“אנחנו חייבים לעשות חשבון נפש אם מילאנו את חובתנו.. האם העיתונות מילאה את חובתה בחשיפת בעיות, עיוותים, ליקויים ומחדלים בתחומי הביטחון או שמא גם אנו היינו שותפים להנחה שבמערכת הביטחון ובצה”ל הכל בסדר.. דומני שיותר מדי עמדנו דום כל אימת שהזכירו את המילה ביטחון, העיתונות התייחסה לביטחון כאל פרה קדושה”.

מילים אלו הן של דני בלוך, לשעבר עורך העיתון “דבר” ואחד מהעיתונאים אשר דנו בכשלים של העיתונות בתקופת מלחמת יום כיפור. נדמה לי כי אם נחליף בטקסט הזה מ – 1974 את המילה ביטחון/צה”ל במילה “משרד הבריאות” אנחנו יכולים לעשות העתק הדבק ולקחת את המילים הללו לחשבון הנפש של התקשורת שעוד יגיע לאחר סיום משבר הקורונה.

כיצד יתכן הדבר שהתקשורת נעמדת דום מאחורי משרד הבריאות והעומדים בראשו, אולפני החדשות מראיינים ערב אחרי ערב את העומדים בראש המערכת- משה בר סימן טוב וסיגל סדצקי ראיונות מלטפים, כמעט וללא שאלות נוקבות וכשכן ישנן שאלות שכאלו הטון מאד רך, כמעט מתנצל.

משה בר סימן טוב. צילום: פלאש 90

מה עם להעלות באותה תדירות את מנכ”ל משרד האוצר שי באב”ד, אשר אמון אף הוא על הטיפול במשבר אך חושב אחרת מראשי משרד הבריאות.

יתרה מכך, אני מבין את הצורך במומחים, אני מבין את הרעיון של להביא מומחה לבריאות הציבור לאולפן, אך שאותו מומחה יהיה מנכ”ל משרד הבריאות לשעבר גבי ברבש, מי שנשם וחי את אותה מערכת שהתקשורת צריכה לבקר? ממתי גבי ברבש נהיה כתב קבוע בפאנל החדשות של ערוץ 12? פעם פעמיים לראיין את מי שחי את המערכת זה בסדר, אך כשהוא נהפך לפנייה של התקשורת זה כבר בעיה.

אני בטוח שבמערכות החדשות לא כולם תמימי דעים כלפי המדיניות אני בטוח כי יש בנמצא לפחות כמה עיתונאים החושבים שתפקידם של השרים הוא לקבוע את המדיניות ולא של פקידים המנהלים את משרד הבריאות. אך ונגיד ולא ונגיד והם חושבים שמדיניות הסגר היא נכונה וצודקת, האם זוהי תפקידה של התקשורת? האם כלב השמירה של הדמוקרטיה לא צריך להקשות? לשאול שאלות? להציג את האיפכא מסתברא?

פרופ’ ברבש. צילום: קובי גדעון, פלאש 90

בדומה לכך שבדיון על תוכנית המאה, מערכות החדשות העלו טיעונים מקשים על התוכנית, העלו מתנגדים לתוכנית וכן הלאה, אני סבור שגם לגביי המדיניות הנוקשה שמשרד הבריאות נוקט בה יש צורך לשמוע קולות אחרים, וכשאני אומר לשמוע, כוונתי היא לתת במה אמיתית, ולא להעלות פעם באף פעם קול שונה כמו את פרופסור יצחק בן ישראל לזמן קצר במהדורה המוקדמת (13.04.20)  ואז להתייחס לטיעוניו (לגביי חוסר התכלית במדיניות הסגר, טיעונים מנומקים והגיוניים מאד בעייני) בזלזול ובספקנות, ולאחר מכן במהדורה המרכזית כשאין לו כבר יכולת להגיב, לזרוק בזלזול “אני מציע מאד להיזהר מלתת למתמטיקאים שלא מבינים כלום בביולוגיה לקבוע איך תראה היציאה מהסגר” (גבי ברבש, הרכש החדש כאמור של חדשות 12).

תקשורת מגוייסת זה לא דבר חדש, ראינו זאת במלחמת יום כיפור, או בתחילת מלחמת לבנון השנייה, אך היה נדמה שהדבר פג מהעולם, אבל מסתבר שהקורונה לא פוגעת רק באנושיים שבינינו, היא אינה גורמת לעייפות וכאבי שריריים רק לבני אדם אלא גם לכלב השמירה של הדמוקרטיה.


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.