אחרי שתקפו אותה הבכירים לשעבר במערכת המשפט, דוחה שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) את טענותיהם ומשיבה במכתב חריף: "מדינת ישראל עוברת בשנים האחרונות תהליך "משפטיזציה". האיזון ששרר במשך שנים במערכת יחסי הכוחות בין הדרג הנבחר לבין הדרג הפקידותי הופר, כוחו של הדרג הנבחר נחלש וכוחו של הדרג הפקידותי – בעיקר הייעוץ המשפטי, התחזק על חשבונו".

בכירי הצמרת המשפטית נגד הרפורמה של השרה שקד. מתוך 'הפטריוטים' אמש (א')

שופטי בית המשפט העליון ופרקליטי המדינה בדימוס מאיר שמגר, אהרן ברק, דורית בייניש, יצחק זמיר, עדנה ארבל וגבריאל בך תקפו את שיטת מינוי היועצים המשפטיים החדשה שמקדמת השרה שקד, לפיה הבחירה תתבצע באמצעות ועדת איתור והמועמד הנבחר ימונה על ידי השר. בכירי צמרת המשפט לשעבר שיגרו מכתב חריג לראש הממשלה בנימין נתניהו וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בקריאה לסכל את היוזמה. לדבריהם, "השיטה לא תחזק את היועץ המשפטי, אלא להפך, תחליש אותו ותפגע בשלטון החוק". כיום, בחירת היועמ"ש במשרדי הממשלה מתבצעת באמצעות מכרז פנימי לעובדי מדינה, הנשלט בפועל על ידי הפקידות הבכירה, קרי הייעוץ המשפטי לממשלה ונציבות שירות המדינה.

אולם שקד מצידה הוסיפה בתשובתה כי המצב כיום הוא ש"היועץ המשפטי למשרד ממשלתי מעורב כמעט בכל מהלך או פעילות שמקדם המשרד, ולעיתים הוא למעשה הגורם המפעיל (או המונע) את מנגנוני הכוח השלטוניים, במקום הדרג הנבחר". מציאות אותה היא פועלת ללא הרף לשנות מכיוון שלדבריה, "למערכת היחסים בין היועץ המשפטי לבין הנהלת המשרד והשר, לשיתוף הפעולה ביניהם, ולאופן בו הם עובדים יחד, ישנה חשיבות מכרעת בתפקוד השוטף של המשרד הממשלתי כנותן שירות לציבור, בקידום מהלכים מרכזיים במשרד, ובהגשמת מדיניותו של השר, כשליחו של הציבור שבקולו נבחר ובשליחותו הוא פועל".

שרת המשפטים איילת שקד. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
"מדינת ישראל עוברת בשנים האחרונות תהליך משפטיזציה". שרת המשפטים איילת שקד. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

שרת המשפטים אף מציינת כי מינוי באמצעות ועדת איתור מקצועית אינו חריג בנוף המשרות הבכירות בשירות המדינה, כאשר מדובר במשרה המצריכה עצמאות ומקצועיות.

שקד שוללת במכתבה את טענת הבכירים כי שיטתה החדשה תפגע בהזדמנות שווה לכל מועמד כשיר, שכן ועדת האיתור שתפקידה להמליץ לשר (וליועץ) על המועמדים המתאימים, מאוזנת בהרכבה – היא מונה חמישה נציגים – מנכ"ל המשרד, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, נציב שירות המדינה או נציגו (לרוב מדובר על יועץ משפטי למשרד ממשלתי אחר), נציג ציבור הממונה על ידי המנכ"ל, ואיש אקדמיה שממונה על ידי המנכ"ל בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. כמו כן, מינוי השר מותנה באישור היועץ המשפטי לממשלה.

השרה אף הדפה את טענתם של השופטים בדימוס לפיה מעורבות השר פותחת בהכרח אפשרות למינוי יועץ משפטי המזוהה מבחינה פוליטית או שיש לו קרבה אישית לשר. לדבריה, הדרג הפוליטי הוא שמייצג את אינטרס הציבור. "כשם שאיני מטילה ספק ביכולתם של שופטינו לבצע מלאכתם על פי הדין והצדק, למרות שנבחרו גם על ידי גורמים פוליטיים", מסבירה שקד, "כך אני משוכנעת כי גם כאשר יועץ משפטי פלוני הוא בעל תפיסת עולם או סולם ערכים הדומים לזה של השר הממונה עליו, לא יהיה בכך משום פגיעה ביכולתו של אותו יועץ משפטי לעמוד איתן בפני אותו השר כאשר מעשיו אינם עולים בקנה אחד עם הוראות הדין או כללי המנהל התקין".

ברק ובייניש. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
"השיטה תפגע בשלטון החוק". ברק ובייניש. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90


אביה ריש

אביה ריש

עורכת תוכן, אתר ערוץ 20