", מסר סגן הנשיא עוזיאל.
השופטת מספרת כי החוקר הראשי בתיק מטעם הרשות לניירות ערך, עו"ד שחם שביט, היה זה שפנה אליה וביקש שתגיע לדון בהארכות המעצר בתיקים אלו וכי עצם הפניה החמיאה לה ועל כן השיבה בחיוב לבקשה. "כאן נזרעו הזרעים הנוספים של ההתנהלות השיפוטית הקלוקלת ושל הפרקטיקה המערכתית הפסולה", הדגיש הנציב בדו"ח והוסיף: "עיון בהתכתבויות בין נציג הרשות לני"ע לבין השופטת שהחל בתיאום לוגוסטי, הדרדר חיש קל לכלל דיאלוג פסול.
השופטת אמרה להגנתה כי "בהעדר עוזר משפטי או מתמחה שיסיע לה, היא מקיימת בעצמה את הקשר האדמיניסטרטיבי עם התביעה". בתגובה לכך כתב הנציב כי "הסבר זה אין בו די ואין בו כדי להצדיק את התנהלותה".
עוד חושף הדו"ח את מערכת היחסים המעורערת בין המשטרה לרש/ת לניירות ערך, "ההסתכלות היא אחרת ולכן היו כל מיני מחלוקות גם בפיקוד הבכיר לגבי איך רואים את התיק ואת מי עוצרים ולכמה ימים. וכן, היו מתחים ברמה האישית בין הרשות למשטרה, משחקי אגו כאלה" סיפרה פקד רובין, נציגת המשטרה שמסרה את גרסתה לנציב.
לסיכום כתב הנציב: "התוצאה היא שאני ממליץ בפני שרת המשפטים להביא את השופטת הנילונה בפני בית דין משמעתי. אני ממליץ לנשיאת בית המשפט העליון לייתן דעתה לכשלים המערכתיים שנתגלו בבית משפט השלום בתל אביב", כתב השופט בדימוס.
עו״ד עודד סבוראי, בא כוחו של עו״ד ערן שחם-שביט, היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ני״ע, בהתייחסות לדו״ח השופט בדימוס אליעזר ריבלין. "דו״ח השופט ריבלין כולל בתוכו מסקנות חשובות והוא מצייר תמונה ברורה שהתנאים והנורמות הקיימים בבית משפט השלום בת״א לא נתנו בידי עו״ד שחם-שביט ברירה אלא לנהל עם השופטת פוזננסקי-כ״ץ התכתבות באמצעות מסרונים בכל הנוגע לענייני הלוגיסטיקה של דיוני המעצרים בתיק בזק ותיק 4000. "לאחר שהובהרו ההקשר והתוכן של חליפת המסרונים בין עו"ד שחם-שביט והשופטת, ברור כעת כי הפרשנות הראשונה שניתנה היתה מוטעית ומוטה. "בכוונת עו"ד שחם-שביט להמשיך במימוש ייעודו כעובד ציבור ומשפטן מקצועי, מצפוני, הגון וערכי, ולחזור ליטול חלק בחקירות סבוכות, באותה נחישות ובאותה הקפדה גם על זכויות חשודים, כפי שאלה באו לכדי ביטוי בתכתובת שעלתה לכותרות ביומיים האחרונים".