נשיא המדינה ראובן ריבלין נאלץ להוציא היום (שלישי) הבהרה, אחרי שהשתתף הבוקר במסגרת שיעור אזרחות משותף לתיכונים שהתקיים בבית שמש והתבטא באופן הרומז כי הוא עשוי להתערב באופן אקטיבי בקביעת זהות ראש הממשלה.

כזכור, אחרי הבחירות מגיעים חברי הכנסת החדשים לנשיא המדינה וממליצים בפניו על המועמד בו הם תומכים להרכבת הממשלה. על פי החוק במדינת ישראל, על הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על המועמד שסיכוייו להשיג 61 ממליצים הם הגבוהים ביותר.

לאור הסערה שעוררה ההתבטאות נאלץ הנשיא להוציא הבהרה: "בעקבות שימוש פוליטי שנעשה בדברי הנשיא ועל מנת למנוע את הוצאת הדברים מהקשרם", נכתב בהודעתו של ריבלין, "להלן הטקסט המלא שאמר הנשיא בתשובה לשאלת תלמידי תיכון בבית שמש היום, לרשותכם: אני רוצה להבהיר לכם היטב מה היא מהותה של הדמוקרטיה בישראל.

יום אחרי הבחירות יחלו ההתיעצויות אצל הנשיא. פתקי קלפי. צילום: פלאש 90

 

קודם כל במדינת ישראל ובכל מדינת דמוקרטית יש ריבון אחד והריבון הזה הוא לא הממשלה – היא מיישמת את הריבונות. הכנסת היא הנציגה של הריבון היחידי של מדינה דמוקרטית וזה העם. העם מורכב משכבות רבות תנועות רבות ודעות שונות.

בדרך כלל השיקול של הנשיא הוא השיקול של מה רצה העם בבחירות על ידי הביטוי שהוא נתן לכך בתוצאות בקלפי ולכן אם יהיו למעלה, כמו שהיו בעבר, או יותר חברי כנסת מ-61 חברי כנסת שבאים וממליצים על בן אדם אחד אז העם החליט שהוא רוצה לתת לו את ההזדמנות להרכיב את הממשלה. השאלה מה עושה הנשיא כאשר אין רוב לאף אחד? מה השיקולים שצריכים להנחות אותו, אולי הסיעה הגדולה יותר? יכולים השיקולים להיות כמה חברי כנסת המליצו על זה וכמה חברי כנסת המליצו על אחר והאם האדם שקיבל יותר המלצות יש לו יותר סיכוי לשכנע את השאר להרכיב איתו קואליציה".

 



אלון מליק

אלון מליק