הנסיך וויליאם יגיע בקיץ לביקור היסטורי בישראל, מדובר בנציג הראשון מהממלכה הבריטית שמגיע לכאן לביקור רשמי. בשבוע הבא ייפגש נתניהו עם טראמפ בבית הלבן, הממשלה בפולין הופכת עולמות כדי להגיע להסכמות עם משרד החוץ הישראלי בנוגע לחוק השואה שהם קידמו – ובתוך גן העדן המדיני הזה, נתניהו מתמודד גם עם שלל חקירות נגדו מול עד המדינה שלמה פילבר. אם זה לא מספיק, בין הטוב לטוב פחות מגיעים החרדים עם סל דרישות נוסף, הפעם סביב חוק הגיוס.
צריך להעריץ את גפני וליצמן על פועלם למען קהל הבוחרים שלהם. במפלגות שלהם אין פריימריז, מספר המנדטים שלהם יציב בין כה וכה ובכל זאת הם משגעים את כל הקואליציה למען העקרונות שלהם והאינטרסים של שולחיהם. יראו החילונים ויקנאו. מי שמכיר, יודע שליצמן לא סתם מאיים.
מבושמים מניצחונותיהם סביב חוק המרכולים וחוקי השבת, ביהדות התורה מעוניינים באס נוסף. גם אם נתניהו ממש רוצה, בג"צ מאגף ומגביל אותו וכרגע לא מסתמן מתווה פשרה. כך שאם נתניהו יחליט בכל זאת לפרק את הקואליציה – משבר עם החרדים סביב חוק הגיוס יכול לשרת אותו היטב. זה תירוץ לא רע ללכת לקלפי, וקהל המצביעים הימני-חילוני, שחלקו כבר עבר ללפיד אחרי חוק המרכולים, עשוי עוד לחזור לליכוד. ולמרות שכל חברי הקואליציה אומרים שוב ושוב שהם לא רוצים בחירות ושאין בכך צורך, ריח של בחירות שוב עולה לחלל האוויר והמשבר הזה, בניגוד למשברים קודמים, נראה רציני.
יש עתיד ללפיד?
עוד עניין שאי אפשר להתעלם ממנו הוא יאיר לפיד שהולך ומסתבך באמירות לא מדויקות, בגרסאות מתחלפות חדשות לבקרים ובתדמית ציבורית שהוא מנסה לחמוק ממנה בכל דרך. יכול להיות שתיק 1000 יגרום נזק בקלפי ללפיד יותר מאשר לנתניהו עצמו. אני לא אתפלא אם לפיד יעשה בסוף השבוע גיחה לכותל וישים שם פתק שבו ייכתב: "הלוואי וראש הממשלה ייכנע לתכתיבים של החרדים בנוגע לחוק הגיוס".
זאת תהיה הזדמנות פז ללפיד להסיט את סדר היום הציבורי מיחסיו הקרובים עם מילצ'ן לענייני דת ומדינה, שם מקור כוחו כיו"ר "יש עתיד". חוק המרכולים שידרג את לפיד בסקרים והפך אותו ללוחם המגזר החילוני. כעת ממתין לפיד בקוצר רוח למגעים בנוגע לחוק הגיוס, כדי לזכות בעוד גל של תמיכה ציבורית. הוא מייחל להצלחתם של גפני וליצמן, כי פוליטית זה יעשה לו שירות עצום.
ממשיכים בכל המרצ
בעקבות פרישתם של זהבה גלאון ואילן גילאון, סביר להניח כי מרצ החדשה תזכה בתמיכה מחודשת של צעירים המזוהים עם השמאל אבל עלולה לאבד חלק מהתמיכה של ותיקי המפלגה, בעיקר בני הקיבוצים והמושבים.
מי את תמר זנדברג? האמת? סוג של אניגמה. הצצה בקורות החיים שלה מגלה שמדובר באשת אקדמיה שסיימה תואר שני בפסיכולוגיה בהצטיינות יתרה, הייתה עוזרת פרלמנטית, בקדנציה וחצי שלה במשכן הכנסת היא קידמה בעיקר אג'נדה שמותאמת למצביעיה הצעירים של השמאל (תחבורה בת קיימא, חינוך מגדרי, לגיליזציה של קנאביס), בן זוגה הוא מבכירי "בצלם" ו…זהו בערך. האם היא מנוסה מספיק בשביל להוביל מפלגה חפצת חיים? האם יש לה את היכולת להגדיל את כוחה האלקטורלי של מרצ? איך ותיקי המפלגה יקבלו אותה?
הרבה שאלות, מעט תשובות. זנדברג אומנם נמרצת וחרוצה, נטולת אידאולוגיה ברורה וכבר הצהירה שתסכים לשבת בממשלה עם חרדים ואפילו עם ליברמן. השאלה אם ראש הממשלה הבא – נתניהו או לפיד – בכלל ייקח בחשבון שותפות עם מפלגה שכמה מראשיה טוענים שאינה ציונית, שבכיריה (כולל זנדברג, על אף הכחשותיה) עלו לקבר של הארכי-מחבל עראפאת, ואני כבר לא מדבר על התנגדותם להעברת השגרירות האמריקנית לירושלים – נושא שנמצא בלב הקונצנזוס הישראלי.
מרצ צריכה לשנות את פניה. לפנות לקהל צעיר יותר, ללכת על קו חברתי-מדיני פחות קיצוני, וגם לנסות להרחיב את מעגל המצביעים המצומצם שלהם, כולל פנייה למצביעי לפיד וגבאי. לא מעט עבודה צפויה לזנדברג, אם וכאשר תזכה בבחירות הפנימיות. אולי בעוד שנה מהיום גם נלמד באמת להכיר מי היא באמת ומה האני מאמין שלה.