במשך שנים רבות, השמאל הישראלי מציג את עצמו כ"מחנה השלום". השמאל, ורק השמאל, רוצה באמת שלום עם הערבים או בכלל עם מדינות אויב. הימין לעומת זאת, רוצה מלחמה. הימין לשיטתם אוהב להתנצח, לנצל את הערבים ולפגוע בזכויותיהם. בכלל הימין גזעני, שונא ערבים ולכן הוא לא מסוגל לעשות איתם שלום.
בעיני השמאל, עתיד המדינה תלוי בכך שהשמאל יהיה בשלטון. רק אז יכון השלום באזורנו, וגר זאב עם כבש. לפני כעשור, כאשר נתניהו נבחר לראשות הממשלה, רבים מאנשי השמאל דיברו על הנזק הגדול שנתניהו יביא למדינת ישראל והוא – הבידוד המדיני. בנוסף, הם הבטיחו, שהבידוד המדיני יביא בסופו של דבר גם לנזק כלכלי עצום למדינת ישראל. מחנה השלום – נשאר אומנם באופוזיציה כבר הרבה שנים, אך לא ויתר על החלום לשלום.
אולם בתקופה האחרונה, פתאום מתברר שמחנה השלום – לא רוצה באמת שלום. לפחות לא בכל מחיר. השמאל מוכן לשלום עם מדינות ערב אם הוא כרוך בוויתור על חלקים מארץ ישראל, או בוויתור על בטחון תושבי מדינת ישראל כמו שהיה בהסכמי אוסלו. אבל השמאל לא מוכן לוותר תמורת שלום – על השנאה לרה"מ נתניהו. עד כאן.
הסכם השלום עם מדינות המפרץ הוא רגע היסטורי. לא פחות מהשלום עם ירדן. אם השמאל היה עושה אותו, היינו שבוע שלם שומעים את "שיר לשלום" ברדיו, היינו רואים לחיצות ידיים על מדשאות פורחות, ובעיקר, היינו מתמוגגים מנחת מכך שיונת השלום החליטה לנחות אצלנו לשעה קלה. אולי אפילו רחובות ישראל היו מתמלאים בדגלי ישראל והאמירויות, יחד עם התמלאות הלב בגאווה לאומית. מערכת החינוך הייתה מקדישה יום שלם ללימוד האירוע ההיסטורי והחשיבות שלו.
אבל כל זה לא קרה. מה לעשות, ממשלת ימין – עשתה את השלום הזה. יותר גרוע – זהו שלום ללא ויתור על חלקים מא"י, וכניעה לטרור או העדפת האינטרס הפלסטיני על הישראלי. והכי גרוע – רוה"מ נתניהו עשה אותו.
קולו של מחנה השלום נדם בשבועות האחרונים. לא שמחה ולא שירים. ממשיכים כרגיל להלחם בנתניהו בבלפור, ולהתעלם לחלוטין מהשלום הזה, המעצבן, שהגיע ברגע הכי גרוע – הרגע שבו השמאל טוען שנתניהו רע למדינה, שהוא מושחת, ומביא רק רע לכולנו. קולו של מחנה השלום נדם – דווקא כשהגיע שלום.
נתניהו על הגעת המשלחת לאבו דאבי: "יום היסטורי ומרגש"
חשוב מאד שהימין בישראל יזכור את השבועיים האחרונים. שהימין יזכור שמי שמדבר על שלום – לא תמיד באמת רוצה אותו. ומנגד, כדאי שהימין יבין שהמושג "שלום" לא שייך לשמאל בלבד. אין להם עליו "זכויות יוצרים". הימין צריך להבין, שיש לו דרך אחרת להגיע לשלום, שמוביל אותה רה"מ נתניהו, והיא דווקא מביאה תוצאות יותר טובות מהדרך של השמאל.
רה"מ נתניהו לא מושלם, בדיוק כמו שאף מנהיג לא היה מושלם, גם לא פרס ורבין. אבל בזירה הבינלאומית, הוא ראש הממשלה שהצליח להביא את ישראל להישגים הכי גדולים. אך יותר מכל, פריצת הדרך שלו מול מדינות ערב שונות, באפריקה ובמפרץ, היא כנראה ההצלחה הגדולה ביותר. רה"מ בשנים האחרונות הצליח יותר מפעם אחת – להפוך אויב לאוהב.