6:35 18/12/2017
דף הבית > מורשת > המונים בהקפות שניות ברחבי הארץ. צפו בחגיגות

המונים בהקפות שניות ברחבי הארץ. צפו בחגיגות

ברחבי הארץ ציינו המוני בית ישראל את חג שמחת התורה ב"הקפות שניות"

המונים ברחבי הארץ ציינו את סיום התורה והתחלתה מחדש – חג שמחת תורה – ב"הקפות שניות".

הקפות שניות בכותל המערבי. צילום: יוני יוסף/TPS
הקפות שניות בכותל המערבי. צילום: יוני יוסף/TPS
הקפות שניות בכותל המערבי. צילום: יוני יוסף/TPS
הקפות שניות בכותל המערבי. צילום: יוני יוסף/TPS
הקפות שניות בכותל המערבי. צילום: יוני יוסף/TPS
הקפות שניות בכותל המערבי. צילום: יוני יוסף/TPS
השר נפתלי בנט בישיבת רמת גן. צילום: עקיבא לם
השר נפתלי בנט בישיבת רמת גן. צילום: עקיבא לם
הקפות שניות בישיבת רמת גן. צילום: עקיבא לם/ערוץ 20
הקפות שניות בישיבת רמת גן. צילום: עקיבא לם/ערוץ 20
הקפות שניות בישיבת רמת גן. צילום: עקיבא לם/ערוץ 20
הקפות שניות בישיבת רמת גן. צילום: עקיבא לם/ערוץ 20
מאות בהקפות שניות סמוך למערת המכפלה בחברון. צילום: TPS
מאות בהקפות שניות סמוך למערת המכפלה בחברון. צילום: TPS
הקפות בכיכר רבין. צילום: קובי ריכטר/TPS
הקפות בכיכר רבין. צילום: קובי ריכטר/TPS
הקפות בכיכר רבין. צילום: קובי ריכטר/TPS
הקפות בכיכר רבין. צילום: קובי ריכטר/TPS
הקפות בכיכר רבין. צילום: קובי ריכטר/TPS
הקפות בכיכר רבין. צילום: קובי ריכטר/TPS
הקפות בכיכר רבין. צילום: קובי ריכטר/TPS
הקפות בכיכר רבין. צילום: קובי ריכטר/TPS

 

מקור החג ומנהגיו

"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשּוּ: וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לה' פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם" (במדבר, כ"ט, ל"ה-ל"ו)

חג שמיני עצרת הוא חג מקראי שמתקיים למחרת היום השמיני והאחרון של חג הסוכות. למרות הסמיכות לסוכות, מדובר ביום טוב בפני עצמו, כפי שניתן לראות בפסוקים, ולכן לא יושבים בסוכה במהלכו. הסוכה אמנם נשארת עומדת על תילה במהלך החג, אך זאת רק מכיוון שאסור לפרקה במהלכו, שכן פעולה זו נחשבת מלאכה.

המונח "עצרת", פירושו 'אספה', בעיקר לצורך תפילה והקרבת קרבנות. ביום ה"עצרת" המלאכה אסורה. המיוחד בחג שמיני עצרת מבחינה דתית וחקלאית הוא תפילת הגשם הנאמרת בו, לפני תפילת "מוסף". בחג הסוכות לא מבקשים את ירידת הגשמים משום שהיא מפריעה לישיבה בסוכה ולאיסוף תבואות הקיץ שבתקופה זו, ולכן מיד עם היציאה מן הסוכה, אנו מקווים ומתפללים לגשמי ברכה.

במרוצת הדורות, נוסף לחג שמיני עצרת נופך נוסף – חגיגת סיום הקריאה בחמשת חומשי התורה. מכאן שמו הנוסף "שמחת תורה", אשר מציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש. ביום זה גומרים לקרוא את כל 54 הפרשות שבתורה, ומתחילים לקרוא את התורה מחדש. יש הטוענים כי חגיגה זו החלה בתקופת גלות בבל, שם נהגו לסיים מחזור קריאה בכל שנה, ויש הטוענים כי מקורו של שמחת תורה בארץ ישראל ויתכן שאפשר לייחס את הזרעים הראשונים שלו עוד לימי בית המקדש ולמצוות הקהל, בה קרא המלך בתורה במוצאי יום טוב ראשון של סוכות בשנה שאחרי שנת השמיטה, פעם ב-7 שנים (יש הטוענים אף שמקורו כבר בתקופת הנביאים).

היום נוהגים בבתי הכנסת להוציא את כל ספרי התורה מארון הקודש, ולהקיף את הבימה שבמרכז בית הכנסת בריקוד ובשירה, המביעים את השמחה על התורה שזכינו ללמוד עד כה. בתפילת שחרית של החג נוהגים לקרוא את הפרשה האחרונה בתורה, פרשת ו'זאת הברכה', שאת סופה קורא "חתן התורה" – ומיד אחריה עולה "חתן בראשית" לקרוא את תחילת הפרשה הראשונה, פרשת 'בראשית'. כך אנו מסמלים את המשכיות ומחזוריות התורה.

בישראל מועד החג הוא בשמיני עצרת (כ"ב בתשרי), ובעולם הוא נחוג ביום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת (כ"ג בתשרי).

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

1

חדרי הבריחה שיאפשרו לכם ללמוד על מורשת צה"ל

לכבוד חג החנוכה: מוזיאון ההעפלה ומוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל מציעים לכם להתנסות בהצצה לספינת מעפילים אמיתית, וגם לחידות צבאיות מסובכות במיוחד