שו"ת עסקת המאה עם הרב שלמה אבינר, ראיין: הרב מרדכי ציון.
ש: יש טוענים שעלינו לקבל את "עסקת המאה", כי זו ההצעה הכי טובה שקיבלנו עד כה, ולא נקבל יותר טוב, ותפסת מרובה לא תפסת.
ת: ודאי שנקבל הצעות יותר טובות. הסיבה שהצעה זו פחות גרועה מהקודמות, אינה בגלל שפתאום האמריקאים התאהבו בנו, אלא בגלל שבחסדי ד', מצבנו המדיני מאוד התעצם, הן מבחינה צבאית, הן מבחינה כלכלית, הן מבחינת היחסים הבינלאומיים, ואז פתאום, מדינות ערב מסביב, מעוניינות בנורמליזציה איתנו. על כל פנים, על ארץ חיינו, איננו עושים אף עסקה.
ש: יש אומרים שממילא פוליטיקה היא רק דיבורים, ולכן אין שום בעיה לתת את הסכמתנו, כי בטוח שהערבים יסרבו, אנחנו נצא טוב ונקבל הטבה חלקית?
ת: על ארץ ישראל גם דיבורים של בגידה הם חטא ופשע. משל לאדם שאומר שמותר להעביר את אשתו לשכנו כמה ימים בשבוע, ביודעו שחברו יסרב, אך גם זו בגידה. וכולם מכירים את מעשה רבי אמנון ממגנצא, שהמלך לחץ עליו שיתנצר, ואז כדי להיפטר ממנו, השיב שיחשוב. ולאחר מכן, הבין כמה הייתה נוראה תשובה זו, ואכן מת בייסורים נוראים. ואגב, אין הכרח שהערבים יסרבו. היו מקרים שהם הסכימו. בדברים שהם בנפשנו אין משחקים בקוביה. הרי הקשר בין עם ישראל וארץ ישראל, אינה כקשר של סוחר עם סחורה באיזו עסקה, אלא כמו קשר בין איש לאשתו, קשר של חיים.
ש: אבל הגאולה קמעה קמעה. אין לומר או הכל או שום דבר. לכן בלית ברירה ,קיבלנו בזמנו את תכנית החלוקה, כי זה קידם אותנו. גם כאן יש התקדמות.
ת: להיפך יש נסיגה נוראה. בתוכנית נמסור לאויב 70% של יהודה ושומרון ונשמור 30%. כרגע יש לנו 100%. נכון שזה לא רשמי בעיני הגויים, אך לא אכפת לנו. העיקר הוא שבפועל זה תחת שליטתנו. צבאנו שולט, האזרחים משלמים מיסים, מקבלים תקציבים ממשלתיים, היהודים משתתפים בבחירות והולכים לצבא, יש חיבור לחשמל ולמים. זה בידינו. על זה נצטווינו לגבי ארץ ישראל שלא נעזביה ביד זולתנו מן האומות, כלומר תחת שלטון אחר.
ש: אז הכל טוב?!
ת: לא. יש להושיב עוד מיליונים של יהודים, יש להקים עוד מאות ישובים, יש ליישב עוד אלפי אדמות. אנו שמחים על מה שיש, אך אינינו משלימים עם מה שיש. אך חלילה לסגת לאחור, גם קמעה קמעה אסור לסגת לאחור, זה סילוף של המושג קמעה קמעה. גם באותה עסקה, חלק מן הישובים שלנו ייחנקו חלילה.
ש: אז מה עלינו לומר מול הצעה זו?
ת: חבר שלי סיפר לי פעם שהוא נסע לנופש לאלסקה, יושב על שפת הים ועוסק בדייג. במטוס קל שפיזר אותם, אחד חמד לצון שאל: מה לעשות אם יבוא דוב? כולם חייכו. המדריך לא חייך, אלא השיב: הסתכל לו בעיניים ואמור לו: Hey bear, this is my place – היי דוב זה מקומי.
שוב חייכו.
אם כן חברי ישב לו בשקט בדייג, ופתאום שמע קול כבד מאחוריו. הסתובב וראה דוב גריזלי בגובה שני מטר וחצי. לא שייך לברוח, דוב כזה רץ במהירות של 45 קמ"ש. הוא נאחז בפחד, אך התעשת, הסתכל לו בעיניים ואמר לו: Hey bear ,this is my place. הדוב הסתובב והלך לו.
לכן אנא לומר במי ובשם כל ישראל לכל מדינות ערב, ולכל המכונים פלסטינאים, ולנשיא ארצות הברית: Hey bear, this is my place, יש לכם מקומות שלכם, ואנחנו לא מתערבים, אז אנא מכם, אל תתערבו במה שאנו עושים במקומנו, בארצנו, שהיא כולה שלנו, מראשית ההיסטוריה ולנצח נצחים.