אז מה היה לנו השבוע? שחקנית ואומנית שהשד יודע מה עשתה בתחומה בעשור האחרון החליטה לחזור לתודעה ועשתה זאת תוך הכפשה מכלילה ומכוערת של כל הציבור המזוהה עם ערכי הימין, כלומר בערך 60% מבני עמה.

בתקשורת דיווחו בצורה מוצנעת יחסית על ההתבטאות האומללה הזאת, שממנה יעל אבקסיס לא חזרה, ואם מישהו ציפה מגנץ, לפיד או גבאי שיזעקו חמאס ויתנערו מדבריה מעוררי החלחלה של השחקנית הרי ששוב התבדינו. שתיקת הכבשים, מודל 2019.

יעל אבקסיס. צילום: פלאש 90

 

אותם פוליטיקאים ואותם עיתונאים המשיכו לשתוק גם לאחר החשיפה על כך שהאיראנים פרצו לטלפון הנייד של בני גנץ, להזכירכם – הרמטכ"ל לשעבר ואדם שבאמתחתו סיווג ביטחוני גבוה מאוד. השב"כ התריע בפני גנץ, שאפילו לא טרח לעדכן במידע הקריטי הזה את שותפיו למפלגה.

כמי שבקיא ברזי "פרשת גנץ" וגם יודע איזה מידע רגיש מאוד מחזיקים בידיהם האיראנים, אני יכול להבטיח לכם שזה סיפור עצום ומטריד, שמעמיד בסימן שאלה את הכשירות של גנץ לנהל מדינה. גם הסיפור הזה נדחק לשוליים, וטופל בפינצטה ובעדינות לא מובנת. השנאה לביבי והרצון למהפך בכל מחיר מעבירה אנשים על דעתם.

על פרשת רותם סלע, עוד דוגמנית שהסעירה אותנו, אין הרבה מה להרחיב. אני מחבב אותה מאוד כמגישה של תוכנית ריאליטי, אני לא חושב שהיא באמת התכוונה שישראל תהפוך ממדינת הלאום היהודי, כפי שכתוב במגילת העצמאות, למדינה כלל אזרחיה. שיוויון זכויות מלא למיעוטים – בוודאי, אך הלאום חייב להישאר יהודי. מעניין איפה הגברת רותם הייתה בשיעורי האזרחות.

רותם סלע. צילום: נועם פנטון, פלאש 90

 

טעות? על טעויות משלמים

והיה לנו גם את חמאס, ששיגר שני טילים ארוכי טווח "בטעות" לעבר תל אביב, ושיתק לכמה שעות את השגרה השמחה של העיר הפועמת הזאת. שוב הצביעות של התקשורת התגלתה – דיווחים מיוחדים, שידורים רציפים. אמר צחי הנגבי וצדק – דין תל אביב לא כדין שדרות.

אני לא מקבל את הטענות של ארגון הטרור שמדובר בטעות. איך בדיוק טעות כזאת מתרחשת? ומזמן כבר נקבע שעל טעויות משלמים. גם הפעם אף אחד בעזה לא שילם את המחיר.

נתניהו, בצדק מבחינתו, נמנע מלהסלים את המצב ולהבעיר שוב את הדרום, אבל אחרי הבחירות, אם עדיין יעמוד בראש המדינה, הוא חייב לקבוע מהי המדיניות הישראלית ברצועה. דרושה מדיניות, לא ססמאות כפי שמפריחות שאר המפלגות ערב הבחירות.

נתניהו בהתייעצות ביטחונית עם ראשי מערכת הביטחון בקרייה בתל אביב. צילום: אריאל חרמוני/ משרד הביטחון

עדיף שאת הרוטציה יתחיל לפיד

ומילה על "כחול לבן". חשפנו בתחילת השבוע בחדשות 20 את הכאוס בצמרת המפלגה, ובקרב פעילי השטח. עומק וגודל הכאוס מתגלים ביתר שאת בימים האחרונים. לפיד מנסה לעשות סדר בבלגן, גנץ – כמו בימיו כמפקד בצה"ל – מתקשה לקבל החלטות, ניסנקורן גורם בעיקר נזק תדמיתי והציבור מבין לאחר חשיפת התמלילים למה אשכנזי כל כך חשש מכניסה לחיים הפוליטיים.

הרביעייה הפותחת של 'כחול לבן' בבית קפה באשדוד. צילום: פלאש 90

 

מתישהו גם הציבור שנוהר אחרי הלא נודע יבין שמדינת ישראל היא לא צעצוע, ואת ניהול המדינה צריך לתת לבעל הניסיון הרב ביותר ולמי שיש באמתחתו קבלות. גנץ איש ראוי בפוליטיקה, אבל עדיף שאת הרוטציה יתחיל לפיד המנוסה יותר, זה שכיהן כח"כ וכשר, ישב בישיבות קבינט ומבין דבר או שניים במדיניות חוץ.

אפרופו מדיניות החוץ – גנץ החליט להמריא בשבוע הבא לוושינגטון ולהשתתף בועידת איפא"ק. הוא צפוי לנאום שם, באנגלית ועם פרומטר כמובן.

בסביבת נתניהו כבר סופרים את הדקות לרגע הזה ומקווים שהוא יביך את עצמו לפחות כמו לפני חודש, כשהתעקש לנאום באנגלית בכנס הביטחון במינכן.

אלירן טל
כתב בדסק המדיני של ערוץ 20