עמוד ראשי האולפן הפתוח חדשות 20 הפטריוטים ריקלין ושות
דף הבית > התוכניות שלנו > הרמב"ם היומי > הרמב"ם היומי – הלכות טוען ונטען, פרק ה'

הרמב"ם היומי – הלכות טוען ונטען, פרק ה'

ערוץ 20

למדנו שאם הנתבע מודה חלקית בתביעה הכספית נגדו, הוא מחויב להישבע על דבריו.

טוב, אז מכאן אפשר להסיק שאם הנתבע כופר לחלוטין בתביעה, הוא פטור משבועה, נכון?

לא, גם אז עליו להישבע.

אז רגע – אם הוא מודה במקצת עליו להישבע, ואם הוא כופר לגמרי גם עליו להישבע, אז מה בדיוק ההבדל?

ההבדל הוא שאם הנתבע מודה באופן חלקי, חובת השבועה מוטלת עליו מהתורה, ואילו החובה להישבע גם כשהוא דוחה את התביעה לחלוטין, היא תקנה מאוחרת של החכם התלמודי רב נחמן.

התורה מניחה – כך ראינו בימים הקודמים – שאם מישהו חייב כסף לחברו, הוא לא יעז להכחיש זאת לגמרי.

לכן מי שמודה במקצת נחשד שלמעשה הוא חייב הכל, ולפיכך נדרש להישבע שאיננו חייב מעבר למה שהוא מודה בו.

אך בדורו של רב נחמן, שבעצמו היה דיין, התרבו החצופים, שהיו חייבים כספים, ובכל זאת לא התביישו לשקר ולומר שאינם חייבים דבר. מאז קבע רב נחמן, שגם מי שכופר במלוא סכום התביעה, יידרש להישבע על כך.

השבועה הזאת שתיקן רב נחמן מכונה 'שבועת היסת'. 'הסתה' בלשון חכמים היא שידול, ולאו דווקא במובן שלילי. חיוב השבועה הוא אמצעי הרתעה, שנועד לשדל את הנתבע להודות בחובו.