אב שכול נגד סעיף בחוק הלאום: חבר הכנסת לשעבר שכיב שנאן (מפלגת העבודה) תקף היום (ג') בישיבת הוועדה המשותפת לחוק הלאום את החוק. כזכור, שנאן שכל את בנו רס"מ כמיל שנאן בפיגוע בהר הבית. בדבריו הוא קשר בין הפיגוע בו נרצח בנו ובין הפיגוע בהר אדר.

"בעיני אותו בן העוולה שרצח היום ובן העוולה שרצח את בני, אזרחי ישראל היו שווים ואסור שהכנסת תוציא חוק שלא מבטיח את שוויונם של כלל האזרחים", אמר. עוד הוסיף הח"כ לשעבר כי "אני מחזיק תעודת זהות ישראלית בגאווה אני מכיר באהבה בעובדה שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי וכלל אזרחיה. אני שותף מלא בחיי המדינה ומבטא בכך קולם של רבים מאזרחי המדינה הלא יהודים שנולדו לתוכה, חיים בה ולא מתכוונים לוותר על אזרחותם. כולנו אוהבים את המדינה נתנו ונמשיך לתת לה".

שכיב שנאן. צילום: דוברות הכנסת
שכיב שנאן. צילום: דוברות הכנסת

שנאן פנה אל הח"כים וקרא להם להכניס לחוק הלאום את המילה "שוויון": "אני אב לחלל אך גם אב לשוטר שמסיים מחר קורס ושתי בנות ששירתו שירות לאומי קורא לכם אל תעשו את זה, אל תקברו אותנו מחוץ לבית הקברות, אל תתנו לנו להרגיש לא שייכים, אנחנו רוצים שותפות וקיום משותף, רוצים ואוהבים לחיות אתכם. תדאגו שהמילה שוויון תעוגן באופן ברור".

הדברים, כאמור, נאמרו במסגרת הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט בראשות חה"כ אמיר אוחנה (הליכוד) קיימה היום (ג') דיון נוסף להכנת הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, להכנתה לקריאה ראשונה.

יו"ר הוועדה חה"כ אוחנה השיב לדברי שנאן ואמר: "חלק מהנרצחים היום הם אנשי מג"ב, שם משרתים לוחמים ולוחמות יהודים ולא יהודים. על רקע החוק הזה אנחנו זוכרים את כל אזרחי ישראל ואני מתחייב שהחוק שארים עליו את ידי ידגיש שזכויות אדם מלאות תהיינה לכולם – אך זכויות לאומיות הן רק לעם ישראל".

"בושה שהכנסת לא הכניסה את ערך השוויון לספר החוקים"

השר לשעבר דן מרידור, שבתקופתו אושרו חוקי היסוד של המהפכה החוקתית אמר: "אני גאה לומר שתמכתי כשר משפטים בחקיקת חוקי יסוד זכויות האדם. כיהודי זה פוגע בי שהיהודים המופלים ונפגעי רדיפות, לא מצליחים להעביר שוויון כי יש התנגדות בכנסת. בושה שהכנסת לא עשתה זו והמשך חקיקה כזו יהיה כישלון. אם צריך משהו לתקן הוא לעשות מה שבימ"ש עשה – הוא קבע בפרשנותו את השוויון כעקרון יסודי חוקתי. ניצחנו בהקמת המדינה והערבים הפסידו. צריך לנהוג באורח יהודי אנושי וחכם ולזכור שגם כיבוד מלא של חוקה לא יהיה אם תהיה הדרה. לעניין המשפט העברי- זו מורשת אדירה אבל ההלכה לא יכולה להיות מקור מחייב לפסיקה בישראל אלא מקור השראה".

מרידור בדיון. צילום: דוברות הכנסת
מרידור בדיון. צילום: דוברות הכנסת

יוזם החוק חה"כ אבי דיכטר (הליכוד): "התחלתי לנסח את החוק לפני 7 שנים. הזמן עשה טוב להצעה והפך אותה להוגנת יותר ונכונה יותר משפטית חוקית וישראלית. בנושא השוויון- זו צביעות שקולם של המתעקשים כאן לא נשמע בחו"י כבוד האדם, להתנות את חקיקתו בכך. הגיעה העת שנגדיר עצמנו בצורה ברורה בספר החוקים ואני מקווה שביום העצמאות ה-70 יתווסף החוק הזה כחו"י לארון החוקים של מדינת ישראל".

חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), יו"ר ועדת החוקה: "הוויכוח מתמצה בשאלה האם מדינת ישראל היא מדינה לכול אזרחיה או שיש בה שוויון לכל אזרחיה. אין חולק על הצורך בשוויון מלא אבל המדינה אינה לכל אזרחיה- היא מדינה יהודית. יש להסכים לכך שיהיה שוויון מלא ומצד שני כשיש התנגשות עם נושא שהוא לאומי יגבר הלאומי על השוויון, זה יבוא לביטוי בחוק השבות ואולי בעוד שניים שלושה נושאים".

לבני: "לסכם על הערכים ואז לעגן בחוק"

חה"כ ציפי לבני (המחנה הציוני): "צריך להסכים על הערכים ואז להחליט באיזה חוק לעגן. אני דורשת שהדיון לא יהיה רק בחוק הזה אלא בארבע הצעות חוק שהקואליציה מתנגדת לדון בהן. אף אחת מהמפלגות הציוניות לא מתנגדת לעיגון זכויות העם היהודי במדינתו אבל נתנגד למחוק את עקרון השוויון שמוזכר במגילת העצמאות".

חה"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "כל ההוראות שמעגנות את עליונות האזרחים היהודיים אומרות שאין אזרחות שוויונית לכלל האזרחים ולכן קובעות סיווג אזרחות על בסיס אתני- אזרחות סוג א' ליהודים ואזרחות סוג ב' לכל מי שאינו יהודי. בכך מכשירה ההצעה מדיניות מפלה כלפי האזרחים הערבים וסותרת את הכרזת העצמאות".

ח"כ אוחנה בדיון. צילום: דוברות הכנסת
ח"כ אוחנה בדיון. צילום: דוברות הכנסת

חה"כ רחל עזריה (כולנו): "הצעת החוק מתייחסת למורשתו התרבותית וההיסטורית של העם היהודי והדת היהודית, אבל מהי ביחס לנשים וביחס לזכאי עלייה על פי חוק השבות שאינם יהודים על פי ההלכה? מה מעמדה של קהילת הלהט"ב? כל עוד אין את ערך השוויון בתוך החוק, נמצא עצמנו בדיונים אינסופיים בבג"ץ, זו סכנה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחוק יסוד שגובר על כל החוקים".

השכל: "לא קונים את תרחישי אימת האפרטהייד"

חה"כ יעל גרמן (יש עתיד): "הצעת החוק היא הסתה מהדרך של מדינת ישראל מאז הוכרזה ועליה חתמו במגילת העצמאות אבותינו, לדרך שקרובה יותר למשטרים חשוכים אחרים ורחוקים מלהיות דמוקרטים. האופוזיציה כולה תחתום ותצביע בעד החוק של חה"כ בגין שמדבר על מדינת לאום ולכן תמוה מדוע החוק לא הגיע לכאן. אם חלילה נעביר חו"י בלי לעגן את השוויון גם בימ"ש לא יתייחס אליו יותר כנר לרגליו".

חה"כ אילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): "בבוקר קשה כל-כך הלאום מגדיר את עצמו. הם נפלו על משימתם כדי להגן על זכותנו לחיות כאן כיהודים ודמוקרטיים. בראש השנה כתב חכ"ל שנאן על האובדן הקשה "מאז ועד היום אנחנו עטופים בחום ואהבה של עם ישראל".. אלו האנשים שאנחנו רוצים להדיר אותם. חוק הלאום הוא מהלך של חולשה, לא של מדינה חזקה שיודעת שזה מקלטו של העם היהודי".

ח"כ שרן השכל. צילום: יונתן סינדל/פלאש90
ח"כ שרן השכל. צילום: יונתן סינדל/פלאש90

חה"כ שרן השכל (הליכוד): "השוויון היה צריך להיכלל בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולא להביאו בדלת האחורית, כפי שנצטרך כעת לערוך תיקון ולהכלילו בחוק יסוד כבוד האדם. אנחנו לא קונים את תרחישי האימה שהחוק יוביל למדינת אפרטהייד. כמו כן, חשוב לנסח נכון את נושא המשפט העברי באופן מאוזן".

"החלטנו לא לחוקק את הפריט הזה"

נשיא האוניב' העברית חכ"ל פרופ' מנחם בן-ששון, לשעבר יו"ר ועדת החוקה: "בכנסות ה-16 וה-17 החלטנו שלא לחוקק את הפריט הזה. אם היינו מחוקקים את מגילת הזכויות על 40 סעיפיה וחוזרים על הסעיפים הנוגעים למיעוטים יש מקום לחזור לדיון בחוק הזה אך כל עוד לא עשינו זאת ניכנס למערכת חוקתית שלא קיימת במלואה עם חוק שמפר איזונים כלפי קבוצות שלמות שחיות בתוכנו שירגישו שנעשה דבר לא תקין. תשקלו שוב ואם מוכרחים לחוקק תחוקקו את חוק החזון כהצעת פרופ' גביזון".

ד"ר אביעד בקשי מפורום קוהלת: "במדינת ישראל יש הגנה אפקטיבית על שוויון. יש מצבים בהם ההגנה אפילו מופרזת. הצעת החוק לא נועדה לצמצם את היקף ההגנה על מיעוטים אלא מבקשת להוסיף את הרכיב החסר. הדיון על הרחבה או צמצום להגנה על זכויות אדם צריך להתנהל בנפרד ולא לנצל את הדיון הנוכחי למקצה שיפורים".

ד"ר חגי ויניצקי ראש מכון בגין למשפט וציונות: "כ-170 מדינות מעגנות את השפה בחוקה. כ-120 מדינות עיגנו את ההמנון ויש מדינות שכתבו גם את מילותיו במפורש. המקום הנכון לעיגון השוויון הוא בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולא בחוק הלאום כיוון שערך השוויון הוא לא רק בין יהודים לערבים אלא גם בין גברים ונשים ובכל צורותיו ואם ייכלל בחוק הלאום זה מצמצם אותו".

פרופ' אלכס יעקבסון: "כל החוקות דמוקרטיות ולא דמוקרטיות מכניסות את עקרון השוויון לפחות בסעיפים החגיגיים שלהם והסיבה לאומית וממלכתית כי זה הבסיס לתביעה לנאמנות של אזרחיה".