רן דנקר מסיר לאחרונה עוד ועוד מסכות, ומצליח באומץ להביא את האמת שלו אל היצירה יותר מתמיד. כבר בגיל 8 החל להשמיע את קולו כששינה את שמו מ'חליל' ל'רן', ובפוסט מרגש הוא מספר על מה עזר לו להאמין בעצמו עוד מילדות, למה חלם לעוף, ואילו דברים היה אומר לחליל הקטן אם היה פוגש אותו.
כך כתב:
"אני זוכר את הבוקר הזה שהייתי משוכנע שאני יודע לעוף כמו סופרמן. האמת ששנים הייתי בטוח שאני יודע לעוף, זה עזר לי להאמין שאני יכול להיות מי שאני רוצה איפה שאני רוצה מתי שארצה. החיים מראים שלא תמיד זה ככה".
"אבל כנראה שהרצון לעוף חזק מכל מציאות, כי אני עדיין חולם בלילות שאני עף. חלום שחוזר וחוזר וחוזר. אם הייתי חוזר לרגע לחליל, הייתי מחבק אותו חזק ומראה לו שהפגיעות והעדינות והיצירתיות הן הכח שלו ולא החולשה, שרגש הוא עוצמה, ושיום אחד זה ישתלם לו".