השבוע הלך לעולמו הרב מרדכי (פופיק) ארנון והוא בן 78. רבות נכתב על מסלול חייו. הוא הגיע מעולם הזוהר, היה זמר בהרכב "שלישיית התאומים" והיה שחקן מוערך בתיאטראות שונים. לפתע בשנות ה70 הכל התהפך. ארנון חבר לחבריו, אורי זוהר ואלונה איינשטיין ו"עלה על הגל" של החוזרים בתשובה. ארנון עובר לירושלים שם נישא בשנית ונכנס בין כותלי ישיבת "אור שמח".

לימים הוא מקים את מדרשת "בית הילל" ועוסק בהפקת סרטי תדמית במגזר החרדי.

ארנון עצמו שיחק בסרטים מוכרים לכל ישראלי. מ"סלאח שבתי" ו"קזבלן" ועד "שני קונילמל".

ב2003 נפתח ה"בייבי" שלו – גלריית "המקלט". זו למעשה הגלריה הראשונה שנפתחה בלב השכונה החרדית "מקור ברוך" בירושלים ועסקה בראשית דרכה בעיקר בסרטים תיעודיים. הייחודיות של הגלריה נעוצה בעובדה שהיא חרטה על דגלה להנגיש אמנות למגזר החרדי, ולאפשר לו ללמוד אמנות מתוך כבוד לערכים שלו. הרב מרדכי ארנון ז"ל יסד את הגלריה ביחד עם הרב ישראל גליס, הרב אורי זוהר וגיסו איקא ישראלי ז"ל.
את המזוזה בגלריה קבע הנשיא ריבלין בזמנו. ב2009 התקיים בגלריה אירוע מיוחד, בהשתתפות הרב אורי זוהר והרב ישראל גליס, בו נקראה הגלריה על שמו של איקא ישראלי שהיה חברו הטוב של הרב ארנון.

מי שירשה מארנון את ניהול הגלריה עוד בחייו היא נעה לאה כהן. הרב ארנון התווה את הקו והעביר לה את השרביט.

ככל הנראה, מותו המוקדם של איקא זעזע את הרב ארנון וסימן לו נורת אזהרה. ארנון החל להקדיש את זמנו לבריאות הגוף והנפש והוא עשה זאת ביתר שאת כאשר פרש מניהול הגלריה בשנת 2015.

הרב ארנון כתב טור קבוע בענייני בריאות בעיתון החרדי "משפחה" ואף תרגם מאמרים חשובים בנושא מאנגלית לעברית לטובת קהל קוראיו. הוא החל את יומו בחמש בבוקר בצעידה רגלית לגן הורדים, בזמן שהחמצן אופטימלי.

האם היה קו מסויים שהנחה אותו בניהול "הגלריה"?

"היה לו מאוד חשוב לאפשר לאפשר לאומנים דתיים ללמוד באופן מקצועי ומסובסד וכמובן בחוגים נפרדים כפי שהם רצו. כך גוייסו מיטב המורים כדוגמת, פנינה פרנק, ליאוניד בלקלב, סילביה ברעם ונחמיה בועז ללמד ב"גלריה" והם תרמו רבות לקידום שדה האומנות הדתי/חרדי בחברה הישראלית".

האם היו לו גם קווים אדומים? באומנות הגבולות הרי לא תמיד קיימים.

"היה משהו אחד שהוא הנחיל לנו והוא שלא להגיש יין בהשקות. המסורת שלו משתמרת בהחלט. יחד עם זאת כולם רצויים בגלריה ויש שיח אמיתי ומכבד בין העולמות שנפגשים".

נעה לאה כהן מספרת לנו שהרב ארנון נאבק בכל דרך לשמר את ה"גלריה" בזמנים מאוד לא פשוטים: "הרבה מהאומנים שהגלריה חשפה וקידמה לא היו מוכרים במגזר הכללי ולכן לא תמיד סובסדו בהתאמה. הדבר לא הרתיע את ארנון מלהשקיע במקום במסירות נפש. כיום מאמציו נושאים פירות, והגלריה בעלת שם של איכות ומקוריות ומשתתפת בפסטיבלים בינלאומיים תוך הקפדה על ערכי הדת".

איך משתתפים בתערוכה בשבת למשל?

"הגלריה השתתפה לראשונה בתערוכת העיצוב בשנת 2017 במתחם סגור בשבת שהוצב בתוך תיאטרון ירושלים. קראו לתערוכה חריידי – מייד והיא קיבלה חשיפה רבה. אפילו ראש העיר דאז, ניר ברקת, הגיע לבקר".

עוד בשנים הראשונות בישיבת "אור שמח" כאשר לצידו אומנים רבים שחזרו בתשובה החליט הרב ארנון לסייע לחבריו להתפרנס מהאומנות שלהם. ארנון וחבריו הקימו תערוכות ספורדיות והיו מהראשונים שהציגו יצירות של אומנים דתיים.

בשנות ה90 התקיימה בז'ראר בכר בירושלים תערוכה שנקראה "תערוכת ה70" ובה הוצגו יצירות אומנות מהשנים האלה של המהפך הגדול.

איך הרב ארנון יישב את העניין של לכאורה "ביטול תורה" בזמן העיסוק באומנות?

"הוא כבר לא פה כדי לשאול אותו, אך אין ספק שהיה לו מאוד חשוב לעזור לאומנים דתיים להתפרנס ממה שהם אוהבים".

נעה לאה כהן מספרת כי במקביל לעיסוק באמנות ארנון פיתח בגלריה מרכז להעמקת חקר השואה. "הוא יצר סרטים תיעודיים בתחום וערך הרצאות רבות סביב עשרה בטבת. שהיה גם הזמן הכי אינטנסיבי שלו בשנה. מעניין שיום זה נופל בזמן השבעה של ארנון". היא חותמת.

בקיץ הקרוב הגלריה תציין בתערוכה מיוחדת, עשור למותו של איקא ישראלי וגם את פטירתו של הרב מרדכי ארנון ז"ל.

לזכרו.

דפנה שימור

דפנה שימור


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.