תכנית הפעולה מציגה עשרה יעדים ובראשה הסדרת מעמד בית המשפט העליון. שינוי שיטת מינוי השופטים הוא היעד הראשון. מוסבר כי הרכב הועדה לבחירת שופטים צריכה לכלול יותר נבחרי ציבור שכיום נמצאים במיעוט בועדה. "ברוב המוחלט של המדינות הדמוקרטיות, לרשות השופטת אין כל תפקיד במינוי שופטים ובוודאי שלא זכות וטו. בדרך כלל נבחרי הציבור ברשות המבצעת או ברשות המחוקקת הם הממנים שופטים. יש לשנות את שיטת מינוי השופטים לדמוקרטית יותר, שקופה יותר ודומה יותר לנהוג בעולם" נכתב.

 

היעד השני הוא חקיקת פסקת התגברות. התנועה ממליצה לחוקק את פסקת ההתגברות במודל הבריטי בו בג"ץ יוכל לתת פסק דין הצהרתי על פסילת חוק והכנסת תוכל אם תרצה בכך להתחשב בעמדת בית המשפט.

בנוסף מוצע להסדיר את "זכות העמידה" בחקיקה שמשמעה כי אדם או ארגון שאינו נפגע מההליך לא יוכל לעתור נגדו לבית המשפט, משום שמטרות עתירות כאלה לשנות מדיניות ובית המשפט אינו המקום לכך, כך על פי מחברי התכנית שכתבו כי "ההפיכה השיפוטית ביטלה את הדרישה שהייתה נהוגה בישראל ונהוגה בכל מדינות העולם ל"זכות עמידה".

כך מוצע גם לא לאפשר לבית המשפט התערבות בעבודת נבחרי הציבור בעילה של סבירות. בתנועה סבורים כי באמצעות שימוש בעילת ה"סבירות" השופטים מחליפים את שיקול הדעת של נבחר הציבור בשיקול הדעת של בית המשפט.

הסדרת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה גם היא בתכנית הפעולה והיא כוללת המלצה להפריד בין התפקידים השונים שיש ליועץ כתובע, מייעץ ומייצג בבתי המשפט שכן איוד התפקידים גורם לניגוד עניינים מוסדי.

בפרק העוסק בחיזוק הרשות המחוקקת, מוצע לאפשר לוועדות הכנסת להטיל עיצום כספי או להוציא צו הבאה לעובדי ציבור אשר לא יעמדו בחובתם להגיע לוועדות הכנסת או למסור מידע המתבקש על ידי הוועדות. בנוסף ממליצה התנועה להגדיל את מספר חברי הכנסת ל-180. נכתב כי מספר חברי הכנסת לא השתנה מקום המדינה על אף שאולוסיית המדינה הכפילה עצמה פי עשרה. "העומס המוטל על חברי הכנסת בחברות בוועדות או במענה לפניות ציבור גדול ביותר והוא פוגע ביכולתם של חברי הכנסת לפקח על הממשלה ולמלא את שליחותם".

התנועה מציעה עוד שיועצים משפטיים ימונו כמשרת אמון על ידי השר. הצעת חוק שיזמה התנועה עם ח"כ אמיר אוחנה אושרה בועדת השרים לענייני חקיקה בכנסת היוצאת.

כולם ב-20

כולם ב-20