שופט בית המשפט העליון, פרופ' אלכס שטיין, התייחס במהלך דיון בבג"צ בנוגע להחלטת שר האוצר להקפיא את עליית מחירי החלב לעקרון מונופול הייצוג של היועמ"ש את הממשלה בפני בג"צ וכתב בפסק דין כי יש לאפשר לרשויות המדינה או לשרי הממשלה לשכור את שירותיהם של עורכי דין פרטיים כאשר עמדתם סותרת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה.
על פי שטיין, יש "לקבוע חריג לעיקרון של 'קול אחד' אשר יחול במקרים של חילוקי דעות לגיטימיים בנוגע ליישומם של כללי משפט שונים, ובפרט לגבי יישומם של עקרונות משפטיים גמישים ומושגים כגון 'סבירות', 'מידתיות', וכיוצא באלה", כתב.
עוד הוסיף השופט שטיין כי "במקרים אלו, מן הדין שהרשות תורשה להציג בפני בית המשפט את עמדתה באמצעות עורך דין משל עצמה, אשר יציג עמדה זו במיטבה וללא כחל וסרק". מי שהיה פחות מרוצה מעמדתו של שטיין היו עמיתיו, השופטים עוזי פוגלמן ומני מזוז (יועמ"ש לשעבר בעצמו).
פוגלמן שלל את הדברים של שטיין על הסף והבהיר מי לתפיסתו קובע את עמדת המדינה: "עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה כפי שנמסרה לבית המשפט, היא עמדתה של המדינה".
פוגלמן ציטט את השופט בדימוס אליקים רובינשטיין שכיהן גם כיועמ"ש: "כידוע יש מדינת ישראל אחת, וממשלה אחת, ויועץ משפטי לממשלה אחד, ופרקליטות מדינה אחת שמייצגים את כל גופי המדינה […] תזמורת אחת היא ומנצח לה אחד, במישור הכולל – הממשלה, שבמקרה של חילוקי דעות על ראש הממשלה להביא את הדברים לדיון ולהכרעה בה, ובמישור המשפטי – היועץ המשפטי לממשלה". גם השופט מזוז הקפיד לציין כי "לנוכח חשיבות הנושא מצאתי לנכון להציג הסתייגותי ההחלטית מגישתו, גם אם בתמצית".
לעמדתו של שטיין יש חשיבות גדולה מכיוון שהיא תואמת את עמדת חלק משרי הממשלה, ביניהם איילת שקד ואופיר אקוניס, אך סותרת את מה שנהוג בבית המשפט כיום ואת עמדות השופטים. לא מן הנמנמע שעמדה זו של השופט שטיין תעלה לדיון ציבורי פעמים נוספות ואף עשויה לעמוד לידי מבחן אם וכאשר תרצה הממשלה, או מי מהשרים, לנסות ולהייצג את עצמם במקרה עתידי של חוסר הסכמה עם היועמ"ש.