עמוד ראשי האולפן הפתוח חדשות 20 הפטריוטים ריקלין ושות
דף הבית > התוכניות שלנו > הרמב"ם היומי > הרמב"ם היומי – הלכות טוען ונטען, פרק ו'

הרמב"ם היומי – הלכות טוען ונטען, פרק ו'

ערוץ 20

'ככה' זאת לא תשובה! – אמרו לנו המבוגרים כשהיינו ילדים.

גם בבית הדין ישנן תשובות שאינן קבילות.

אם ראובן טוען שהלווה כסף לשמעון או ששמעון גזל ממנו וכדומה, שמעון לא יכול פשוט לומר "מה פתאום, אני לא חייב לך כלום!" או "אתה משקר". שמעון נדרש להשיב לטענה המסוימת שהופנתה כלפיו. אם, למשל, טען ראובן שהלווה כסף לשמעון, צריך שמעון לומר האם הוא כלל לא לווה מראובן, או שלווה אך כבר פרע את החוב.

ולמה זה כל כך חשוב?

הרמב"ם מסביר שמדברי שמעון אנחנו עשויים להסיק שלמעשה הוא כן חייב לראובן, ורק לא יודע את פרטי הדינים, ולכן נדמה לו שאינו חייב. הוא עלול אפילו להישבע לשקר בתום לב.

אם למשל לווה שמעון כסף מראובן, ואחרי כן שלח לו את פירעון החוב באמצעות בן דוד של ראובן. שמעון אולי חושב שבכך הוא נפטר מהחוב, כשלמעשה כל זמן שלא הגיע הכסף לראובן, האחריות עדיין מוטלת על שמעון. לכן, אם יאמר שמעון רק – "אני לא חייב שום דבר" ולא יפרט מה קרה, לא נדע שהוא בעצם חייב, גם על פי טענתו שלו.

אם נשאל את שמעון למה הוא חושב שאינו חייב לראובן, והוא יאמר לנו "ככה!" נגיד לו ש'ככה' זאת לא תשובה.