לאחר שנסגר נגדו התיק במחלקת חקירות שוטרים לפני כארבע שנים, הורה היום (ב') בית המשפט העליון ליועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את השוטר שירה למוות בחיר חמדאן, המחבל בן ה-22 מכפר כנא ששלף סכין נגד כח יס"מ שהגיע לעצור חשוד בכפר.

ההחלטה נתנה ברוב של שני שופטי העליון ג'ורג' קרא ועופר גרוסקופף, ובניגוד לדעת המיעוט של השופט נועם סולברג שעמד בראש ההרכב.

בנובמבר 2014 הגיע כח יס"מ על מנת לעצור חשוד בכפר כנא. לאחר מעצרו, המשיך הכח למשימת מעצר נוספת, ובמהלך נסיעתו רץ לעבר הסאוונה המשטרתית חיר חמדאן כשבידו סכין מטבח באורך 29 סנטימטרים כשהוא קורא קריאות "אללה אכבר". המכונית נעצרה וחמדאן החל להכות על החלון באמצעות הסכין ואף ניסה לפתוח את הדלת. שוטר שישב בסמוך לחלון צעק לחמדאן כי יתרחק, ומשצעקותיו לא הועילו, פתח השוטר את הדלת וירה באוויר. חמדאן נרתע אך חזר לתקוף את המכונית המשטרתית. בשלב זה שני שוטרים איימו על החשוד באמצעות אקדח שלא נענה להוראות השוטרים להשליך את הסכין. אחד השוטרים ירה כדור בודד לעבר המחבל שפגע במפרקו ומשפ המשיך למותנו השמאלית.

המון זועם החל להתקהל במקום, אנשי הכח פינו את חמאדן ומאוחר יותר נקבע מותו בבית החולים.

באותה עת התפרסם הסרטון בו נראה השוטר יורה לעבר חמאדן והאירוע הוביל למחאות ברחבי הארץ כאשר בכפר כנא עשרות הבעירו צמיגים והשליכו אבנים על כוחות המשטרה במחאה על מותו של חמדאן.

התיק לבסוף נסגר במחלקה לחקירות שוטרים לאחר שהתקבלה גרסת השוטר שירה כי חש איום על חייו.

התערבות בהחלטת היועמ"ש: הסגת גבול ממנה יש להיזהר

אביו של המחבל ערער על ההחלטה שלא להעמיד לדין את השוטר היורה, נאור יצחק, ובית המשפט העליון קיבל היום את ערעורו והודיע ליועץ המשפטי לממשלה כי יש להעמידו לדין בגין הריגה. לדבריו של חמדאן, השוטר ירה במטרה להרוג וכי השוטרים האחרים היו שותפים לשיבוש החקירה , תיאום עדויות וניסיון להסתיר אשמה. לגרסתו, הסרטון שהתפרסם מוכיח כי השוטרים לא היו נתונים בסכנה.

בקשת הערר הופנתה ללשכת היועמ"ש לפני כשנתיים ומשלא נענתה, פנה חמדאן לבית המשפט העליון.

בהחלטה הדגיש השופט סולברג את עומק החקירה והחזרה על בחינת המקרה פעם אחר פעם: "החלטת מח"ש, אשר נתקבלה כאמור על דעת פרקליט המדינה, נבחנה בשנית על-ידי היועץ המשפטי לממשלה במסגרת הערר שהוגש. עובר לבירורו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, גיבשה מחלקת עררים בפרקליטות המדינה חוות דעת מטעמה, וזו הועברה לעיונו של היועץ. משנפרשׂו לפניו חומרי החקירה בתיק, החלטת מח"ש וחוות דעתה של מחלקת עררים – שקל ובדק, לבסוף הכריע, כי דין הערר להידחות. החלטת היועץ המשפטי לממשלה ניתנה רק בחלוף שנתיים, על כך יש להצר, אך לגופה – מנומקת ומשכנעת".

השופט סולברג אמנם הצר על השנתיים בהן לא נבדקה בקשת הערר על ידי היועמ"ש אך ביקר את הביקורת על תפקודו ועל הבקשה כי בית המשפט יתערב בהחלטתו: "עינינו הרואות, החלטת היועץ המשפטי לממשלה התקבלה באופן מקצועי, לאחר הליך ארוך ומורכב… החלטתו מיוסדת על שיקולים מקצועיים, לא ניתנה בשרירות לב, גם לא משיקולים זרים… אין עילה לירד לאומנותו של היועץ המשפטי לממשלה, לבוא בנעליו, ולהחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתנו-שלנו".

לעומת השופט סולברג, השופט גרוסקופף סבר בחוות דעתו כי "החלטת היועמ"ש חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות משום שהאינטרס הציבורי בבירור אשמתו של שוטר יורה גובר, מקום שבו נסיבות ביצוע הירי מעוררות ספק ותהייה, ושעה שעלו קשיים בגרסה שמסר".

השופט קרא הציע בחוות דעתו על מה שהוא ראה כסתירה בין הודעותיו השונות של השוטר בהתייחס למקום שאליו כוון הירי.

השופט סולברג קבע כי "נפלו פגמים בדרך שהילכו בה חברי, שעיקרם- הסגת גבולו של היועץ המשפטי לממשלה במלאכתו… גם בעיקרון הפרדת הרשויות עלינו להיזהר ולהישמר".

 

 

 




אילת כהנא

אילת כהנא