הוציא צו ביניים ל”רפורמת המינויים” (המכונה חוק הג’ובים) האוסר על הממשלה להוסיף משנים למנכ”לי כמשרת אמון של מנכ”ל המשרד, עד שהעתירה בנושא תוכרע. את העתירה לבג”ץ הגישה ‘התנועה לטוהר המידות’, אשר מייצגה בבית המשפט, עו”ד יובל יועז, טען הבוקר (ב’) בגל”צ כי “הסיפור פה הוא פשוט סיפור של פוליטיים. כל המטרה כאן היא להרחבה של פוליטיים בשלטון”. לדבריו, “המושג ‘’ הוא מונח מכובס, שם קוד למינויים פוליטיים אסורים”.

שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין. צילום: פלאש 90
היוזמים. שרת המשפטים ושר התיירות . צילום: פלאש 90

כזכור, באוקטובר האחרון אישרה הממשלה את הצעת החוק של השרים איילת שקד (הבית היהודי) ויריב לוין (הליכוד) לפיה כל מנכ”ל משרד שיש בו למעלה מ-150 עובדים יהיה רשאי למנות תחתיו משנה, שיהווה זרוע ניהולית של השר והמנכ”ל. אושרה גם ההצעה לשינוי בוועדות איתור לכ-130 תפקידים. “הממשלה הוכיחה היום שמשילות ומקצועיות משלימות זו את זו. בעלי כישרונות ניהוליים יצטרפו לשירות הציבורי”, הכריזה אז השרה שקד. השר לוין הסביר כי “ההחלטות באות לחזק את המשילות ולשים סוף למצב אבסורדי בו המדיניות שנקבעת על ידי השרים אינה מתבצעת במלואה”.

הצעתם של השניים מבקשת לתקן את משנת 2002 בנושא פטור ממכרזים מתוקף סעיף 21 לחוק שירות המדינה (מינויים). צוות השרים שבחן את ההצעה עמד על הקושי במינוי משרות בכירים של עובדים העובדים בצמידות עם השר, בעוד השר הממונה משמש למעשה כחותמת גומי ואין לו כמעט כל השפעה ישירה על הליך הבחירה.

שופטי בג"ץ בעתירה לשחרור גופות מחבלים הר הבית. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
שוב . בית המשפט העליון. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

 

ההחלטה לא תחול על נושאי המשרות הבאות: הממונה על ההגבלים העסקיים, המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, מנהל רשות המסים, ראש אגף הממונה על הביטחון, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ראש הרשות לאכיפת דיני התכנון והבנייה, האפוטרופוס הכללי ומנהל הרשות להגנה על עדים.


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.