חסידות לשבת
חשבתם פעם מה גורם ללב שלנו לפעום? מה הדלק שכל הזמן זורם למערכת הזאת שנקראת אדם?
הבעל שם טוב הקדוש מגלה לנו כמובן את הסוד. על הפסוק בבראשית בסיפור בריאת האדם "וייפח באפיו נשמת חיים" כותב הזוהר: "מאן דנפח מדיליה דנפח" כלומר הקב"ה נפח באדם חיים, מתוכו.
בכל דבר בבריאה יש חיות שהקב"ה מזרים בה.
הדלק הזה מפעים לנו את הלב שמאפשר לגוף לחיות, אבל הוא זורם לנו גם בעורקים הרוחניים שמאפשרים לנפש להמשיך ולהתקיים בעולם הזה.
אצלנו, בני האדם זה מתבטא בדיבור: "כשמדבר: אל יחשוב שהוא המדבר. אלא החיות שבו- הוא הבורא יתברך, המדבר בו".
באוכל למשל, החיות מתבטאת בטעם ובמתיקות של המאכלים. תחשבו על זה: כמה אנחנו מחדשים כוחות עם איזה כוס מיץ טוב?
ובדברים דוממים, כמו שולחן או כיסא, החיות משמשת כמו דבק שמחזיק את כל התאים של העץ או הפלסטיק ביחד, שלא יתפרקו.
האמונה בחיות האלוקית שנמצאת בכל דבר ודבר מביאה אותנו להסתכל על עצמנו בכבוד יותר. לא רק לקום כל בוקר, להפעיל את המכונה הזו ולהעביר איתה עוד יום.
המחשבה על החיות שזורמת בנו כל חלקיק שנייה, יכולה לעזור לנו להתחדש כשאנחנו מרגישים עייפים או עצובים, לראות את העולם כמו בסרט תלת מימד ארבע מימד, לייב אקשן או איך שלא קוראים לזה היום, ובעיקר, לראות את המימד האלוקי שנמצא בנו.
לחיים!