פתיחת החקירה בעניין המימד החמישי היא בשורה בשלוש רמות.
הבשורה הקטנה היא שייתכן שיום אחד ערכאה משפטית כלשהי תפסוק שבני גנץ עבר על החוק. זה לא אומר על שום דבר על גנץ. בית המשפט יכול לפסוק דבר דומה על כל אזרח ישראלי, אם הוא ירצה בכך.
בשורה יותר משמעותית היא הבשורה הפוליטית: קריסת המשוואה שהתקבעה – נתניהו טוב יותר, אבל מושחת. גנץ לא יביא לאותן תוצאות נהדרות במדיניות, בכלכלה, בביטחון ובשאר התחומים, אבל הוא נקי וממלכתי. גנץ הוא רבין. פתיחת חקירה, שכנראה תגיע אל יו"ר כחול לבן, יחד עם קלטות אשכנזי שהולכות ומתגלות, מבטלות לחלוטין את המשוואה הזו. לאחר הניצחונות התודעתיים של הליכוד בתחומי המדיניות, הכלכלה, מצב הרפואה ועוד ועוד, קריסת התדמית הנקיה של כחול לבן עשויה לקחת מהמפלה את הקלף האחרון שלה, ולהעביר לימין את שלושת המנדטים החסרים.
אבל הבשורה הגדולה באמת היא שיכול להיות ששלטון המשפטנים עשה הלילה צעד גדול ומשמעותי בדרך לסיומו.
ההחלטה של מ"מ פרקליט המדינה דן אלדד, מינוי של אוחנה בניגוד לדעת מנדלבליט, פחות משבועיים לפני הבחירות – כנראה נגועה בשיקולים פוליטיים.
זה בדיוק היופי: אביעד גליקמן ('איש התקשורת' ממנדלבליט), גיא פלג, אפילו בני גנץ בעצמו, מאשימים את מערכת המשפט בפוליטיזציה. לא פחות.
"נתניהו דואג רק לנתניהו, גם אם הוא צריך להחריב את מערכות המדינה בשביל זה", גירסת גנץ.
קונצנזוס לאומי נולד הלילה: מערכת המשפט נגועה, פוליטית, משרתת את מי שהיא רוצה – מושחתת.
קרבות התודעה שיתנהלו מהיום בניסיון לשכנע את הציבור מי במערכת המשפטית ישר וממלא את עבודתו נאמנה ומי מינוי פוליטי שפועל מתוך אינטרס, יצאו מתוך נקודת הנחה משותפת, שלא היתה עד היום: מעשה משפטי הוא בכלל לא בהכרח צדק, יושר, אמת. וכידוע, אם זה רק 99 אחוז אמת, זה 100 אחוז שקר.
לא משנה מי ינצח בבחירות, אם השלטון הבלעדי של בג"ץ והחבר'ה התקדם היום לקראת סיומו – היום הזה יירשם בדפי ההיסטוריה.