כשהקורונה תסתיים, השנאה תישאר.
ברגע המבחן החברה הישראלית מתגלה במלוא כיעורה ובמלא הדרה נקל להבחין מי מנצל את המצב לאחות קרעים ומי מדרדר את החברה הישראלית לתהום.
תודו, בני ברק היא אחת החידות הגדולות של ישראל. העיר הצפופה ביותר, הצעירה ביותר והענייה ביותר בישראל, היא גם העיר הבריאה ביותר, בעלת תוחלת החיים הגבוהה ביותר, ובעלת אחוז הפשיעה הנמוך ביותר. היא בין הערים הבודדות בעולם בהן מתגוררים כמאתיים אלף תושבים – וללא תחנת משטרה.
הפרדוקס הזה, שכבר זכה לכינוי "פרדוקס בני ברק", מתמיה רבים. לי כשומר תורה ומצוות, יש הסברים רבים לתופעה, אבל אשתמש דווקא בהסברים איתם יכול להזדהות גם הלא דתי: בני ברק, כמו ריכוזים חרדיים אחרים, היא עיר קהילתית מאוד. הסיוע לחלש שם בשיא. בעיר הזאת תמצא גם בשלוש לפנות בוקר מוצץ, אקמול, משאבת חלב או כלי לשחרור סתימות.
בעיר הזאת, אף קשיש לא נרקב בביתו מחוסר מודעות. שכניו לספסל בבית הכנסת, המשפחה, או הנכדים שמבקרים אותו שלוש פעמים בשבוע, יבחינו בכל שינוי במצב רוחו או בריאותו.
העיר הזאת והציבור החרדי בכלל, הוא משיאני העולם במיזמים חברתיים, ובמיוחד בתחום הרפואי.
כמעט ואין אדם במדינה שלא נעזר באופן ישיר או עקיף, או או מי מבני משפחתו, באחד מארגוני החסד הרפואיים. אם זה עזר מציון, איחוד הצלה, יד שרה, זקא, מתנת חיים, עזרא למרפא, אחים לרפואה ועוד, מסיוע רפואי ועד יעוץ ברמה הבכירה ביותר. אם יש ציבור בארץ שמודע לנושא הבריאות ויכול ללמד על כך מילה או שניים את הציבור הכללי – זה הציבור החרדי.
ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן ז"ל, נעזר בעת מחלתו ברב אלימלך פירר, הנה ציטוט: "כשאני רואה את הרב, את הרופא שלי, אז בסדר גמור. הוא עוזר לכולם. משפוטי ארץ ועד רמי עולם. מי שרוצה לראות זאת באמת, שיגיע למשרד שלו ויראה מי מתייצב בחדר המתנה. הוא גם עוזר לאנשים שלנו לא מעט (אנשי המוסד, י.ט.) הרב פירר זה הרב פירר, זה מוסד".
אז מה קרה עכשיו לציבור הזה? לא קרה לו כלום. הוא ממושמע כמו הציבור הכללי כולו. לא יותר, ולא פחות. גם הוא שמע את יאיר לפיד שטוען שהקורונה היא מניפולציה פוליטית, ראה את טראמפ לוחץ יד ושמע את ג'ונסון בונה על חיסון המונים.
ברגע שהסכנה הייתה ברורה, הרבנים החמירו יותר מתקנות משרד הבריאות ודרשו לנעול את בתי הכנסת. אין דבר יותר כואב לרב מאשר לתת הנחיה כזו.
פורעי חוק יש בכל מקום, חלקם ברחוב רבי עקיבא בבני ברק, וחלקם בטיילת בתל אביב. חלקם רוצים לתפוס גלים, וחלקם חושבים לתפוס רוח.
אבל כל מה שיפה בקהילתיות ובבני ברק, הופך לאסון בעת מגיפה. ובני ברק שילמה על הערבות ההדדית, הקהילתיות ועמותות החסד מחיר כבד.
זו הייתה יכולה להיות שעתה היפה והסולידרית של החברה החילונית בישראל, ואכן רוב הציבור הזה, ללא ספק, התגלה במלוא הדרו. למרבה הצער, עיתונאיות כמו רינה מצליח ודומותיה, לא השכילו לנצל את הרגע וליבו באמצעותו גלי הסתה ארסיים ומסוכנים שעלולים להביא למשבר חברתי חמור, שמשבר הקורונה יתגמד לידו.
אולם החברה הישראלית לגווניה חזקה יותר מכל אלה. ברגעים בהם נכתבות שורות אלה, יוצאים מבני ברק פעילי סיוע למען חולי קורונה מונשמים, ובמקביל – משפחות חילוניות נותנות יד ומתגייסות לסייע למשפחות בעיר הנצורה. עלינו לדאוג שנצא מן המשבר הזה מחוזקים יותר ומאוחדים יותר, בעזרת השם.