No Tag To Print

"רק אלוקים יודע איך זה ייגמר": מאות חסידים תקועים בגבול בלארוס – אוקראינה שעות ארוכות

עקב שמועה מוטעית כי הגבולות ייפתחו, הגיעו אמש מאות חסידים לגבול. כעת הם לא יכולים לחזור חזרה מאחר ויתחייבו בבידוד

"רק אלוקים יודע איך זה ייגמר". אנדרלמוסיה: מאות מחסידי ברסלב תקועים בגבול בלארוס אוקראינה שעות ארוכות

מאות מחסידי ברסלב השוהים בבלארוס הגיעו אתמול לגבול האוקראיני בתקווה שזה ייפתח עבורם, אך לשווא. כבר שעות ארוכות זרוקים החסידים בצידי הדרך לצד עשרות משאיות הממתינות במעבר הגבול, אך הצבא האוקראיני החושש מכניסת החסידים סגר לחלוטין את המעבר. אין יוצא ואין בא.

בשיחה עם ערוץ 20 מספר שמעון רובינשטיין, אחד החסידים שהגיע למקום:

"אנחנו סה"כ כאלפיים חסידים לערך. חלק נמצאים בבלארוס כבר שבועיים ומצפים שהגבול ייפתח. אתמול בבוקר הופצה השמועה על פתיחת הגבולות ומשעות הצהריים המוקדמות הגיעו לכאן האוטובוסים.
הייתה שמועה כאן כי עסקנים שילמו אלפי דולרים ובתמורה הסכימו האוקראינים לפתוח את הגבול לקבוצה. בשעה זו, לפחות כ1,000 אנשים תקועים וזרוקים כאן על הכביש לצד משאיות תובלה בלארוסיות המעבירות ציוד לאוקראינה. יש כאן ילדים קטנים ומבוגרים. אין לי מושג מה יקרה איתנו בעוד 24 שעות.
האוכל שלנו כמעט ואזל, אך כעת הגיעו חסידי חב"ד מהצד הבלארוסי והעבירו אספקה לזמן הקרוב. כולי תקווה שהסאגה הזו תיפתר בקרוב. אנחנו בסה"כ רוצים להגיע לאומן".

 

 

חיים ויצהנדלר מעסקני החסידות מתאר:
"אנדלמוסיה נוראית. פשוט קטסטרופה מה שהולך כאן. רק אלוקים יודע איך זה יגמר. אנחנו קופאים למוות.

כאלף איש נמצאים כאן כרגע. אני בבלארוס מיום ראשון שעבר.יש כאן בגבול אנשים עם ילדים ומטלטלין מאתמול בחמש בערב. לבלארוס אי אפשר לחזור כי נצטרך בידוד שבועיים, ואין מצב שנעשה זאת ערב ר"ה ויו"כ. אנחנו ממש בין הפטיש לסדן.

כל אבירי זכיות האדם לא מתעניינים בנו כי אנחנו חרדים. אם זה היה מונדיאל או ארוע ספורט היו מתערבים וזועקים מרה אבל תפילה לא מעניין. שבועיים אנשים לא ישנים בלילה או מתקלחים. זרוקים על מדשאות של תחנות דלק. קור אימים כאן. זו כבר ממש טרגדיה הומניטארית מה שמתרחש כאן".

מדוע יצאתם למרות האזהרות של כלל הגורמים?

הרגשנו חנוקים. רוצים לבוא לרבי שלנו לקבל קצת רוחניות. מים קרים על נפש עייפה. זה בשביל כל השנה. המסרים שהועברו ע"י הנציגים הרשמיים היו שזה הכיוון. חשבנו שדרך כאן נוכל ניכנס. הכי קרוב לאוקראינה זו בלארוס.

מישהו פנה אליכם כעת?

אף נציג חרדי לא פונה אלינו לעזור. איפה הנציגות החרדית? בושה!
חשבנו שמישהו ידאג לנו.
עוד יומיים הסליחות של ערב ר"ה. אין לנו לאן ללכת.
נגמר לנו הכסף. רק אלוקים יכול לעזור לנו.

מה אתם מתכוונים לעשות כעת?

תקשיב, אנחנו נילחם עד טיפת הדם האחרונה. בבלפור ההפגנות זה בסדר?
על מה אנחנו מדברים?! ריבונו של עולם! רוצים להתפלל. מדינת ישראל הפקירה אותנו.

הגבול כעת. צילום: חיים ויצהנדלר

המצב כאן נפיץ ואין כאן אף אחד שירגיע. אני אומר לך שמכאן אין דרך חזרה. יש רק דרך אחת. לרבנו, לאומן. המעבר הרי ייפתח מתישהו. 200 משאיות ממתינות כאן ואנשים שוכבים על הכביש. אנחנו נעשה הכל כדי להיכנס. המשטרה כאן אנטישמית. אם חלילה ייראו כאן מראות קשים ודם יישפך, זה יהיה על ידיהם של מקבלי ההחלטות בישראל שלא עשו דבר למנוע את הסאגה המבישה הזאת".