12:11 18/12/2017
דף הבית > אקטואליה וחדשות > שוויץ: אריתראים לא יקבלו יותר מעמד פליט

שוויץ: אריתראים לא יקבלו יותר מעמד פליט

בית המשפט בשוויץ אישרר את קביעת משרד החוץ שאין לעריק אריתראי סכנה בחזרה לארצו וקובע: מעוניין במעמד פליט? תוכיח רדיפה

המגזין השוויצרי 'Blick' מדווח כי בית המשפט לעניינים מנהליים בשוויץ החליט ביום חמישי האחרון לאשרר את הקביעה של משרד החוץ השוויצרי, לפיה אריתריאים שעזבו את אריתריאה באופן בלתי חוקי לשוויץ, לא יקבלו מעמד אוטומטי של פליט.

הפגנת אריתראים בלונדון נגד המשטר "הרודני". צילום: Revolt Asmarino
הפגנת אריתראים בלונדון נגד המשטר "הרודני". צילום: Revolt Asmarino

 

עד עכשיו, יכול היה מהגר מאריתריאה להגיע לשוויץ ולטעון שעזיבתו הבלתי חוקית את ארצו מעמידה אותו בסיכון לענישה ולכן הוא יכל לבקש הגנה וחסות משוויץ כפליט על פי אמנת ז'נבה. כעת, ייאלץ המהגר להוכיח רדיפה ממשית כדי לקבל אשרת שהייה במדינה.

למעשה, כבר באמצע השנה שעברה, הוציאה מזכירות המדינה השוויצרית לענייני הגירה (ה-SEM) דו"ח ובו נקבע כי עריק אריתראי שהיגר לשוויץ כבר לא מוגדר כ"נרדף" עם חזרתו לאריתריאה, זאת בשל מגמת השיפור שחלה באריתריאה ביחס לעריקים ששבים הביתה. לכן, אין עילה לאישור בקשת המקלט.

בשוויץ אגב, נמצאת קהילת מבקשי המקלט מאריתריאה הגדולה באירופה, המונה כ- 20 אלף בני אדם. ב-2016, הודגרו בסך הכל 5178 אריתראים בשוויץ כזכאים למקלט. 76.6% מהם קיבלו מעמד פליט (כולל זמני) ו-42.2% מהם קיבלו מעמד פליט קבוע.

מפגינים אריתראים במינכן
מפגינים אריתראים במינכן

 

גם ביהמ"ש בישראל קבע: עריקה מהצבא האריתראי איננה עילה לפליטות

בפסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים קבעה השופטת נאוה בן-אור כי ניתן להסתמך על חוות הדעת של רשות האוכלוסין הקובעת כי עריקה מהצבא האריתראי איננה עילה לקבלת מעמד פליטות, וכי יש לדחות בקשות המסתמכות על עילה זו בלבד בהליך מהיר.

שני פסקי דין של בתי הדין לערערים קבעו בספטמבר כי לא ניתן להסתמך על חוות הדעת של רשות האוכלוסין בנוגע לטיפול ודחיית בקשות מקלט של מסתננים אריתראים המסתמכות אך ורק על עריקה מהצבא האריתראי. על פי הנוהל, בקשת מקלט שאיננה מעלה נסיבות מיוחדות בנוסף לעריקה, נדחו בהליך מהיר לאחר בדיקה פרטנית. בתי הדין לערערים קבעו כי עריקה כן יכולה להיחשב כעילת פליטות ועל כן יש לבדוק לעומק בקשות כאלו גם ללא נסיבות פרטניות נוספות מעבר לעריקה.

משרד הפנים ערער על פסקי הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובפסק דין שניתןבשבוע שעבר קיבלה השופטת בן אור את עמדת המדינה וביטלה את פסקי הדין.

יונתן יעקובוביץ מ'המרכז למדיניות הגירה ישראלית' הסביר כי "פסק הדין משיב את השכל הישר למערכת המקלט הישראלית ותואם את המידע העדכני ביותר הקיים היום על אריתריאה, כפי שעולה בין היתר מדו"חות רשמיים של ממשלות דנמרק, בריטניה, נורבגיה, שוויץ ואפילו האיחוד האירופי. למעט מתנגדי משטר פעילים ומיעוטים מסוימים, אין כל עילה חוקית או מוסרית להענקת מעמד פליטות לעריקים מצבא אריתריאה".

אין סכנה. צילום: רוני שוטסר, פלאש 90
אין סכנה. צילום: רוני שוטסר, פלאש 90

 

דו"ח של האיחוד האירופי: לא נשקפת סכנה לחוזרים לאריתריאה

מכון המחקר של האיחוד האירופי, ה-EASO, הפועל על מנת להתוות מדיניות מקלט אחידה עבור כלל מדינות האיחוד, פרסם בתחילת ינואר דו"ח בנוגע למסתננים ומבקשי מקלט מאריתראה. על פי הדו"ח, הסכנה המאיימת על אריתראים שיפנו לשגרירות ארצם בבקשה לחזור אליה, היא מס בגובה 2 אחוז על הכנסתם ודרישה להסדרת מעמם מול השלטון. מממצאי הדוח עולה כי עם חזרתם לאריתריאה, יוכלו להישאר במדינה ללא כל חשש לעונש וללא כל חיוב לחזור ולשרת בצבא או בשרות הלאומי. עוד מגלה הדו"ח כי רבים עושים זאת ובכל שנה חוזרים למדינה אלפי מהגרים, כולל אנשים שערקו מהצבא וזכו למקלט במדינות אירופאיות, על מנת לבקר ולנפוש במדינה ואף לחיות בה.

מדיניות ממשלת אריתריאה כלפי עריקים שנתפסו בתוך המדינה הוקלה משמעותית והעונשים הופחתו מאוד, קובע הדו"ח: מרבית העריקים שנתפסים נענשים בתקופת מעצר של כמה חודשים בלבד ואז מוחזרים לשרות. בחלק מהמקרים העריקים אינם נענשים כלל. יתירה מכך, מספר לא מבוטל של אנשים בגיל גיוס כלל אינם מתייצבים לשרות בעוד לממשלת אריתריאה אין משאבים להתמודד עם התופעה. כמו כן, מציין הדו"ח כי תנאי השרות הוקלו בשנים האחרונות והשכר עלה.

מפגינים אריתראים מול שגרירות האיחוד האירופי ברמת גן. צילום: תומר נויברג, פלאש 90
מפגינים אריתראים מול שגרירות האיחוד האירופי ברמת גן. צילום: תומר נויברג, פלאש 90

 

אולם על אף האופטימיות העולה מן הדו"ח, אין בו כמעט מידע בנוגע למוחזרים בכפייה שלא הסדירו את מעמדם. פרצה זו כוללת גם את מבקשי המקלט הגיעו ארצה, כיוון שהמדינה נמנעה מהסדרת מעמדם של המסתננים. ישנם מקרים מסוימים אריתריאה אף איננה משתפת פעולה עם החזרה כפויה למדינה. כפי שנחשף ב"לפני כולם", שגריר אריתריאה העביר לשר הפנים דאז סילבן שלום מכתב ובו מבהיר כי אם ישובו האזרחים האריתראים לארצם לא יאונה להם כל רע.

אחת הסיבות לכך שהממשלה האריתראית מתייחסת בסלחנות לתופעת העריקות היא התפוקה הכלכלית שהיא נותנת למדינה. מספר מחקרים שהתפרסמו מלמדים כי כשליש מהתל"ג של המדינה מגיע מכספים ששולחים מהגרים למשפחותיהם, וממשלת אריתריאה מקשה על חזרתם של מהגרים שלא שילמו את המס בשגרירות ארצם מסיבות כלכליות בעיקר.

הדו"ח מתבסס על מספר רב של מקורות, ביניהם דו"חות של משלחות מחקר רשמיות של בריטניה, דנמרק, נורבגיה ושוויץ ותוך התייעצות עם גורמי מקצוע ברשויות ההגירה של מדינות אירופאיות רבות, ועל מקורות דיפלומטים וארגונים לא ממשלתיים הפועלים בתוך אריתריאה.

בדומה למשלחת הבריטית, גם המשלחת של שוויץ נפגשה עם אריתראים ש"יצאו מרצון" מישראל והם מעידים כי הם חיים במדינה בלי שנפגעו. הדו"ח מציין כי על פי נתוני ממשלת אריתריאה, כ- 1,300 מסתננים ששהו בישראל חזרו לאריתריאה בשנים האחרונות. בעוד שחלק מהמידע שהתפרסם בדו"ח פורסם על ידי רשויות הגירה של מדינות אירופאיות שונות בשנתיים האחרונות, זו הפעם הראשונה שהעמדות הללו מאומצות על ידי מכון מחקר הרשמי של האיחוד האירופי.

אביה ריש

אביה ריש

עורכת תוכן, אתר ערוץ 20
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

הלוויית המחבלים שנהרגו במנהרה, עזה. צילום: עבד רחים ח'אטיב, פלאש 90

החזרת גופות מחבלים: הקבינט יבקש דיון נוסף בבג"ץ

בהמלצת היועמ"ש, הקבינט המדיני-ביטחוני מבקש דיון נוסף בבג"ץ בנושא גופות מחבלים, הליכי החקיקה יעוכבו