שגרירת אירלנד בישראל, אליסון קלי. צילום: השגרירות האירית בישראל
שגרירת אירלנד בישראל, אליסון קלי. צילום: השגרירות האירית בישראל

 

בהתאם להנחיית ראש הממשלה נתניהו, השגרירה האירית בישראל הגיעה לשיחת הבהרה בנוגע ליוזמת החקיקה שקראה להחרים סחר עם חברות הממוקמות ביהודה ושומרון. ההצבעה על החוק נדחתה למועד בלתי ידוע. בשיחת ההבהרה הדגישה השגרירה כי היוזמה הועלתה ע"י נציגים עצמאיים בסנאט האירי ושממשלת אירלנד מתנגדת ליוזמה. היא הוסיפה שלא מדובר ביוזמת BDS ושממשלת אירלנד מתנגדת ל-BDS.

סמנכ"ל אירופה מטעם משרד החוץ, רודיקה רדיאן גורדון מצידה, הדגישה את התנגדותה הנחרצת של ישראל ליוזמת החוק והבהירה שכל יוזמה להחרים את המוצרים מיהודה ושומרון הנה יוזמת BDS. הסמנכ"לית ביקשה מהשגרירה להעביר מסר זה לשלטונות אירלנד.

אתמול (ג') הוציא ראש הממשלה בנימין נתניהו הודעת גינוי להצעת החוק האירי, בה דן הפרלמנט, שנועדה להגדיר כעבירה פלילית כל קשר עסקי עם עסקים ישראלים או אזרחים הגרים ביהודה ושומרון, הגולן ומזרח ירושלים. "רה"מ מגנה בתוקף את יוזמת החקיקה האירית שכל מטרתה היא תמיכה בתנועת ה-BDS ופגיעה במדינת ישראל", נמסר מטעמו. "היוזמה נותנת רוח גבית למבקשים להחרים את ישראל ועומדת בניגוד מוחלט לעקרונות המנחים של הסחר החופשי והצדק. ראש הממשלה הנחה על זימון שגרירת אירלנד בישראל למשרד החוץ בנושא זה". הסנאט האירי דחה את ההצבעה למועד מאוחר יותר, כפשרה מול הממשלה המבקשת לרככו.

לפי אתר NGO Monitor, מדובר בהצעת חוק הכוללת בתוכה גם את האפשרות שתיירים ממוצא אירי שיבקרו בעיר העתיקה בירושלים או באזורים אחרים מחוץ לקו הירוק צפויים לעבור על החוק במידה וירכשו שירותים או מוצרים כלשהם. העונש הצפוי לעוברי על החוק עלול להיות מאסר או קנס של עד 250 אלף אירו.



אלירן טל
כתב בדסק המדיני של ערוץ 20