נתניהו לא בזבז זמן מיותר בנסיעתו האחרונה לכנס הכלכלי בדאבוס. מלבד נאומים וראיונות, הוא גם נפגש עם ראשי חברות בינלאומיות גדולות ועניין אותם באפשרות להיכנס לפעילות בישראל. אחת מהענקיות היא רשת הקמעונאות 'וולמארט', שלפי הפרסומים שוקלת לעשות עליה לישראל, ואולי תתרום להורדת יוקר המחיה. עד שזה יקרה – ותרשו לי להמר שזה לא יקרה – נתניהו מנהל קרב יותר מהותי שיכול להשפיע על יוקר המחיה: המאבק בחברת החשמל.
בימים אלה מתקיימים מגעים בין הנהלת חברת החשמל לבין ועד העובדים בחברה על רפורמה מקיפה שתאפשר הכנסת יצרני חשמל פרטיים במשק. המטרה בטווח הארוך היא יצירת תחרות במשק החשמל, שאמורה להוביל לירידות מחירי החשמל, ופיטורי חלק ניכר מעובדי חברת החשמל. האוצר וחברת החשמל כבר סיכמו על הרפורמה, עכשיו נותר רק שגם ועד עובדי החברה יסכים. המגעים בין הצדדים דווקא התקדמו יפה, כשההסתדרות של אבי ניסנקורן התערבה במשא ומתן והעניקה חסות לוועד.
אלא שישנו גורם נוסף במשחק: בג"ץ. המדינה הגישה בזמנו עתירה לבג"ץ שמטרתה להגביל את זכות השביתה בחברות ממשלתיות, כדוגמת חברת החשמל, כנגד רפורמות ייעול והפרטות. במהלך הדיונים שכבר היו בעתירה, נוצר הרושם ששופטי בג"ץ מעניקים רוח גבית לעתירת המדינה. נתניהו הבין שאולי יש לו קלף מנצח ביד ונתן הוראה: ממשיכים בעתירה. בשלב זה נעמד ניסנקורן על הרגליים האחוריות וקבע: בג"ץ או רפורמה. גם הוא מבין שאם ימשיכו לדון בעתירה בבג"ץ, עלולה להתקבל פסיקה מהותית בעלת השלכות רחבות על כל זכות השביתה בחברות ממשלתיות מונופוליסטיות כדוגמת חברת החשמל.
במילים אחרות, מה שנוצר בפועל הוא פלונטר מבית היוצר של אבי ניסנקורן, ממנו בכל מקרה הציבור יפסיד. אם נתניהו ייכנע וימשוך את העתירה מבג"ץ – ניאלץ לחיות לעד תחת איומי שביתות של גופים ממשלתיים חזקים שמחזיקים את היד על השלטר. אם נתניהו יתעקש, בצדק, להמשיך בעתירה – הרפורמה המתוכננת בחברת החשמל עלולה לרדת לטמיון ואיתה גם האפשרות לתחרות במשק החשמל עם ירידות מחירים. בכל מקרה, ההפסד כולו שלנו.